רע"א 6922/21 גיל פרימנגר נ. ירון גרוס

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ד' סלע , ס.נ) מיום 31.8.2021 ברע"ב 19038-06-21, בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ס' גץ-אופיר ) מיום 27.5.2021 בת"ט 24823-05-19.

1.

בין הצדדים התנהל הליך בוררות לפני הבורר א' רוזנר (להלן: הבורר ) שבמרכזו התנגדות המבקש לביצוע שיקים שמסר למשיב, עורך דין אשר העניק לו שירותים משפטיים, מכוח הסכם שכר טרחה. ביום 27.5.2021 בית משפט השלום דחה על הסף בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבורר ביום 20.12.2020 מחמת איחור בהגשתה. בית המשפט אף דחה מטעם זה את בקשתו החלופית של המבקש למינוי בורר לערעור על פסק הבוררות, והוסיף כי גם בקשת פסלות שהגיש המבקש לבורר הוגשה באיחור.

2.

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 31.8.2021. נקבע כי לא נפל פגם בקביעת בית משפט השלום לפיה המבקש איחר בהגשת כל בקשותיו, ואף לא נפל פגם בקביעה כי לא נתקיימו נימוקים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת הבקשות, אשר כלל לא התבקשה על ידי המבקש.

3.

מכאן הבקשה שלפנַי במסגרתה נטען ששגו הערכאות קמא בקביעה כי נפל איחור בהגשת הבקשות וכי הותרת פסק הבוררות על כנו בנסיבות העניין יוצרת עיוות דין חמור. עוד נטען כי היה מקום לגלות גמישות מסוימת בבחינת עמידתו של המבקש במועדים לנוכח התפשטות מגפת הקורונה.

4.

לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או למניעת עיוות דין (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"א 6897/21 לוין נ' שמסי , פסקה 5 (19.10.2021); רע"א 6636/21 מגן נ' שכטר , פסקה 7 (13.10.2021)). דברים אלה נכונים מקל וחומר שעה שמדובר בהליכי בוררות בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום (ראו למשל: רע"א 6264/21 טל הל יסכה בע"מ נ' נ.ע.ב סחר וניהול בע"מ , פסקה 9 (6.10.2021); רע"א 3313/18 אברמוביץ נ' גלית , פסקה 7 (16.5.2018)). המקרה שלפנַי אינו בא בקהלם של המקרים המצדיקים התערבות. כלל טענות המבקש בבקשתו נעוצות בעובדות המקרה הפרטני, ואינן מעלות שאלה עקרונית או ציבורית כלשהי. כמו כן, וחרף טענות המבקש, לא מצאתי כי נגרם לו עיוות דין, ודאי לא המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כך, לא נגרם למבקש כל עיוות דין כתוצאה מהקביעה כי נפל איחור בהגשת בקשת ביטול הפסק לבורר, שכן חרף האיחור הבורר הכריע בה לגופה, אף אם בדרך הפניה לבקשה קודמת שטענותיה דומות. באופן דומה, לא נגרם למבקש כל עיוות דין כתוצאה מהקביעה כי נפל איחור בהגשת בקשת ביטול הפסק לבית המשפט שכן המבקש, עו"ד במקצועו, המתין לרגע האחרון ממש לצורך הגשת בקשה להארכת מועד ונמנע מלפעול לבירור התקדמות הטיפול בה. באשר לטענות המבקש כי היה מקום לגלות "גמישות מסוימת" לנוכח מגפת הקורונה, טענות כלליות בנוגע למשבר הקורונה אינן עולות כדי טעם מיוחד להארכת מועד (ראו למשל: ער"א 6187/21 יעקוב נ' ח'טיב , פסקה 5 (24.9.2021)), והמבקש, כפי שציין אף בבקשתו, כלל לא הצביע על טעם מיוחד אחר.

הבקשה נדחית.