רע"א 6636/21מנחם מגן נ. אפרים שכטר

לפנ ַ י בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח ) מיום 10.8.2021 בת"א 59063-05-21, בה נדחתה בקשת המבקש למינוי בורר חליף מתוך חברי מוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן בהתאמה: מוסד הבוררות ו- הבורסה ) לצורך המשך דיון בסכסוך שנתגלע בינו לבין משיב 1 (להלן: המשיב ).

הרקע לבקשה

1.

בתמצית, בין המבקש למשיב התגלע סכסוך מסחרי שבעקבותיו הגיש המבקש תביעה למוסד הבוררות כבר בתחילת שנת 2009. לאחר שניסיונות גישור בין הצדדים לא צלחו, חתמו הצדדים ביום 15.9.2009 על הסכם בוררות בו נקבע כי המחלוקות ביניהם יימסרו להכרעתם של שלושה בוררים שמונו על ידם וכי פסק הבוררות יחייבם לפני הנהלת הבורסה. ביום 16.9.2009 ניתן על ידי הבוררים פסק בוררות לטובת המבקש, אולם הפסק בוטל בהסכמת הצדדים אשר ניתן לה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי ביום 15.12.2010 (ה"פ 1739-09 ו-ה"פ 1747-09), וההליך הוחזר לבוררים על מנת שידונו מחדש בטענות ההדדיות של הצדדים. מספר חודשים לאחר מכן הודיע הבורר שמונה מטעם המשיב על התפטרותו. משנמנע המשיב מלמנות בורר חלופי מטעמו, פנה המבקש לסיוע בית המשפט, אשר הורה למשיב ביום 5.1.2012 למנות בורר כאמור. בהחלטה נוספת מיום 19.9.2012 קבע בית המשפט כי ככל שהבורר שמינה המשיב מטעמו לא יסכים למינוי, תמנה הבורסה בורר לפי שיקול דעתה וללא צורך בפניה נוספת לבית המשפט.

2.

מותב הבוררים החדש קיים ישיבת בוררות ביום 22.10.2012. ישיבות נוספות שנקבעו לא התקיימו, ופגישות חלופיות שנקבעו נדחו לבקשת בא-כוח המבקש. בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 25.11.2013 הועלו על ידי אחד הבוררים תהיות בנוגע לכשרותו של בורר אחר לשמש בתפקיד, ועל כן נדחתה הישיבה עד לקיום התייעצות בנושא.

3.

רק בחלוף כחמש שנים נוספות בהן לא חלה כל התקדמות בבוררות, פנה המבקש לבוררים ועתר לחידוש הבוררות. במסגרת הפניה ציין המבקש כי הוא ריצה מאסר ממושך ובשל כך לא היה בידו לנהל את הבוררות. בחלוף כחצי שנה נוספת גם פנה המבקש גם למוסד הבוררות בבקשה לכנס את הבוררים ולקבוע מועד לקיום ישיבת בוררות. במענה לכך הודיעה לו משיבה 2 (להלן: המשיבה ) כי ניסיונות מוסד הבוררות ליצור קשר עם אחד הבוררים לא צלחו, וכי המשיב מסר מצדו כי הבוררות הופסקה לפני שנים ומשכך הוא מסרב להמשיך לקיימה. בחלוף כשנה ביום 2.8.2020 שב ופנה המבקש למשיבה בדרישה למנות בורר שלישי ולקיים דיון בבוררות, ופנה מספר פעמים נוספות בשלהי שנת 2020 לבעלת תפקיד נוספת בבורסה. משכל אלה לא צלחו, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי ביום 18.2.2021 בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד המשיבה (ת"א 40531-02-21). בהמלצת בית המשפט משך המבקש את הבקשה והגיש ביום 28.5.2021 את הבקשה מושא הליך זה נגד המשיבים למינוי בורר חלופי מקרב חברי מוסד הבוררות.

4.

במענה לבקשה טען המשיב כי הליך הבוררות נזנח לחלוטין בסוף שנת 2013, כי להרכב הבוררים אין עוד כל סמכות לדון בהליך וכי הסכם הבוררות בין הצדדים פקע ואינו מחייב. המשיב הוסיף כי למשיבה אין כל סמכות למנות בורר חלופי שכן המבקש, ודאי לאחר הרשעתו בדין, אינו חבר הבורסה ואינו כפוף לתקנון שלה, וכי הבוררות כלל לא התקיימה לפני מוסד הבוררות אלא כבוררות עצמאית ופרטית. המשיבה הצטרפה לטענות המשיב לעניין סמכותה למינוי בורר.

5.

