פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 6850/22
רע"א 6850/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
ענת שדה
נ ג ד
המשיב:
ד"ר גיל נרדיני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (כב'
השופטת, סגנית הנשיא א' כהן) ברת"ק 54379-09-22 מיום 06.10.2022
בשם
המבקשת: עו"ד
יוסף פנדריך
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת, סגנית הנשיא א' כהן) ברת"ק 54379-09-22 מיום 6.10.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבת-ים (כב' השופט י' חסדיאל) בת"ק 8351-05-22 מיום 14.9.2022, אשר דחה את תביעת המבקשת.
הרקע לבקשה
2.המבקשת הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בבת-ים תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית נגד המשיב, כירורג במקצועו, בקשר עם טיפול כירורגי רשלני שביצע בה, לטענתה, ביום 5.8.2021. לביסוס טענותיה, צירפה המבקשת מספר תעודות רפואיות, אולם לא צירפה חוות דעת רפואית בהתאם לתקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. אשר על כן, ביום 14.9.2022, לאחר שמיעת הצדדים ועדיהם, דחה בית המשפט לתביעות קטנות את תביעתה תוך שנקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.
3.על פסק דין זה הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה בהחלטה מיום 6.10.2022. נקבע, כי תביעה שעניינה רשלנות רפואית ניתן להוכיח רק באמצעות חוות דעת רפואית, גם כאשר מדובר בניהול הליך בבית משפט לתביעות קטנות. בהקשר זה נקבע כי הגמישות בענייני סדרי הדין והבאת ראיות החלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, אינה חולשת לתחומי הדין המהותי. משעה שלא הוגשה חוות דעת, ואף הרופאים שערכו את המסמכים הרפואיים שהוגשו על ידי המבקשת לא התייצבו לחקירה, הרי שהמבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי המשיב התרשל במתן הטיפול הרפואי.
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה לפני בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.
5.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). ענייננו אינו נמנה על מקרים חריגים האלה. הטענות אשר בבקשה שלפניי נטועות עמוק בנסיבות העניין הפרטני, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדברים נכונים ביתר שאת בבקשת רשות ערעור שעניינה בהליכים שהחלו בבית משפט לתביעות קטנות, אשר בשל טבעם של הליכים אלה, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תינתן רשות ערעור רק במקרים חריגים שבחריגים, שהמקרה שלפנינו אינו נמנה עליהם (ראו: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9.8.2018) והאסמכתאות המאוזכרות שם). לבסוף, אני סבורה כי מתן רשות לערער אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.למעלה מן הצורך, אוסיף גם לגופו של עניין, כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו ומסקנותיו. ויודגש, חוות הדעת הרפואית נדרשת לא רק על מנת לבסס את הנזק הרפואי הנטען שנגרם למבקשת, אלא על מנת לבסס את טענת הרשלנות, היינו, כי המשיב חרג מסטנדרט התנהגות סביר ומקובל. לעניין זה, לא יועילו המסמכים הרפואיים שצרפה המבקשת המשקפים את מצבה הרפואי בלבד, ואין בהם כדי לבסס את טענותיה ביחס לרשלנות הנטענת.
7.סוף דבר: משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה כאמור להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט ת
_________________________
22068500_R02.docx גא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il