פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
6648/11
ע"א
6649/11
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים :
רם בלינקוב ו9 אח'
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי
הוגש הליך
החלטה
לפניי שאלה של סיווג הליך.
המבקש הוא המפרק של החברות מקבוצת דטהסייף. הוא חפץ להגיש הליך של תביעה אזרחית כנגד גורמים מסוימים בגין אחריותם הנטענת לקריסה הכלכלית של הקבוצה. הוא פנה לבית המשפט המחוזי לקבלת אישור להגשת התביעה. ביום 1.6.2011 אישר בית המשפט את הגשת התביעה לבית המשפט המוסמך. לאחר מכן, בעקבות בקשה שהגישה באת-כוח הנושים המובטחים, ניתנה (ביום 30.6.2011) החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, שבה נקבע כי אין מקום לבטל את ההחלטה מיום 1.6.2011, ובלבד שהאגרה בגין הגשת התביעה לא תמומן באמצעות "כספי מימוש השעבודים" של הנושים המתנגדים להגשת התביעה. המבקש הגיש (ביום 8.8.2011) "בקשה למתן הבהרה"; הוא ביקש להבהיר כי הכספים המצויים בקופתו אינם נחשבים "כספי מימוש השעבודים" כמשמעות התיבות הללו בהחלטה מיום 30.6.2011. בית המשפט, בהחלטתו מיום 22.8.2011, הדגיש כי ההחלטה מיום 30.6.2011 אינה טעונה הבהרה, וכי על המבקש לאתר מקורות מימון להגשת התביעה, שאינם מתוך הכספים שנכנסו לקופת הפירוק ממכירת נכסים ששועבדו בשעבוד צף.
ההליכים שבכותרת – ערעור ובקשת רשות ערעור – נסבים על ההחלטות מיום 30.6.2011 ומיום 22.8.2011. מהו ההליך הנכון? לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקיים את ההליך במתווה של בקשת רשות ערעור.
הכלל הוא שדיני הערעור על החלטות בית המשפט של פירוק (להבדיל מהחלטות בית המשפט של פשיטת רגל) כמוהם כמו דיני הערעור הרגילים בהליכים אזרחיים, משמע: החלטות המהוות "פסק דין" נתונות לערעור בזכות, ואילו החלטות המסווגות כ"החלטה אחרת" מצריכות קבלת רשות ערעור (ראו ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (טרם פורסם, 13.7.2008)).
בענייננו, ההחלטות מיום 30.6.2011 ומיום 22.8.2011 באו בעקבות ההחלטה מיום 1.6.2011, שבה אושרה הגשת התביעה האזרחית; כמו-כן קדמו להחלטות האמורות החלטות נוספות, שעסקו במחלוקת על השימוש בכספים המוחזקים בקופת הפירוק. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי ההחלטות מיום 30.6.2011 ומיום 22.8.2011 – "החלטות-המשך" המתייחסות לבקשות לביטול ולהבהרת החלטות קודמות – אינן נושאות משקל סגולי של "פסק-דין", לפי המבחנים המקובלים בכגון דא. לפיכך, ההליך המתאים במקרה זה הוא בקשת רשות ערעור.
לאור האמור, אני מורה על מחיקת ע"א 6649/11. ההליך ימשיך להתברר במסגרת רע"א 6648/11. נוכח טענות המשיב 1, ולמען הסר ספק, אבהיר כי לא מצאתי להורות על סילוק על-הסף של הליך בקשת רשות הערעור מטעמים דיוניים. בשלב
זה אין צו להוצאות.
המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו בשני התיקים שבכותרת.
ניתנה היום, ח' בכסלו תשע"ב
(4.12.2011).
גיא שני
ר ש ם