פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6590/12 - ו'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. עזבון המנוח שפיק שחאדה ז"ל
2. אניסה שחאדה
3. סנא שחאדה
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוח רפיק שחאדה ז"ל
2. עו"ד נזיה עאקלי - כונס נכסים
בקשה לסילוק ההליך על הסף
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים לסילוק ההליך על-הסף, זאת מחמת איחור בהגשתו ובשל אי-הפקדת עירבון. המבקשים מתנגדים לבקשה, אך לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי אכן יש מקום למחיקת ההליך על-הסף.
בקשת רשות הערעור מופנית, כאמור בכותרתה, כנגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.6.2012. בהחלטה זו נדחתה בקשתם של המבקשים למתן צו מניעה זמני בעניין רישום זכויות בנכס מקרקעין. בפתח בקשת רשות הערעור, שהוגשה ביום 6.9.2012, נכתב כי ההחלטה מיום 17.6.2012 נתקבלה במשרדו של בא-כוח המבקשים ביום 25.6.2012. אלא שהיום ברור כי הצהרה זו בדבר מועד קבלת ההחלטה לא הייתה מעוגנת במציאות. לאמור: ההחלטה שוגרה בפקסימיליה למשרדו של בא-כוח המבקשים ביום 18.6.2012, וכבר למחרת – ביום 19.6.2012 – הוגשה על-ידו לבית המשפט המחוזי "בקשה להבהרת החלטה". ברור אפוא כי המועד שבו החלה להימנות התקופה הקצובה בדין הוא 18.6.2012, ובהתאם לכך המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל בתאריך 3.9.2012. יובהר, כי אפילו אם היה מתברר שלא הייתה המצאה כדין ביום 18.6.2012, הרי שכלל הידיעה היה גובר במקרה זה, זאת על-יסוד עקרונות של השתק או חוסר תום-לב דיוני, ובשים לב לכך שהמבקשים הגישו ביום 19.6.2012 בקשה בהתבסס על ההחלטה שהייתה ברשותם ובידיעתם (ראו רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.7.2007); רע"א 4577/09 חסון נ' י.ש יגדל - חברה לבנין והשקעות בע"מ (טרם פורסם, 4.8.2009); עע"ם 9680/10 בלעוס נ' מועצה מקומית מג'אר (לא פורסם, 21.2.2011)).
המבקשים בתגובתם מנסים להיבנות מן הבקשה להבהרת החלטה, שהוגשה כאמור ביום 19.6.2012 ועוד באותו יום ניתנה בה החלטה (שבה נקבע כי לא ניתן לתקן החלטה בדרך של "הבהרה"). לדברי המבקשים, החלטה זו האחרונה הומצאה לעורך-הדין ביום 25.6.2012, ומתאריך זה יש למנות את פרק הזמן להגשת בקשת רשות ערעור. טענה זו לא אוכל לקבל. ברור כי בעל-דין אינו יכול להאריך לעצמו את התקופה להגשת הליך ערעורי על-ידי כך שיגיש בקשה מהסוג הנדון – בין שתיקרא "בקשה להבהרת החלטה" בין שתיקרא "בקשה לעיון מחדש" (או נוסח דומה). הכלל בעניין זה ידוע ו מוש רש, וחזר עליו לאחרונה כבוד השופט ס' ג'ובראן בציינו כי "הליך של עיון חוזר אינו מאריך באופן אוטומטי את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשם, שאם לא כן ניתן היה להאריך עד אין קץ מועדים להגשת ערעורים מסוג זה" ( בשג"ץ 3368/12
עטייה נ' כבוד השופטת רבינוביץ'-ברון (לא פורסם, 7.5.2012)). אוסיף, כי המבקש טוען בתגובתו שבקשת רשות הערעור "נסובה סביב 2 החלטות הן של צו המניעה והן של הבהרת ההחלטה מיום 25.6.12 ועל כן הוגשה רשות ערעור", אולם ברור לגמרי כי בקשת רשות הערעור הופנתה נגד ההחלטה מיום 17.6.2012, הן לפי כותרתה הן לפי תוכנה; יותר מכך, ההחלטה מיום 19.6.2012, ועצם הגשת הבקשה להבהרת החלטה, כלל לא נזכרו בבקשת רשות הערעור (וכאמור, בפתח בקשת רשות הערעור נטען במפורש שההחלטה מיום 17.6.2012 נמסרה ביום 25.6.2012 – דבר שאיש אינו טוען עוד היום).
אציין כי בתגובת המבקשים לבקשה לסילוק על-הסף נזכרת החלטה נוספת, שניתנה בחודש יולי 2012 בעניין בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 17.6.2012. אלא שאין בהחלטה זו כדי לשנות מן האמור לעיל. כאמור, בקשת רשות הערעור נסבה על ההחלטה מיום 17.6.2012, והיא הוגשה באיחור.
לסיכום דברי אדגיש כי גם בתגובה לבקשה לסילוק על-הסף לא נכללה, ולו לחלופין, בקשה להארכת מועד. בנסיבות אלה אין לי אלא להורות על מחיקת ההליך בשל הגשתו באיחור. משכך איני נדרש לקושי הנוסף הנובע מכך שהמבקשים לא הפקידו עירבון במועד שנקבע על-ידי כבוד השופטת חיות (19.9.2012), אלא הגישו ביום 20.9.2012 בקשה לפטור מערבון.
סוף דבר: ההליך נמחק על-הסף. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסך 3,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשע"ג (11.10.2012).
גיא שני
ר ש ם