החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6992/03 אברהם פינקלזון נ. עו"ד דוד מימון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסק דין על דרך הפשרה ועילות התערבות בובקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דין שניתן בהסכמה על דרך הפשרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש ביקש רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר פסק דין שניתן בהסכמה על דרך הפשרה בתביעת שכר טרחה של עורך דין על סך 2,000 ש"ח, וחויב בהוצאות של 10,000 ש"ח. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בקבעו כי העילות להתערבות בפשרה מצומצמות, כי הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית, וכי אין מקום להתערב בהוצאות שלא במקרה חריג.

העובדות

המשיב ייצג את המבקש בתביעה לבית הדין לעבודה, והתגלעה מחלוקת לעניין שכר הטרחה. המשיב הגיש תביעה כספית של 3,360 ש"ח, והצדדים הסכימו שבית משפט השלום ייתן פסק דין על דרך הפשרה. בית משפט השלום חייב את המבקש לשלם 2,000 ש"ח, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור וחייב את המבקש בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בפסק דין שניתן על דרך הפשרה בהסכמת הצדדים?
  2. 2.האם יש מקום להתערב בחיוב המבקש בהוצאות משפט למשיב?

הלכות

  1. 1

    העילות להתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מבמקרה של ערעור על פסק דין אחר, ובית המשפט ייטה להתערב בפסק דין של פשרה רק במקרים בולטים וקיצוניים.

    ״העילות להתערבות בפסק-דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מבמקרה של ערעור על פסק-דין אחר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשאלת הוצאות משפט אלא במקרים חריגים.

    ״כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשאלת הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשרה
  • פסק דין על דרך הפשרה
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • הוצאות משפט
  • שכר טרחה
  • עילות התערבות
  • ערכאת הערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

6992/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש:

אברהם פינקלזון

נ ג ד

המשיב:

עו"ד דוד מימון

בקשת רשות ערעור על פסק-דין

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 18.6.03 בע"א 2521/00, שניתן על-ידי

כבוד סגן-הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין

בשם המבקש: עו"ד משה

זלצר

החלטה

המשיב ייצג את המבקש בתביעה שהגיש לבית-הדין לעבודה. בין השניים התגלעה מחלוקת לעניין שכר הטרחה והמשיב הגיש לבית-משפט השלום בנתניה תביעה כספית בעניין זה כנגד המבקש, בסכום של 3,360 ש"ח.

בבית-משפט השלום הושגה הסכמה, ולפיה ייתן בית-המשפט את פסק-הדין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

בפסק-דינו קבע בית-משפט השלום (השופט ח'אלד כבוב), לאחר שעיין בכתבי הטענות ושמע את טיעוני הצדדים, כי על המבקש לשלם למשיב סכום של 2,000 ש"ח לסילוק מלא של התביעה.

על פסק-הדין ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יהושע גרוס והשופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין) דחה את הערעור, בקובעו, כי פסק-הדין ניתן בסמכות וכי לא ניתן כל נימוק משמעותי שבגינו לא ניתן להשלים עם תוצאת פסק-הדין. המבקש אף חויב בתשלום הוצאות משפט למשיב, בסכום של 10,000 ש"ח.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי והוסיף וטען, כי יש לבטל את חיובו בתשלום הוצאות למשיב.

החלטתי לדחות את הבקשה.

עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי העילות להתערבות בפסק-דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מבמקרה של ערעור על פסק-דין אחר ובית-המשפט ייטה להתערב בפסק-דין של פשרה אך במקרים בולטים וקיצוניים (ראו ע"א 364/89 עותמן נ' בויארסקי (לא פורסם, ניתן ביום 25.3.93); רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ , לא פורסם, ניתן ביום 15.12.97).

כמו-כן, כלל נקוט הוא בידי בית-משפט זה, כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשאלת הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים (ראו ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ , פ"ד מז(2) 517; וע"א 406/80 אלקיים נ' הוברמן , פ"ד לו(4) 416). אין המקרה שבפני נמנה על אותם המקרים.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, כ"א בחשוון תשס"ד

(16.11.03).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

הלכות

  1. 1העילות להתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מבמקרה של ערעור על פסק דין אחר, ובית המשפט ייטה להתערב בפסק דין של פשרה רק במקרים בולטים וקיצוניים.
  2. 2ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשאלת הוצאות משפט אלא במקרים חריגים.