רע"א 6837-23 רע"א 6837-23

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 18.7.2023 בת"א 38287-12-22 בו ניתן תוקף להסכמות הצדדים בבקשה לביטול פסק בוררות, ועל החלטה מיום 23.7.2023 בה נדחתה בקשה לביטול פסק דין זה.

1.בתמצית, מבקשת 1 (להלן: המבקשת) שכרה את שירותיו של המשיב לייצוגה בהליכים משפטיים שונים הקשורים בגירושיה. לטענת המבקשים, בין ההליכים שהועברו לטיפול המשיב הייתה תביעה של בן זוגה לשעבר של המבקשת לקבלת מחצית הזכויות בדירה הרשומה על שם בנם, מבקש 2 (להלן: הדירה ו-המבקש, בהתאמה). בשלב מסוים, בנסיבות לגביהן נחלקו הצדדים, חתם המבקש על הסכם למכירת הדירה למשיב (להלן: ההסכם). הסכם זה כלל תניית בוררות לפיה במקרה של סכסוך תופנה המחלוקת לבוררות לפני "הגר"ש בארי אב"ד דרכי משפט מודיעין עלית".

2.על פי טענת המבקשים, בסמוך לאחר החתימה על ההסכם נשלחו למשיב הודעות ביטול מצדם, שהתבססו על כך שהמבקש לא הבין את מהות ההסכם עליו חתם ושהמשיב רכש את הדירה בסכום מופחת תוך שפעל בניגוד עניינים. לאחר דין ודברים בין הצדדים הציע המשיב כי יסכים לביטול העסקה בכפוף לכך שהמבקשת תשלם לו שכר טרחה בסך של 115,000 ש"ח בתוספת מע"מ ותשלומים נוספים, והמבקשת הסכימה לכך. אלא שחרף הסכמות אלה הודיע המשיב על התפטרותו מייצוגה בהליכים השונים ופנה להליך בוררות לפני הבורר שלמה בארי (להלן: הבורר), במסגרתו טען כי יש להורות על אכיפת ההסכם ולחייב את המבקשת בתשלום שכר טרחתו. חרף העובדה שתביעה זו לא הומצאה למבקשים, היא הוכרעה על ידי הבורר בפסק בוררות מיום 28.6.2022, שניתן במעמד צד אחד, בו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב שכר טרחה בסך של 133,050 ש"ח, וכי על המבקש להשלים את מכירת הדירה למשיב תוך 30 ימים. לחלופין נקבע כי ככל שיסכים המשיב לוותר על רכישת הדירה, על המבקש לשלם לו סך של 157,237 ש"ח בגין ביטול עסקת המכר.

3.המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבוררות. ביום 20.6.2023 נערך דיון לפני בית המשפט המחוזי בו נחקרו הצדדים, ובדיון נוסף שנערך ביום 18.7.2023 נשמעו סיכומים בעל-פה. בתום דיון זה הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להסכמה על הסדר כולל שיסכם את המחלוקות שביניהם. על פי ההסדר, המבקשת תישא בתשלום שכר הטרחה אשר נקבע בפסק הבוררות, כאשר יתר קביעותיו לעניין מכירת הדירה ולעניין התשלום בגין ביטול עסקת המכר – יבוטלו. עוד הוסכם כי עם סיום ההליך תגיע מערכת היחסים בין הצדדים לקצה באופן מוחלט וסופי, כך שכל הליך שהוגש על ידי מי מהם לבית המשפט או לגורמים אחרים – לרבות תלונות שהוגשו ללשכת עורכי הדין ולמשטרה נגד המשיב – יידחו או יימשכו. להסכמות אלה ניתן תוקף של פסק דין.

4.יומיים לאחר מכן, ביום 20.7.2023 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין. נטען כי פסק הדין המוסכם ניתן בעת שהמבקשים היו נתונים בהתקף חרדה וסערת רגשות, ולא הבינו עד תום את המשמעות המעשית של הסכמתם. בתוך כך, צוין כי המבקשת אף הייתה מיועדת לעבור ניתוח ביום שלמחרת פסק הדין שהצפייה לו העיבה על מצבה הנפשי.

5.ביום 23.7.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בהחלטתו עמד בית המשפט על העובדה שלאחר שמיעת הסיכומים, ומשהובהר כי בין הצדדים תלויים ועומדים הליכים נוספים, הוקדשו שעות רבות על מנת להביא את הצדדים להסדר סופי. בית המשפט הוסיף כי הוא סקר לפני שני הצדדים את הסיכונים העומדים לפניהם והציע הצעות שונות, שלאחר מענים והשגות התגבשו לכדי ההצעה שקיבלה תוקף של פסק דין. הודגש כי ההצעה שהתגבשה בסופו של דיון ממושך הרעה את מצבו של המשיב אשר ויתר על פיצוי עבור אי-מכירת הדירה, ושחררה את המבקש מכל חיוב. הסכום שנקבע שעל המבקשת לשלם למשיב הוא הסכום שהיא עצמה הסכימה לשלם לו לאחר שניהלו ביניהם דין ודברים. לגופו של עניין הפנה בית המשפט לפסיקה לפיה יש לייחס משקל רב לסופיות הסדרי פשרה להם ניתן תוקף של פסק דין ולפיה גישה גמישה שתאפשר ביטול של הסכמים תחתור תחת מוסד הפשרה. לבסוף הוסף כי המבקשים לא נקטו בדרך הדיונית המתאימה לביטול פסק דין שעה שהם היו מיוצגים לאורך כל הדיון על ידי עורך דין מטעמם אשר אף הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין.

