רע"א 6856-22 רע"א 6856-22

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.10.2022 (ע"ו 15774-10-22, השופט א' סתיו). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית למבוגרים במחוז מרכז (להלן: הוועדה הפסיכיאטרית) מיום 11.10.2022. הוועדה הפסיכיאטרית דחתה ערר שהגיש המבקש על הוראת אשפוז כפוי שניתנה בעניינו על-ידי הפסיכיאטר המחוזי בהתאם לסעיף 9(א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

2.עיקרי העובדות הנוגעות לעניין יובאו כאן על-ידי בקצרה, בהתחשב בכך בשלב זה, כמוסבר בהמשך, הבקשה הפכה לתיאורטית. בתמצית יצוין כי המבקש, יליד 1990, מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ומתגורר בהוסטל. בעקבות אירוע תאונתי שעבר בחודש אפריל 2022 חל שינוי בהתנהגותו אשר הוביל להפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית. על רקע זה, ביום 9.10.2022 הפסיכיאטר המחוזי הוציא בעניינו הוראת אשפוז כפוי שבה צוין, בין השאר, כי הוא שרוי "במצב פסיכוטי", וכן מגלה מחשבות אובדניות. בהוראת האשפוז צוין כי תוקפה הוא למשך עשרה ימים מיום נתינתה.

3.המבקש הגיש על כך ערר לוועדה הפסיכיאטרית וזה נדחה. בהמשך לכך, הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ואף הערעור נדחה. בפסק דינו הטעים בית המשפט המחוזי, בהתאם לפסיקתו הברורה של בית משפט זה, כי אבחנה של אוטיזם אינה קביעה בדבר מחלת נפש, ואינה יכולה לשמש כשלעצמה בסיס להוראת אשפוז כפוי. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי טעם זה לא היה הבסיס להוראת האשפוז, אשר נשענה בעיקרה על קביעתו של הפסיכיאטר המחוזי בעניין מצבו הפסיכוטי של המבקש ומסוכנותו העצמית. לצד זאת, בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על אופן ניסוחה של ההחלטה שנתנה הוועדה הפסיכיאטרית, כמו גם על ניסוחה של חוות הדעת הרפואית העדכנית שצורפה לגבי מצבו של המבקש, שלא הבחינה במידה מספקת בין תיאור מצבו בעת האשפוז לבין ההתפתחויות שחלו בו לאחר מכן. על כן, בית המשפט המחוזי הדגיש כי כל החלטה נוספת בעניינו של המבקש תצטרך להתבסס על מידע מפורט ואמין מגורמי המקצוע בבית החולים שבו הוא מאושפז.

4.להשלמת התמונה, יצוין בקצרה כי ביום 13.10.2022 הוארכה תקופת האשפוז של המבקש, החל מיום 16.10.2022 ועד ליום 22.10.2022. אף בהוראת האשפוז צוין כי המבקש שרוי "במצב פסיכוטי חד" וכן כי הוא "ממשיך לבטא תכנים אובדניים". על החלטה זו הגיש המבקש ערר חדש בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

5.בקשת רשות הערעור שבפני כללה טענות מפורטות כנגד ההחלטות שהתקבלו בעניינו של המבקש. בפרט, המבקש גרס כי בית המשפט המחוזי אפשר את אשפוזו על אף שאינו מצוי במצב פסיכוטי, ועל כן אינו עומד בתנאי החוק. לטענתו, כך הוחלט בעניינו אך בשל אבחונו על הרצף האוטיסטי. כן נטען בבקשה שלא יוחס משקל מספק להעדר הנמקה מפורטת דייה של החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, שהיא גוף מעין שיפוטי.

6.עם הנחת הבקשה על שולחני, ביום 19.10.2022, ובהתחשב ברגישות העניין, הוריתי על הגשת תשובה לה כבר למחרת היום.

7.בתשובה לבקשת רשות הערעור שהוגשה כעת, ביום 20.10.2022, נטען בעיקרו של דבר כי דין הבקשה להימחק בהתחשב בהתפתחות עדכנית שחלה בעניינו של המבקש. זאת, על רקע ההחלטה שקיבלה הוועדה הפסיכיאטרית לשחרר את המבקש, וזאת במסגרת הדיון בערר החדש שהגיש. בהחלטה זו צוין כי היא מבוססת על השיפור שחל במצבו של המבקש, כפי שעולה מן השאלות שהוצגו לו ומפרוטוקול הדיון. כן הודגש כי המבקש אינו מבטא בשלב זה מסוכנות ממשית כלפי עצמו או אחרים. עם זאת, לגוף הדברים, טענו המשיבים עוד כי לא נפל פגם בהחלטה המקורית על אשפוזו של המבקש, כמו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

8.במקביל לכך, הוגשה הודעת עדכון גם מצדו של המבקש ובה נטען כי יש מקום להוסיף ולדון בבקשת רשות הערעור חרף החלטת השחרור. על-פי הנטען, הבקשה עוררה שאלות עקרוניות שנדרשת בהן הכרעה שיפוטית. בהקשר זה נטען במיוחד כי "הסוגיה המשפטית לעניין אוטיזם חוזרת ונשנית ומדובר בשאלה עקרונית אשר יכולה להשפיע על חירותם של מטופלים נוספים".

9.לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי לכלל דעה כי בשלב הנוכחי אין עוד הצדקה לדון בבקשת רשות הערעור. אלה הם פני הדברים לא רק בשל שחרורו של המבקש מאשפוז והפיכת הבקשה לתאורטית, אלא משום שההיבטים העקרוניים של הנושא כלל אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. כך, בין השאר, אף המשיבים הדגישו בתשובתם כי "בית המשפט המחוזי קבע במפורש שאוטיזם אינו מחלת נפש לעניין החוק, וכי ההחלטה בעניין המבקש ניתנה על בסיס אבחנה בדבר פסיכוטי" (פסקה 33 לתשובה). גישה זו עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה בסוגיות אלה (ראו: רע"א 2761/22 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 3 (27.4.2022)).

10.בנסיבות אלה, ברי כי דין בקשת רשות הערעור להימחק.

11.טרם חתימה לא אוכל לסיים מבלי לחזור ולהדגיש את החשיבות העצומה הנודעת להנמקה מפורטת ומדויקת בכל הנוגע להחלטות שעניינן אשפוז כפוי, המבטאות מטבען דרגת פגיעה גבוהה במיוחד בחירות האישית.

12.סוף דבר: הבקשה נמחקת. אין צו להוצאות.