רע"א 6889/02 בן שמן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיטופית בע"מ נ. שורגי זא

במסגרת הסדר נושים של המשיב, הפנו המבקש והמשיב את המחלוקת ביניהם - אשר עניינה מצב החשבון של המשיב אצל המבקש - להכרעת בורר. לאחר שניתן פסק-הבוררות, הצליח המבקש לפענח נתונים שהיו על-גבי דיסקט, ואשר לא הצליח לפענחם בעבר. לבקשת הצדדים, הועברו הנתונים החדשים לידי הבורר על-מנת שיבדוק את השפעתם על פסק-הבוררות הראשון. לבסוף קבע הבורר בפסק הסופי, כי על המבקש לשלם למשיב סך של 208,520 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית של 4% לשנה, החל מתאריך 26.7.87.

או אז הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק-הבוררות. בקשתו נסמכה על עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן: החוק), לפיו בית-המשפט רשאי לבטל פסק בוררות באם "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". לטענת המבקש, לאחר שהוגשו הנתונים החדשים, לא איפשר לו הבורר להשמיע את טענותיו, ובכך קמה לו עילה לביטול פסק הבוררות. המבקש הוסיף וטען, כי תוצאת פסק הבוררות אבסורדית, זאת מכיוון שעל-פי פסק-הבוררות, זוּכה המשיב בריבית זכות, בסכום אשר בערכים של היום עומד על סך של מיליון וחצי ש"ח, כל זאת כאשר לכל אורך התקופה הרלוונטית, הראה חשבונו יתרת חובה. לפיכך - כך לטענת המבקש - חומרת התוצאה של שלילת זכות הטיעון מקנה עילת ביטול נוספת, הקבועה בסעיף 24(3) לחוק, ולפיה יבוטל פסק הבוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש, בקובעו, כי במשך 11 השנים בהן נדונה המחלוקת בין הצדדים, ניתנה למבקש הזדמנות מלאה להוכיח את טענותיו, ואם הדבר לא עלה בידו, אין לו להלין אלא על עצמו; כי תוצאת פסק הבוררות, אשר הפתיעה את המבקש, מבוססת היטב על חומר הראיות; וכי אף אם נפלה טעות - בעוד שהמבקש לא הצליח להצביע על טעות שכזו - אין מקום להתערב בפסק הבוררות המנומק, שכן מוצתה ההזדמנות לשחזר את חשבונו של המשיב.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

יש לדחות את טענות המבקש. כידוע, בדונו בפסק-בוררות, אין בית-המשפט משים עצמו ערכאת ערעור על פסיקת הבורר. ראו רע"א 1512/92 קירת - חברה קבלנית לבניה מתקדמת בע"מ נ' נזר , פ"ד מז(5) 529. לפיכך, יש לדחות את טענת המבקש שעניינה תקיפת פסק הבוררות לגופו.

אשר לטענות המבקש כי יש לבטל את פסק הבוררות על-פי העילות המנויות בסעיף 24 לחוק, הרי שההלכה היא, שיש לפרש עילות אלה על דרך הצמצום ובצורה דווקנית ביותר, כשהנטיה הברורה היא להמנע ככל האפשר מהתערבות בפסק הבוררות. ראו רע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ , פ"ד מה(5) 511. בית-המשפט המחוזי בחן את טענת המבקש - כי לא ניתנה לו זכות להעלות את טענותיו לאחר הגשת הנתונים החדשים, וכי בכך קמה עילת הביטול המנויה בסעיף 24(4) לחוק - וקבע, כי למבקש ניתנו הזדמנויות מספקות ונאותות להעלות את טענותיו. לא מצאתי מקום להתערב בממצאים אלו.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.