ביום 10.8.2021 ניתנה כאמור החלטתו של בית המשפט המחוזי מושא בקשה זו אשר דחתה את בקשת המבקש למינוי בורר חליף. נקבע, בתמצית, כי המבקש נקט בחוסר מעש במשך שנים רבות; הוא לא טען לשלילה מוחלטת של יכולתו ליצור קשר עם המשיב או עם מותב הבוררים עובר לכניסתו למאסר או במהלך מאסרו; ולא יידע אותם בדבר המניעה מהמשך ניהול הבוררות ובדבר רצונו לחדש את ההליך לאחר שחרורו מבית הסוהר. המבקש אף לא עתר לכך שהבוררים יעשו שימוש בכלי האכיפה הנתונים להם נגד מי שאינו מקיים את צוויהם, שעה שהצדדים מייחסים זה לזה הפרה של הוראות הבוררים. לנוכח חלוף הזמן ולנוכח חוסר המעש המוחלט מצדו של המבקש, אין מנוס מהמסקנה כי הבוררות אכן נזנחה על ידו. בית המשפט גם קיבל את טענת המשיבה כי לא מדובר בבוררות המתנהלת לפני מוסד הבוררות ומשכך לא ניתן לכפות על המשיבה מינוי בורר.

6.

מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקש, המשיב לא נקט בהליך ל"ביטול" פסק הדין משנת 2010 אשר אישר את הסכמות הצדדים לשוב להליך של בוררות, ועל כן בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך ליתן החלטה שנפקותה היא ביטול הליך הבוררות. עוד שגה בית המשפט בכך שקיבל את טענת המשיב לזניחת הליך הבוררות על ידי המבקש ללא כל תשתית עובדתית ובהתעלם מהחלטות ופסקי דין חלוטים. נטען כי המבקש נקט בפעולות מגוונות כדי לאכוף את הליך הבוררות ואף הסתמך על החלטות שיפוטיות המחייבות את הצדדים, אשר קבעו כי אין צורך להחזיר את העניין למינוי בורר לדיון נוסף בבית המשפט וכי על מוסד הבוררות למנות בורר שלישי כדי לאפשר את סיום בירור המחלוקת. בהקשר זה הוסיף המבקש כי העיכוב בהמשך נקיטת הליכי הבוררות נכפה עליו בשל מאסרו. מנגד, המשיבים פעלו כדי לסכל, לעכב ולסרבל את הליך הבוררות, והיה מקום להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו. העלאת טענת זניחת ההליך על ידי המשיבים מהווה אפוא חוסר תום לב המצדיק כשלעצמו את דחייתה. עוד נטען כי בית המשפט שגה בכך שקיבל את טענת המשיבים כי מלכתחילה לא היה מדובר בבוררות שהתנהלה תחת המוסד לבוררות. מדובר בטענה כוזבת של המשיבים, אשר גם סותרת החלטות קודמות שניתנו בהליכים בין הצדדים, לרבות פסק הדין משנת 2010. לגישת המבקש, בקשתו מעלה שאלה עקרונית שעניינה – האם מוסמך בית המשפט בדיון בבקשה למינוי בורר חלופי, לפטור נתבע בהליך בוררות מלקיים את התחייבויותיו מכוח פסק דין חלוט לאחר שההכרעה במחלוקת הועברה בהסכמה לגורם חיצוני. עוד טוען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי גורמת לו עיוות דין חמור המצדיק את התערבות בית משפט זה.

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (למשל לאחרונה: רע"א 6264/21 טל הל יסכה בע"מ נ' נ.ע.ב סחר וניהול בע"מ , פסקה 9 (6.10.2021); רע"א 6188/21 בית יוסף יזמות נדל"ן בע"מ נ' א.י. פרויקטים ויזמות בע"מ , פסקה 7 (22.9.2021)). חרף טענות המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי אינה מעוררת שאלה עקרונית כלשהי. האפשרות להסיק מהתנהלות בעל דין כי הליכי הבוררות נזנחו על ידו או כי הסכם הבוררות פקע, נדונה לא אחת על ידי בית משפט זה (רק לשם הדוגמה: רע"א 1644/10 רחין נ' זמלר , פסקה 12 (7.12.2011); רע"א 1172/15 ביתן נ' ברכיה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ , פסקה 14 (2.4.2015)), גם במקרים בהם הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין (וראו: ע"א 9318/03 שובל נ' גרי אלכסנדר בע"מ , פ"ד נט(1) 828 (2004)). כמו כן, בשים לב להתנהלותו של המבקש, ובכלל זה לזמן הרב שחלף בין ישיבת הבוררות האחרונה שהתקיימה בשלהי שנת 2013 לבין פנייתו של המבקש לחידוש הבוררות בלא טעם מספק, אף לא התרשמתי כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק התערבות בית משפט זה בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.