רע"א 3313/18 מאיר אברמוביץ נ. אליה גלית

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) ברע"א 34597-03-18 מיום 19.3.2018, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' תמיר ) בת"א 30116-06-14 מיום 14.2.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבוררות ).

תמצית הרקע לבקשה

1.

משיבה 1 (להלן: המשיבה ) הגישה ביום 16.6.2014 תביעה כספית לבית משפט השלום על סך של 1,500,000 ש"ח נגד המבקש ונגד המשיבים הפורמליים, בטענה כי המבקש ומשיב 2 (להלן: הלפרין ) הציגו עצמם כיזמי נדל"ן ופעלו לשווק ולמכור דירות שטרם נבנו והיו אמורות להיבנות בעקבות תב"ע

חדשה בבניין ישן. נטען, כי על יסוד מצגיהם נאותה המשיבה לרכוש דירה בת שלושה חדרים בבניין החדש שייבנה, ללא קשר למימוש או לאי מימוש זכויות בנייה נוספות על אלה הקיימות במקרקעין. עוד נטען כי משיב 3 החתים את המשיבה על שלושה הסכמים שונים (להלן: שלושת ההסכמים ) באופן שהציג את ההתקשרות ואת המסכת החוזית כזו של קבוצת רכישה, תוך שהוא מתיימר לייצג את המשיבה אך דואג בפועל לאינטרסים של המבקש ושל הלפרין.

2.

ביום 29.9.2014 הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה לעיכוב ההליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות בה נטען, בין היתר, כי בכל אחד משלושת ההסכמים שהמשיבה חתמה עליהם קיימת תניית בוררות מפורשת, לפיה הרב מאיר הייזלר ימונה כבורר מוסכם בכל הסכסוכים וחילוקי הדעות הקשורים להסכמים והנובעים מהם. ביום 27.5.2015 דחה בית משפט השלום את הבקשה בציינו, בין היתר, כי משיב 3 לא היה צד להסכמים, כי לא הוכח שהרב הייזלר נתן הסכמתו לשמש כבורר, וכי המבקש הסכים לנהל הליך אחר שהגישה המשיבה נגדו בבית המשפט המחוזי (ת"א 12686-11-10), תוך שלא העלה שום טענה בדבר חוסר סמכות או קיומה של תניית הבוררות. הוא אף הגיש באותו הליך תביעה שכנגד. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 12.11.2015.

3.

המבקש לא אמר נואש והגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט השלום שלא לעכב את ההליכים. בבקשה זו הוא טען כי המשיבה הסכימה לנהל הליכי בוררות בעבר אך נתגלעה מחלוקת בעניין זהותו של הבורר – האם מדובר ברב הייזלר

מ ירושלים או ברב הייזלר מ בני ברק . עוד נטען כי המשיבה פעלה על מנת להכשיל את הבוררות ובעוד שהוא השיג את הסכמתו של הרב הייזלר מירושלים לשמש כבורר, בא-כוח המשיבה סירב לקיום הבוררות לפני הרב הייזלר . ביום 14.2.2018 דחה בית משפט השלום את הבקשה לעיון חוזר, בציינו כי לא שוכנע שאכן התקבלה הסכמתו של הרב הייזלר מירושלים לשמש כבורר, וכי אין כל בסיס לטענת המבקש לפיה המשיבה פעלה להכשיל את הבוררות בפניו.

4.

גם על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתה טען כנגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 19.3.2018, בציינו כי המקרה אינו נופל בגדר המקרים הנדירים בהם יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי לא מצא מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. החלטה זו הולידה את הבקשה שלפנַי.

5.

בבקשה הארוכה, המחזיקה 22 עמודים, שהגיש המבקש הוא שב ותוקף את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. נטען, כי החלטותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מבוססות על שגיאות רבות ומסבות לו נזק בלתי הפיך ועל כן מוצדק מתן רשות ערעור בבקשה.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה, ולאחר שבחנתי את החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים.

7.

המדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטות בענייני בוררות. בעל דין המבקש את התערבותו של בית משפט זה בכגון

דא ניצב בפני משוכה גבוהה במיוחד, ובענייננו בפני משוכה כמעט בלתי עבירה. הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין (ראו, למשל: רע"א 2911/18 חביב נ' גרון (30.4.2018); רע"א 2790/18 אלפרוביץ נ'

סימנא (29.4.2018)). כמו כן, החלטה הנוגעת לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה, אלא אם נפלה בה טעות של ממש (ראו: רע"א 5525/17 סמולקין נ' כרמל (6.8.2017); רע"א 869/17 ק בוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' עד עד חברה לנאמנות בע"מ (29.1.2017)). הלכות אלה מקבלות משנה תוקף שעה שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בשבתו כערכאת ערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט השלום (ראו: רע"א 1838/15 קדרון נ' שער הגבינות שיווק מזון בע"מ (31.3.2015)).

8.

יתרה מכך, השאלה האם אפשר כלל לעתור לעיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשה לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, לאחר שעמדה בהליך ערעור, אמנם הושארה בצריך עיון (ראו: רע"א 4472/10 Proneuron

Biotechnologies, Inc.

נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (6.10.2010)), אך כלל שופטי ההרכב סברו כי החלטות בעניין עיכוב הליכים הן החלטות שקיים בהן צורך מובהק בסופיות ובוודאות ולכן ככלל לא יתאפשר בהן עיון מחדש. אף לגישתו של השופט [ כתארו

אז] א' רובינשטיין , שסבר בדעת יחיד כי אין לשלול אפשרות זו לחלוטין, יש לאפשר זאת רק במקרים חריגים ונדירים ביותר .

9.

במקרה זה, עיון בבקשת המבקש מגלה כי בקשתו רחוקה מלעמוד באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהחלטות בנושאי בוררות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית וכל כולה נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה. לפיכך, דינה להידחות. זאת מבלי להידרש לשאלה כבדת המשקל האם יש כלל אפשרות לעיון חוזר בבקשה הדוחה בקשה לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, שהושארה כאמור בצריך עיון.

10.

הבקשה נדחית אפוא. נוכח אורכה של הבקשה, שאינו עומד באמת המידה הקבועה בתקנה 403(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל אף שלא נתבקשה תגובה, המבקש ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח.