רע"א 6791/99 סהר חב' ישראלית לביטוח בע"מ נ. שמואל בוני

1.המשיב נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו. בעקבות התאונה התלונן על חבלות שונות ועל מכאובים בגפיים, בצוואר ובגב. בבדיקה שנערכה לו, כחודש לאחר התאונה, אובחנה אצלו פריצת דיסק בעמוד השדרה.

המוסד לביטוח לאומי בחן את עניינו של התובע במסגרת תביעה שהגיש לקבלת גמלת נכות בגין פגיעה בעבודה, וקבע כי "תלונותיו על כאבי גב תחתון אינם קשורים (כך במקור) לתאונה".

המשיב ביקש כי בית המשפט יתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והחליט כך:

"לאור פרק הזמן הקצר, שחלף בין מועד התאונה להתפתחויות שלאחריה, ועל מנת שלא לקפח את התובע, נראה לי כצודק לאפשר לו לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורטופדי.

אני ממנה את ד"ר הנדל מומחה בתחום האורטופדיה. מינוי המומחה יכנס לתוקף לאחר שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 3,500 ש"ח להבטחת שכר המומחה".

2.כנגד החלטה זו עותרות המבקשות ליתן להן רשות ערעור. הן טוענות כי לא נתקיימו במקרה זה טעמים המצדיקים מתן היתר להביא ראיות לסתור, וכי ראוי להותיר בעינן את קביעת המוסד לביטוח לאומי, שנתבססו על תיעוד רפואי ועל בדיקות שנערכו למשיב.

מינוי המומחה על ידי בית המשפט עשוי ליצור, לדעת המבקשות, סתירה בין קביעת המוסד לביטוח לאומי לבין קביעת המומחה, וכך לסכל את היתרון שאותו ביקש להשיג המחוקק, לדעת המבקשות, בעת שנקבע המסלול הדיוני המתואר בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- (להלן: חוק הפיצויים).

3.בית המשפט המחוזי, בהחלטתו, פסח על שלבי הביניים המתקיימים, ברגיל, בעת שמתבקש היתר להבאת ראיות לסתור. השלב שבו נבחנת הבקשה ובית המשפט מחליט אם להתיר הבאת ראיות לסתור, והשלב בו נבחנות הראיות ובית המשפט קובע אם נסתרה הקביעה שעל-פי דין, וכך גם השלב האחרון, שבו מתמנה מומחה רפואי מטעם בית המשפט - אוחדו כולם למהלך דיוני אחד.

בקשת רשות הערעור הופנתה, לפיכך, הן כנגד עצם מתן ההיתר להבאת ראיות לסתור, הן כנגד ביטול הקביעה שניתנה על פי דין, והן כנגד מינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

בינתיים באו הצדדים לכלל הסכמה דיונית, לאור הערות בית משפט זה. המבקשות הודיעו מצידן על הסכמתן למינוי מומחה רפואי שישיב על השאלה אם התאונה גרמה להחמרה בכאבי הגב אצל המשיב.

המשיב, מצידו, מסכים גם הוא שימונה מומחה כאמור, והוא מציע כי המומחה ישיב לשתי שאלות: האחת - האם מצבו לאחר התאונה חמור ממצבו לאחר התאונה; והאחרת - נוגעת לשאלת הנכות שנותרה בו לאחר התאונה, ולשאלת הקשר הסיבתי בין נכות זו, כולה או מקצתה, לבין התאונה. השאלות המוצעות כולן נסבו על עניין הקשר הסיבתי שבין התאונה, ובין הנכות שקדמה לה, למצבו הרפואי של המשיב היום.

בנסיבות אלה ימונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, והוא ישיב הן לשאלה שמוצגת על-ידי המבקשות והן לשאלות המוצעות על ידי המשיב.

בנתון להוראה זו נדחית הבקשה.

אין צו להוצאות.