6.מכאן הבקשה שלפנַי, בה מבוקש להורות על ביטול פסק הדין ועל ביטול פסק הבוררות. לטענת המבקשים, לא היה מקום לדחוק בהם להגיע להסכמות, שעה שהם עמדו בנטל להוכיח כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור באופן המחייב את ביטולו. זאת בין היתר נוכח העובדה שהמשיב ניהל הליך בוררות מבלי להמציא להם את כתב התביעה; ושפסק הדין מחייב אותם בשכר טרחה מלא חרף העובדה שהמשיב התפטר מייצוגם. לגישתם, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכשיר עיוות דין חמור בהיותו מאפשר למשיב אשר מעל באמון לקוחותיו לצאת נשכר, ויש הכרח לבטלו. המבקשים ציינו כי אמנם הם היו מיוצגים בעת הדיון בו גובשו ההסכמות, אולם בא-כוחם לא היה ער לחומרת המצב והחרדה אליהם נקלעו ואף הסכמתם ניתנה בדוחק, שכן בקשתם לשהות למסירת התשובה להצעת בית המשפט נדחתה. עיוות דין נוסף שנגרם להם נעוץ בקיום הוכחות בדיון הראשון בהליך ללא התראה, מבלי שהתאפשר להם להיערך לזימון עדים ולהגיש חוות דעת גרפולוגית להוכחת טענתם כי חתימתו של המבקש על נספח להסכם זויפה.

7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. כפי שנקבע לא אחת, פסק דין הניתן בהסכמה ממזג שתי תכונות – של הסכם ושל פסק הדין. כאשר בעל דין מבקש לבטל פסק דין מעין זה מחמת פגם שנפל בהליך המשפטי בו ניתן, עליו לנקוט בהליך ערעורי. לעומת זאת, כאשר בעל הדין מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם בכריתת ההסכם, עליו להגיש תובענה חדשה לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פסקה 5 (1999); ראו גם: רע"א 7879/21 משפחת שאייב 2003 בע"מ נ' חנן לוי אירועים בע"מ, פסקה 9 (15.3.2022); ע"א 5914/03 שוחט נ' כלל חברה לביטוח, פסקה 6 (1.5.2005); עע"מ 8536/21 נחמני נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 6 (1.2.2022)). בענייננו, המבקשים מייחדים חלק נכבד מטענותיהם למצבם הנפשי בעת מתן הסכמתם. המדובר אפוא בטענות לביטול פסק הדין מחמת פגם בהסכמה שמקומן היה להישמע בתובענה עצמאית לבית המשפט שנתן את פסק הדין, וכזו לא הוגשה על ידם.

8.מכל מקום, גם לגופו של עניין אין כל מקום להורות על ביטול פסק הדין. הלכה היא כי על המבקש את ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין להצביע על קיומם של טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת (רע"א 7609/22 מסורת התורה בני ברק נ' ישיבת פוניבז' בע"מ, פסקה 17 (23.4.2023); ע"א 5858/19 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' אופיר, פסקה 28 (5.7.2022); ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577, 593 (1997)). דברים אלה אמורים בפרט במקרים בהם הפשרה התגבשה בפיקוחו של בית המשפט (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577, 586 (2002)). לא התרשמתי כי המבקשים הצביעו על טעמים המצדיקים את ביטול ההסכמות. ההסכמות גובשו בהיותם של המבקשים מיוצגים; ביודעם כי המשיב התפטר מייצוגם; ובשלב מתקדם של ההליך, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים וסיכומיהם. בית המשפט המחוזי היה מעורב בגיבוש המתווה המוסכם, והצדדים נתנו את הסכמתם לאחר ששוקפו לכל אחד מהם הסיכונים והסיכויים הטמונים בטענותיו. זאת גם לאחר שניתנה למבקשים הפסקה בכדי להיוועץ עם בא-כוחם שלאחריה הוא אף העלה הסתייגות מסוימת בנוגע לרכיבי ההסכמות המתגבשות. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי מתקיימים טעמים כבדי משקל שהיה בהם כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. יוער בשולי הדברים כי אין ממש בטענות המבקשים לפיהן נערך דיון הוכחות במסגרת קדם המשפט מבלי שהתאפשר להם להגיש חוות דעת גרפולוגית. זאת מפני שכפי שהבהיר להם בית המשפט המחוזי במהלך הדיון מיום 18.7.2023, התיק נקבע לדיון ולא לישיבה מקדמית, ובית המשפט נמנע מלמנות מומחה בשל התנגדותם של המבקשים עצמם כי הכרעתו תתבסס על חוות הדעת לבדה (עמ' 35 ו-40 לפרוטוקול).

הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.