רע"א 7020/01 בסרייב אלכסנדר נ. עיריית חדרה

בפניי בקשות הנוגעות לתיק מוצגים ולפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.לעניין תיק מוצגים. המבקש צירף לבקשת הרשות לערער נספחים שונים, תחת הכותרת של תיק מוצגים. המשיבה טוענת, כי אין המבקש רשאי להגיש תיק מוצגים, באשר על פי התקנות רשאי בעל דין לצרף תיק מוצגים מקום בו מדובר בערעור, להבדיל מבקשת רשות לערער.

נכון הוא, כי תקנה 437 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת בצירוף תיק מוצגים, חלה על מערער, ולא על מבקש רשות לערער. נכון גם, כי תקנה זו הוחלה על בקשת רשות לערער, מקום בו דן בית המשפט בבקשת רשות לערער כבערעור (תקנה 410), או מקום בו הוגשה בקשת רשות לערער מקום בו עומדת לבעל דין זכות ערעור (תקנה 410א). מבחינה פורמלית זו, הדין עם המשיבה, באשר אין מקרה זה נופל לגדרי תקנות 410 או 410א.

עם זאת, כעניין של נוהג, פעמים רבות מצורפים לבקשת רשות לערער (או לתשובה לה, אם כזו נתבקשה) מסמכים הצריכים לעניין, ואשר יש בהם כדי לשפוך אור על המקרה, עובדותיו ונסיבותיו. מסמכים אלה מצורפים בדרך כלל כנספחים לבקשה, ולא כ"מוצגים" במובן תקנה 437 הנזכרת לעיל. ככלל, נוהג זה אינו מעורר קושי. אכן, שימוש סביר של צדדים בנוהג זה תורם ליכולתו של בית המשפט לדון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולהכריע בהן.

משכך, איני רואה קושי בעצם צירופם של נספחים כאמור לבקשת הרשות לערער, גם אם כונו על ידי המבקש "תיק מוצגים". עם זאת, בנסיבות עניין זה, בו עולה מן האמור בסעיף 5 לדף שצורף לתיק המוצגים כי לגישת המבקש אין, בשלב הנוכחי, צורך בצירוף המסמכים האמורים, נראה לי כי אין מקום להגשת "תיק המוצגים", בשלב זה, ויש להחזירו למבקש. אם לדעת המבקש יקום הצורך בהצגת המסמכים האמורים, כולם או חלקם, בפני בית המשפט, יפנה בבקשה מתאימה.

אשר לכתב התביעה שצורף ל"תיק המוצגים", מתצהירו של בא כוח המבקש עולה כי צורף, בטעות, נוסח של כתב התביעה אשר לא הוגש לבית משפט השלום. בנסיבות אלה, אני נעתר לבקשתו להוצאת הנספח האמור מן התיק, ולקבלתו של העתק מכתב התביעה כפי שהוגש לבית משפט השלום.

2.אשר לבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון. עולה מן הבקשה, כי הכנסתו של המבקש, אשר הוא נכה במאה אחוז, נמוכה, וכי הוא נושא בהוצאות חודשיות לתשלום שכר דירה, וכי הוא מטופל ב-4 ילדים. אמנם, התיעוד המצורף לבקשה אינו שלם, וכך גם תצהירו של המבקש. בכלל זה, לא צורפו לבקשה מסמכים כגון מסמכי בנק של המבקש, ואין בה כל פירוט לגבי ניסיון, אם נעשה, לגייס את סכום הערבון מבני משפחתו, אשר מן הבקשה עולה כי בינם לבין המבקש קשר הדוק וכי הוא מקבל מהם סעד שוטף. עם זאת, גם המשיבה, כך נראה, סבורה כי למבקש קשיים כלכליים, ועל רקע זה היא מוכנה כי הערבון יופקד בתשלומים.

אשר לסיכויי ההליך, המדובר בהליך בו מבקש המבקש לחזור בו מהסכמה שנתן להכרעה בהליך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984. הטענות לעניין ההסכמה הועלו בשלב בו ההכרעה לפי סעיף 79א' טרם

ניתנה. במצב זה, איני יכול לשלול מניה וביה את סיכויי ההליך, בשלב הנוכחי של דיון בבקשה לפטור מהפקדת ערבון.

במצב דברים זה, איני סבור כי הונחה תשתית המאפשרת לפטור את המבקש לגמרי מהפקדת ערבון, והדברים אמורים בעיקר בכל הנוגע לתשתית ביחס למצבו הכלכלי. עם זאת, נראה לי כי בנסיבות העניין ניתן להסתפק בסכום נמוך בהרבה מזה שנקבע, בין השאר בשים לב לנושא בקשת הרשות לערער, להיקף החומר בו מדובר, ולכך שבערכאות הקודמות לא חוייב המבקש בהוצאות כלל.

החלטתי, אפוא, להקטין את סכום הערבון ל-5000 ש"ח. סכום זה יופקד, נוכח עמדת המשיבה, בשני תשלומים שווים בהפרש של 45 ימים אחד מן השני. התשלום הראשון יהיה ארבעים וחמישה ימים מקבלת החלטה זו.