פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
480/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1.
אילן מויאל
2. אברהם מויאל
3. יאיר מויאל
נ ג ד
המשיב:
ויקטור מנטין
בקשת רשות לערער על פסק
הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא י' שנלר והשופטים
ד"ר ק' ורדי וח' ברנר) בת"א 53737-11-13 מיום 20.12.2015
בשם המבקשים:
עו"ד דניאל אנושי
החלטה
1.בין המבקשים לבין המשיב ניטשת מחלוקת בנוגע לשימוש במבנה בבת ים (להלן: המבנה ) שבנוי על קרקע בבעלות חברה שבה לכל אחד מהצדדים לפנינו, בנפרד, מניות. השימוש וההחזקה במבנה נעשים מכוח הסכם שותפות בין הצדדים משנת 1985 (להלן: הסכם השותפות ) ובהתאם לתשריט שנערך בשנת 1989 (להלן: התשריט ). המחלוקת נוגעת, בין היתר, לסירובם של המבקשים לאפשר למשיב גישה לחדר החשמל – המצוי בשטח המשמש את המבקשים – לצורך החלפת כבל חשמל המשמש אותו; ולשימוש שעושים המבקשים בחלק שהוגדר בהסכם השותפות כשטח משותף, אך נטען כי גודר ונעשה בו שימוש בלעדי על ידי המבקשים בניגוד להסכם השותפות. על רקע זה הגיש המשיב תביעה נגד המבקשים לסילוק יד, למתן צו עשה ולפיצוי בגין שימוש המבקשים בשטח המשותף. ביום 6.11.2013 דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת כ' האפט ) את התביעה מהטעם שלא הוכח כי אכן נמנעת מהמשיב גישה לחדר החשמל וכי לא הוכח שהשינוי בכבל החשמל אפשרי ובטיחותי. אשר לשימוש בשטח המשותף נקבע כי לא הוכח כי זה סותר את הסכם השותפות, אשר התיר גם בנייה עתידית בשטח המבנה. משכך נדחתה גם תביעת המשיב לפיצוי.
2.המשיב ערער על פסק הדין. ביום 20.12.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא י' שנלר והשופטים ד"ר ק' ורדי ו ח' ברנר ) את מרבית הערעור. אשר לאפשרות המשיב לגשת אל חדר החשמל לצורך החלפת הכבל, נקבע כי על המבקשים לאפשר זאת שכן מדובר בשימוש סביר בחדר החשמל שהוא רכוש משותף; וכי בהקשר זה כלל לא היה עליו להוכיח את בטיחות ומעשיות העברת כבל החשמל. בנוגע לשימוש המבקשים בשטח המשותף, נקבע כי תיחום אותו חלק בשטח המשותף בגדר נעשה בניגוד להסכם השותפות אשר לא כלל הסכמה לבנייה עתידית בשטח המשותף. סופו של דבר, הורה בית המשפט המחוזי למבקשים לפנות את השטח ולהרוס את הגדר שבמחלוקת בתוך 60 ימים; ולאפשר למשיב ולמי מטעמו גישה חופשית לחדר החשמל לצורך החלפת הכבל החשמלי. כמו כן, נקבע כי הדיון יוחזר לבית משפט השלום לקביעת הפיצוי המתאים בגין שימוש המבקשים בשטח המשותף בתקופה הרלוונטית. בצד זה בוטלו הוצאות שהושתו על המשיב בבית משפט השלום והושתו הוצאות על המבקשים.
3.מכאן הבקשה שלפניי שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת המבקשים, נפלו שגיאות עובדתיות ומשפטיות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי הן בעניין מעמד התשריט והיחס שבינו לבין הסכם השותפות, הן בעניין זכויותיו של המשיב בנוגע להחלפת כבל החשמל המצדיקות מתן רשות לערער לפני בית משפט זה.
4.משעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים שבהם עולה סוגיה רחבה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). לא כך במקרה שלפנינו. טענות המבקשים מכוונות כולן לקביעות עובדתיות ומשפטיות של בית המשפט המחוזי הנטועות בדל"ת אמות המקרה הפרטני והן לא מעוררות כל סוגיה רחבה החורגת מעניינם הישיר של הצדדים – ואף המבקשים לא טענו אחרת. אכן, בית משפט השלום ובית משפט המחוזי הגיעו לתוצאות שונות, אך כידוע, בעניין זה כשלעצמו אין כדי להצדיק מתן רשות לערער (רע"א 1065/15 סלוק נ' חוטה (2.3.2015)).
סוף דבר, הבקשה נדחית ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח בשבט התשע"ו (28.1.2016).
ש
ו פ ט