פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 70163-11-24
לפני:
כבוד השופטת
דפנה
ברק-ארז
המבקשת:
גן השיקמים בע"מ
נגד
המשיבים:
1.
חנוכה פשה
2. מרויס פשה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.11.2024 בע"א 70316-08-24 שניתן
על-ידי כבוד סגנית הנשיא א' כהן;
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד שגיא פרדו
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.11.2024 (ע"א 70316-08-24, סגנית הנשיא א' כהן), ולצדה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו המשלים של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 6.8.2024 (ת"א 17191-11-22, השופט ע' הדר).
2.בשנת 2020 המשיבים רכשו דירה מהמבקשת, שהיא חברה קבלנית יזמית. בהתאם לחוזה המכר הדירה הייתה אמורה להימסר למשיבים ביום 31.12.2021, אולם בפועל היא נמסרה להם באיחור, רק ביום 5.8.2022. על רקע זה, ביום 9.11.2022 המשיבים הגישו לבית משפט השלום תביעה נגד המבקשת, שבה עתרו בין השאר לפסיקת פיצויים בהתאם לסעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: החוק). מנגד, המבקשת טענה כי בנסיבות העניין אין לחייב אותה בפיצויים. זאת, מאחר שלשיטתה האיחור במסירת הדירה נבע מהתרחשויות שונות שלא היו תלויות בה, וכן בהסתמך על תניות פטור שנכללו בחוזה המכר.
3.ביום 6.8.2024 בית משפט השלום קיבל את תביעתם של המשיבים בעניין הפיצויים ובהתאם הורה למבקשת לפצות אותם לפי מדרגות התשלום שנקבעו בחוק, כנוסחו במועד שבו נכרת חוזה המכר.
4.המבקשת הגישה על כך ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו העלתה טענות שכוונו בעיקרן כלפי הכרעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. ביום 6.11.2024 בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, כשהוא סומך את ידיו על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום.
5.בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת שבה על טענותיה כפי שאלה הוצגו בערכאות הקודמות. המבקשת הוסיפה והגישה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, שבה טענה כי סיכויי הערעור שהגישה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובתה.
6.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. זאת, מאחר שהיא אינה עומדת באמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 3722/24 קליימן נ' קינן, פסקה 12 (20.6.2024); רע"א 2614/24 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ' עיריית הרצליה – מחלקה משפטית, פסקה 9 (30.10.2024)). טענותיה של המבקשת מכוונות בעיקרן כנגד ממצאים שבעובדה ומתייחסות לנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה. טענות אלו כבר נדחו במסגרת פסקי הדין של הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפל פגם בהכרעותיהן המצדיק התערבות של בית משפט זה. בנסיבות אלו, לא התרשמתי כי הבקשה מגלה שאלה משפטית עקרונית, או שנגרם למבקשת עיוות דין.
7.סוף דבר: הבקשה נדחית, וממילא נדחית עמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' חשוון
תשפ"ה (01 דצמבר 2024).
דפנה ברק-ארז
שופטת