רע"א 6874/14 שי צוקרמן נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

1.

בהמשך להחלטתי מיום 11.3.2015, הוגשו עמדות בעלי הדין לגבי ההצעה שהועלתה באשר לאופן המשך ניהול ההליכים בעניינם (ת"צ 47768-09-13, ת"צ 38266-09-13 ו-ת"א 56731-12-13 (כולם, מחוזי – מרכז-לוד) (להלן – שלושת ההליכים )). לאחר עיון בעמדות שהוגשו, אינני רואה מקום להיעתר לבקשת חלק מבעלי הדין להגיש תשובה נוספת מטעמם.

2.

כאמור בהחלטתי הנזכרת, בין שלושת ההליכים קיימת השקה רבה, ויהיה זה בלתי יעיל בעליל אם אותן הסוגיות, או סוגיות קרובות, תידונה בפני שני מותבים נפרדים. על-כן, נדרש פתרון יצירתי אשר ימנע כפל דיון ואת החשש מפני תוצאות סותרות. פתרון זה ייעשה על-ידי איחוד חלקי של שלושת ההליכים, כך ששאלות משותפות שמתעוררות בהם יידונו פעם אחת. בנסיבות אלו, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. החלטת בית משפט קמא מיום 4.9.2014 נשוא בקשת רשות הערעור מבוטלת (ומבוטל עיכוב הדיון שעליו הורה בית המשפט עד להכרעה ברע"א 3456/13 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שליידר ), ובמקומה יבוא ההסדר הבא:

(א)

הדיון בשלושת ההליכים יאוחד, אולם אך לצורך בירור סוגיית האחריות של המשיבות 6-2. באומרי סוגיית האחריות, הכוונה היא לעוולה על-פי דיני ההגבלים העסקיים וכן על-פי דינים אחרים הנוגעים לעניין (למשל, דיני הנזיקין). זאת, שכן אף אם עילות תביעה מסוימות הועלו נגד המשיבות 6-2 רק בחלק מן ההליכים, אין טעם להפרידן ולבררן במסגרת דיון נפרד.

(ב)

זהות השופט או השופטת מבין השניים הדנים עתה בשלושת ההליכים, אשר ידון ויכריע בהליך המאוחד, תיקבע על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

(ג)

בדיון בהליך המאוחד יוכלו ליטול חלק כל בעלי הדין, לרבות המבקשים את אישורן של התובענות הייצוגיות. ההכרעה בסוגיה שתידון בהליך המאוחד תחייב את כל בעלי הדין. מבחינת ההליכים הייצוגיים, ההחלטה שתינתן תהיה סופית (כמובן לגבי הערכאה הדיונית בלבד). היינו, אם בעתיד יאשר בית המשפט את התובענות הייצוגיות, הרי הסוגייה של אחריות המשיבות 6-2 לא תידון עוד בהליכים אלו. עם זאת יודגש, כי גם אם יוכרע שהמשיבות 6-2 ביצעו עוולה, לא יוסק מכך שיש לאשר את התובענות הייצוגיות או לקבלן לגופן. הנתבעים בהליכים הייצוגיים יוכלו, לאחר ההכרעה בהליך המאוחד, להעלות כל טענה בדבר יתר התנאים הנדרשים לאישור התובענות הייצוגיות, או לטעון שאין להטיל אחריות כלפי ציבור הצרכנים (להבדיל מאחריות כלפי חברת החשמל).

(ד)

במסגרת הדיון המאוחד יהיה רשאי בית המשפט לאפשר ניהולם של הליכים מקדמיים (דוגמת גילוי מסמכים). עם זאת מובן, שההליכים המקדמיים ייערכו רק בקשר לנושאים שיידונו בהליך המאוחד.

(ה)

עוד יהיה רשאי בית המשפט, על-פי שיקול דעתו, לדון בעניינים מקדמיים שיעוררו בפניו בעלי הדין. עיון בעמדות בעלי הדין מעלה, כי עניינים מקדמיים אלו הם סוגיית עיכוב בירור ההליך עד להכרעה בעררים שהוגשו על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, סוגיית ההתיישנות, וסוגיית ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט. שיקול הדעת אם להידרש לעניינים מקדמיים אלו (או לאחרים) וכיצד להכריע בהם נתון לבית המשפט שידון בהליך המאוחד. מובן, שאינני מביע כל עמדה בקשר לעניינים אלו. בנוסף, לבית המשפט הדן בהליך המאוחד שיקול דעת האם לדון בנושאים נוספים המשותפים לשלושת ההליכים, אם יראה בכך צורך ואם יסבור שהדבר יעיל והוגן בנסיבות העניין. מיותר לומר, כי על הערכאה הדיונית להפעיל סמכויותיה בצורה מושכלת, כך שריבויָן של טענות מקדמיות לא יביא לעיכוב בלתי סביר בבירורה של הסוגיה שלעניינה אוחד הדיון.

3.

כל אחת מהמשיבות 4-2 תישא בשכר-טרחת באי-כוח המבקשים בסכום של 35,000 ש"ח (כלומר, בסך-הכל נפסק לזכות המבקשים שכר-טרחה בסכום של 105,000 ש"ח).