פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6702/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
ג'יאנגסו נאנטונג מספר 2 קונסטרקשיין
אינג'נירינג
נ ג ד
המשיבה:
ארלון בע"מ
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת
א' כהן
) מיום 3.10.2019 ברע"א
54695-09-19
בשם המבקשת:
עו"ד דורון שמעוני
בשם המשיבה:
עו"ד רועי דריזון
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן ) מיום 3.10.2019 ברע"א 54695-09-19, בו נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (הרשם הבכיר א' לכנר ) בת"א 30432-04-19 מיום 8.9.2019, אשר הרחיב במעמד צד אחד צו עיקול עד לגובה של מיליון ₪, וזאת מבלי שניתנה לה האפשרות להגיש תגובה לפי תקנה 241 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א ), ובכך לטענתה נפל פגם בהליך.
בהחלטה מיום 3.10.2019 דחה כאמור בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור. נקבע כי מן הראוי היה ליתן החלטה בבקשה להרחבת צו העיקול רק לאחר קבלת תגובת המבקשת. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נפלה שגיאה משפטית בהחלטת בית משפט קמא, באופן המצדיק התערבות של ערכאת ערעור. בנוסף, המבקשת רשאית להגיש בקשה לביטול הצו המורחב וטענותיה ייבחנו בדיון שיתקיים בבית משפט קמא.
2.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפני. לטענת המבקשת משמצא בית המשפט המחוזי שהחלטת בית משפט קמא ניתנה שלא כדין היה עליו לבטלה, ואי ביטול ההחלטה מהווה פגיעה חמורה בהליך תקין, כאמור בתקנה 241 (ג) לתקסד"א. בנוסף, טוענת המבקשת כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ללא סמכות, ומהווה טעות מהותית הגורמת למבקשת עיוות דין חמור.
מנגד, טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה. בין יתר טענותיה, מדגישה המשיבה כי הדרך הדיונית בה בחרה המבקשת מלמדת על ניצול הליכי המשפט לרעה, שכן ביטול החלטת בית משפט קמא יאפשר למבקשת להבריח נכסים שהעיקול הזמני לגביהם הורחב. לטענת המשיבה, תקנה 366 (ב) לתקסד"א, שהינה ייחודית לבקשה לעיקול זמני, גוברת על ההוראה הכללית בדבר קיום הדיון בבקשה לסעד זמני לפי תקנה 241 (ג) לתקסד"א. בנוסף, טוענת המשיבה, כי גם אם נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, בכך שלא ערך דיון במעמד אחד הצדדים כפי שנקבע בתקנה 367 (א) לתקסד"א, אין בפגם זה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. טענות המבקשת הן טענות ערעוריות מובהקות הנוגעות לנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ואינן מעלות כל שאלה המצדיקה בחינה ב"גלגול שלישי" (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). עניינה של המבקשת נידון בארבע הערכאות הקודמות, כולל בית משפט זה ( רע"א 4915/19), ולא נראה כי קיימת טענה ממשית שטרם נבחנה על-ידיהן בסוגיות הרלוונטיות. אוסיף
כי הקביעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי
אינן
מעוררות שאלה החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות הערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ענייננו בהחלטה הנוגעת לסעד זמני, שככלל מדיניות ההתערבות בהן היא צרה (ראו החלטתי ברע"א 693/18 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (22.4.2018)).
על כן, בהתאם ל תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , אני דוחה את הבקשה.
4.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"א בחשון התש"פ (19.11.2019).
ש ו פ ט