רע"א 6897/17 מנחם מישל גולדמונץ ואח' נ. חברת שרביב בע"מ

1.

המבקשים, המשיבה 1, חברת שרביב בע"מ (להלן: שרביב ) ומשיבים 5-2 (להלן: יתר המשיבים ) מחזיקים בזכויות במשותף ("מושע") של 15 מגרשים

במרחב התכנון המקומי של קריית אתא (להלן:

המגרשים ). על המגרשים חלה תכנית מתאר מקומית

כ/256 (להלן: התכנית ), שאותה יזמו שרביב ומינהל מקרקעי ישראל, במסגרתה שונה ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים, תוך איחוד וחלוקה של השטחים שנכללו בתכנית. לתכנית נלווה לוח הקצאות וטבלת איזון בין בעלי הקרקע, שלפיו – בין היתר – הוקנו הזכויות ב-11 מגרשים לשרביב, למבקשים וליתר המשיבים במשותף (להלן: לוח ההקצאות ) . במסגרת עתירה מינהלית שהגישו חלק מבעלי הזכויות במגרשים בשנת 2001 התבקש לתקן את טבלת האיזון הנלווית לתכנית, ובסופו של יום זו נמחקה, לאחר שהתקבלה הצהרה מטעם שרביב שלפיה לאחר שהתכנית תיכנס לתוקף היא לא תתנגד "ליוזמה שתבוא מצדכם לשנוי בחלוקת הבעלויות הפנימיות במגרשים של לקוחותיכם, בהסתמך על טבלת הקצאות חדשה באותם מגרשים/חלקות בלבד שהוקצו למרשכם עפ"י התב"ע הנ"ל. כל זאת, כל עוד החלוקה הפנימית כאמור תהיה בהתאם לזכויות ולהוראות התכנוניות הקבועות בתכנית [...] ולא יוטלו כל חובות (ו/או גריעה מזכויות) על שרביב והמינהל בקשר לכך" (להלן: הצהרת שרביב בעתירה המינהלית ) .

2.

בשנת 2011 הגישו המבקשים תביעה לפירוק שיתוף במגרשים בדרך של חלוקה בעין. לאחר שצורפה להליך, התנגדה שרביב למתווה החלוקה שהתגבש בין הצדדים. מאמצי משא ומתן בין הצדדים לתביעה זו לא נשאו פרי ולאחר ששרביב דחתה הצעה של מומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ) למתווה חלוקת הזכויות במגרשים, ביקשו המבקשים להורות על פירוק שיתוף בעין באופן כפוי, לפי ההצעה בחוות דעתו של המומחה. בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ע' נווה ) קבע כי לא ניתן להורות על חלוקה מחדש של הזכויות במגרשים בהליך של פירוק שיתוף בעין, בהיעדר הסכמה לכך מצד שרביב. בצד האמור, מצא בית המשפט להורות על תיקון לוח ההקצאות, על פי ההצעה של המומחה. לעניין זה נקבע כי התכנית היא במעמד של חקיקת משנה, ובנסיבות העניין – משנוצר לדידו מצב "אבסורדי" שבו הערבוב בזכויות הצדדים במגרשים השונים מביא לכך שאלה עומדים מיותמים מבלי שזכויות הצדדים בהם באות לידי מימוש – קמה עילה לתיקון לוח ההקצאות של התכנית.

3.

הן המבקשים הן שרביב ערערו על פסק הדין – המבקשים ערערו על כך שלא נפסקו הוצאות משפט לזכותם (וטענו במסגרת זאת גם כי לא הייתה מניעה להורות גם על פירוק שיתוף בעין) ואילו ערעורה של שרביב נסב אך על החלק בפסק הדין שעניינו ההוראה לתקן את לוח ההקצאות. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל והשופטים ב' טאובר ו ס' ג'יוסי ) קיבל את ערעורה של שרביב ודחה את ערעור המבקשים. נקבע כי בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קבוע מנגנון סדור להעלאת השגות על התכנית, והכרעה בהן מסורה לרשויות התכנון, או לבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי העניין. נוכח דברים אלה, ובשים לב לכך שתיקון מסמכי התכנית בידי בית המשפט הוא אמצעי חריג – מצא בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה במקרה דנא להורות על תיקון לוח ההקצאות. בצד האמור דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקשים, וקבע לגופם של דברים, כי צדק בית משפט השלום במסקנתו שלפיה לא ניתן להורות על פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין בנסיבות העניין. כן נדחו טענות המבקשים בדבר פסיקת ההוצאות. נוכח דברים אלה, בוטל פסק הדין של בית משפט השלום למעט הקביעה כי לא ניתן לפרק את השיתוף במקרה זה בחלוקה בעין, שתעמוד בעינה.

4.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, במסגרתה טוענים המבקשים כי התנהלותה של שרביב בהליכים הקודמים נגועה בחוסר תום לב, הן בשל התנגדותה הבלתי סבירה להצעת המומחה בהליך שהתקיים לפני בית משפט השלום, כך הטענה, הן נוכח הצהרת שרביב בעתירה המינהלית, שהטעתה את המבקשים לסבור כי זו לא תתנגד לפירוק השיתוף שהתבקש. לדברי המבקשים, חוסר תום ליבה של שרביב מצדיק פירוק השיתוף במגרשים בדרך של חלוקה בעין או החזרת פסק הדין של בית משפט השלום על כנו, כך שחלוקת הזכויות תיעשה באמצעות תיקון לוח ההקצאות. עוד עולה מהבקשה כי המבקשים ניסו להכין לוח הקצאות חדש על ידי הגשת תכנית מתוקנת אך לא השלימו זאת, בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך לטענתם.

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו. בית המשפט המחוזי מצא כי לא היה מקום בנסיבות העניין להורות על תיקון התכנית, משמהלך כזה חורג מההליכים הקבועים לכך בדין ובהעדר נסיבות חריגות אחרות שהיו עשויות להצדיק תיקון כאמור על ידי בית המשפט. קביעה זו אינה מצדיקה בירור נוסף לפני בית משפט זה, גם אם התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי שונה מזו שנקבעה בפסק הדין של בית משפט השלום (ראו למשל רע"א 480/16 מויאל נ' מנטין , פסקה 4 (28.1.2016)). אשר לטענות המבקשים בדבר האפשרות להורות על פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין – אף מבלי להידרש להנמקה הדיונית של בית המשפט המחוזי בנושא זה – הערכאות הקודמות היו תמימות דעים במסקנתן כי בנסיבות המקרה לא ניתן היה להורות על פירוק השיתוף במגרשים בדרך של חלוקה בעין. גם בקביעות אלו לא מצאתי עילה ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.