פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 6965/23
בבית המשפט העליון
רע"א 6965/23
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
נעמי קורצבנד
נ ג ד
המשיבים:
1. אייל כהן
2. איריס כהן
3. משה כהן
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (השופטת ש' גלר) אשר ניתן ביום 19.6.2023
בע"ר 31283-06-23
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (השופטת ש' גלר), אשר ניתן ביום 19.6.2023 בע"ר 31283-06-23, ואשר בגדרו נמחק ערעור המבקשת על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת צ' גרדשטיין פפקין) (להלן: החלטת הרשמת), אשר ניתנה ביום 16.3.2023 במסגרת ע"א 17923-01-23 (להלן: הערעור העיקרי). בגדרי החלטת הרשמת, נדחתה בקשת המבקשת לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון במסגרת הערעור העיקרי – ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום ראשון לציון (השופטת כ' בן אליעזר), אשר ניתן ביום 17.11.2022 בת"א 41562-06-18, ואשר במסגרתו נדחתה תביעה כספית שהגישה המבקשת בגין סכסוך שכנים. לצד בקשת רשות הערעור שלפניי, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום.
2.בשל ריבוי ההליכים, אציג בקצרה את הרקע להגשת הבקשה דנן. ביום 8.1.2023 הגישה המבקשת את הערעור העיקרי (ע"א 17923-01-23). לערעור זה צורפה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, אשר נדחתה בהחלטת הרשמת כאמור מהטעם הבא: המבקשת לא הוכיחה היעדר יכולת כלכלית – הן לעניין הבקשה לפטור מאגרה והן לעניין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור (ע"ר 50846-05-23). ביום 24.5.2023 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ש' גלר) את ערעור המבקשת על החלטת הרשמת, ולפנים משורת הדין ניתנה לה ארכה ממושכת, עד ליום 1.6.2023, לתשלום האגרה ולהפקדת הערבון. בהמשך לכך, הגישה המבקשת ערעור נוסף לבית המשפט ביחס להחלטת הרשמת (ע"ר 31283-06-23). ערעור זה נמחק בפסק דינו של בית המשפט (השופטת ש' גלר), אשר ניתן ביום 19.6.2023 – וזאת, לאחר שהמבקשת לא הבהירה מהי ההחלטה מושא הערעור הנוסף, בהינתן שערעורה על החלטת הרשמת כבר נדחה בע"ר 50846-05-23. בהמשך להכרעות אלו, בפסק הדין אשר ניתן ביום 25.6.2023 בע"א 17923-01-23, מחקה רשמת בית המשפט (השופטת צ' גרדשטיין פפקין) את הערעור בהליך העיקרי לנוכח אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת ערבון.
3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
5.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית, אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.הכרעותיו של בית המשפט המחוזי נסובות על עניין דיוני מובהק בו נתון לו שיקול דעת רחב, שאותו הוא התאים לנסיבות המקרה, כולל בחינת סיכויי הערעור ומצבה הכלכלי של המבקשת (ראו: רע"א 2315/13 שוקר נ' INSPECTS LTD, פסקאות 13-12 (7.4.2013); רע"א 1437/14 שוקר נ' אינספקס בע''מ, פסקה 4 (19.5.2014); רע"א 4641/16 בנישו נ' שטרית, פסקה 2 (23.6.2016)); וכן רע"א 7788/23 פלוני נ' מדינת ישראל – רשות האכיפה והגביה, פסקה 5 (10.12.2023)). לפיכך, לא מצאתי כל פגם בשיקול הדעת אשר הופעל, כפי שהופעל, על ידי בית המשפט המחוזי.
7.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בטבת התשפ"ד (25.12.2023).
ש ו פ ט