רע"א 6836/21 עזבון המנוח סאלח מוחמד סאלחיה ז"ל באמצעות יורשיו נ. הועדה המ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם ) בת"א 21468-01-21 מיום 12.10.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב פינויים משטח מקרקעין המצוי בשכונת שיח ג'ראח בירושלים, אשר לטענתם מצוי בחזקתם. בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה איננה קשורה להליך העיקרי הנדון בפניו, אלא להליך אחר שהסתיים זה מכבר (ה"פ 19642-10-19), ויש לנקוט במסלול דיוני אחר, הרלוונטי לתובענה שהדיון בה הסתיים.

2.

ביום 13.10.2021 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתה, התבקש בית משפט זה ליתן צו המונע את פינוי המבקשים מן המקרקעין הנדונים, ולעכב את ביצועו של פסק הדין בה"פ 19642-10-19 אשר, על-פי הנטען בבקשה, מורה למבקשים להתפנות מהשטח המוחזק על-ידם (להלן: פסק הדין ).

3.

לאחר עיון בבקשה, קבעתי בהחלטתי מיום 13.10.2021 כי ככל שהמבקשים טוענים כי מדובר בצו פינוי המופנה באופן אישי כלפיהם שמקורו בפסק הדין, הרי שעליהם לנקוט בהליך דיוני מתאים לעיכובו של פסק הדין, כפי שאף ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מושא הבקשה. כן ציינתי כי ככל שניתן להבין מהבקשה, המבקשים טוענים כי מרביתם כלל לא היו צד לפסק הדין, ומשכך, לגישתם, הגישו את הבקשה לעיכוב צו הפינוי בהליך הנוכחי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 21468-01-21). ואולם, כך צוין, לא הובהר בבקשה מכוח מה נדרשים המבקשים לסלק ידם מהמקרקעין, ולא צורפו לבקשה כל צו פינוי או אסמכתא אחרת בנדון. על רקע האמור, הוריתי למבקשים להגיש הבהרה בהתייחס לאמור וזאת עד ליום 20.10.2021.

עוד ציינתי בהחלטה האמורה, כי ההחלטה אינה מתייחסת למבקש 4, מחמוד סאלחיה, אשר אין ספק כי הוא היה צד להליך שבמסגרתו ניתן פסק הדין, וכי משכך עליו לנקוט בהליך דיוני מתאים כפי שהורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מושא הבקשה, ולגביו הבקשה נדחית.

4.

בהודעת המבקשים מיום 19.10.2021 הובהר כי צו הפינוי הנובע מפסק הדין אכן מכוון נגד המבקש 4 בלבד, וכי בכוונתו לנקוט בהליך דיוני מתאים, כאמור לעיל. כמו כן, הובהר כי בשלב זה לא קיים צו פינוי נגד יתר המבקשים, ואולם לטענתם בא-כוח המדינה "ביקש ודרש לפנות את מחמוד [המבקש 4, י.ו.] וכל המשפחה שלו כולל ללא מסמך ו/או אסמכתא משפטית". משכך, עמדו יתר המבקשים על בקשתם למניעת פינויים מהמקרקעין כאמור.

5.

לאחר העיון בבקשה ובהודעת המבקשים מיום 19.10.2021 הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובה.

6.

כפי שצוין בהחלטתי מיום 13.10.2021, הבקשה בכל הנוגע למבקש 4 נדחית, שכן אף לגישתו עליו לנקוט בהליך הדיוני המתאים לעיכוב ביצוע צו הפינוי בעניינו הנובע מפסק הדין.

7.

אשר ליתר המבקשים, הרי שמהבקשה ומהודעת ההבהרה עולה כי לעת הזו אין כל צו פינוי תקף אשר עליו מעוניינים המבקשים להשיג, או שאותו מבוקש לעכב. מהודעת ההבהרה שהגישו המבקשים עולה כי נמסר להם באופן בלתי פורמלי על-ידי בא-כוח המדינה כי בכוונת המדינה לפעול לפינויים, ואולם בהיעדר החלטה או צו פורמלי בנדון, מדובר בעניין תיאורטי ללא נפקות מעשית אשר טרם בשלה העת לדון או להכריע בו (ראו והשוו: ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ איתוראן איתור ושליטה בע"מ , פסקה 7 (14.12.2010); רע"ב 8798/17 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (4.2.2018) ).

8.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אף שראוי היה לפסוק הוצאות לאוצר המדינה, לפנים משורת הדין לא יעשה צו להוצאות.