פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7068/13
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
אברהים עוואדי
נ ג ד
המשיבה:
ישיר אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"א 7770-06-12 שניתן ביום 8.9.2013 על ידי
כב' השופט הבכיר ג' גינת
בשם המבקש:
עו"ד א' לנדאו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 8.9.2013 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר ג' גינת ) בע"א 7770-06-12, אשר קבל באופן חלקי את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 12.12.2011 בתא"מ 154676/09.
2.
ביום 26.8.2006 היה המבקש מעורב בתאונת דרכים בעת שנהג במונית שהייתה בבעלותו. המשיבה היא חברת הביטוח שביטחה את הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונת הדרכים (להלן: הרכב הנוסף ). המשיבה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעת שיבוב בסכום של 17,970 ש"ח, כנגד המבקש וכנגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ. ביום 11.12.2011 הורה בית משפט השלום על מחיקתה של חברת הכשרת הישוב מכתב התביעה לאחר שהתברר כי המבקש לא היה מבוטח על ידה. הצדדים היו חלוקים בשאלת אופן התרחשות התאונה.
בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבה באופן חלקי וקבע כי למבקש ולנהג הרכב הנוסף אחריות משותפת לתאונה, ולפיכך "יש לחלק את האחריות בין הנהגים בחלקים שווים". הצדדים לא חלקו על גובה הנזק שנגרם לרכב הנוסף. על כן, חייב בית המשפט את המבקש לשלם למשיבה מחצית מסכום התביעה – 8,500 ש"ח בתוספת אגרת משפט, שכר בטלת עדים וכן סכום של 1,250 ש"ח בגין שכר טרחת עורכי דין.
3.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את השגות המבקש על ממצאי העובדה שנקבעו בדבר אופן התרחשות התאונה, האחריות שנקבעה וטענת המבקש בדבר הנזק הראייתי, שלכאורה, נגרם לו בשל השתהות המשיבה (כשלוש שנים) בהגשת התביעה. עם זאת, קיבל
בית המשפט את ערעור המבקש בסוגיית הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין וקבע כי משנקבעה אחריות שני הצדדים בחלקים שווים לתאונה, ראוי כי גם הוצאות המשפט יחולקו באופן שווה בין הצדדים. בגדר הערעור לא נעשה צו להוצאות.
כמו כן, במסגרת פסק הדין ניתנה אף החלטת בית המשפט בבקשת פסלות אותה הגיש המבקש, לאחר הדיון בערעור, בטענה כי בית המשפט הביע את דעתו, כבר בתחילת הדיון, באשר לסיכוייו הקלושים של הערעור בשל היותו מכוון כנגד ממצאי העובדה שנקבעו על ידי בית משפט השלום. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא עומד על עיקרי השתלשלות הדברים. במסגרתם, בתום הדיון ניתנה לבא כוח המבקש ארכה על מנת שהוא יתייעץ עם המבקש (שלא נכח בדיון) לגבי הצעת בית המשפט לפיה הערעור יידחה ללא צו להוצאות, זאת בשים לב לכך שרובן ככולן של הטענות בערעור מופנות כנגד ממצאי העובדה. צוין, כי המבקש לא השיב להצעה ותחת זאת הגיש בקשת פסלות בגין האמור. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי היא אינה מבססת טענת פסלות "ולמותר להדגיש, כי לא החלטתי בערעור קודם ששמעתי את טענות המערער בכתב ובעל-פה ובחנתי אותן לגופן".
4.
כלפיי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שבפניי, במסגרתה משיג המבקש על כך שבית המשפט הכריע בערעור גופו בטרם ניתנה החלטתו בבקשת הפסלות. הכרעה באופן האמור, נטען, סותרת את הוראות החוק ומונעת ממנו, למעשה, את זכות הערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות. בנסיבות אלו טוען המבקש, יש להיעתר לבקשתו, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כערעור. לחלופין טוען המבקש, כי יש להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר את הדיון בערעור למותב אחר. כמו כן, המבקש שב ומעלה טענות כנגד ממצאי העובדה שנקבעו בפסק דינו של בית משפט השלום. לטענתו, בית משפט השלום קבע ממצאי עובדה תוך שהוא דוחה את גרסתו וכל זאת מבלי שנקבעו ביחס אליה ממצאי מהימנות. לטענת המבקש, קביעת בית המשפט בדבר האחריות המשותפת לגרימת התאונה שגויה וכי היה עליו לקבוע כי משלא הוכחה אחריותו לגרימת התאונה, דינה של תביעת המשיבה להידחות.
5.
לאחר העיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף בלי להורות על הגשת תשובה. הבקשה דנא אינה מעלה כל שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הקונקרטי של המבקש, וככזו אינה נמנית על המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
טענות המבקש אינן מקימות עילה להתערבות בממצאי העובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית ואשר שבו ונבחנו על ידי ערכאת הערעור, אשר קבעה כי אלו עוגנו בראיות ובעדויות הצדדים. הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית רק במקרים חריגים, כל שכן כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 2906/13
זהר נ' לשכת רישום המקרקעין תל אביב , פסקה 8 (3.7.2013)).
6.
לעניין הטענות כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הפסלות, אין מקום להעלותן במסגרת בקשת רשות הערעור על פסק הדין. אם סבור המבקש כי טעה בית המשפט כשדחה את בקשת הפסלות, היה עליו לפעול בדרך שהתוותה בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובתקנות 471א-471ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולהגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל. בניגוד לנטען, החלטה זו לא "נבלעה" בפסק הדין לצורך הליכי ההשגה עליה, בהיותה החלטה בעניין שלגביו נקבעו סדרי דין מיוחדים. מעבר לדרוש ייאמר, כי גם אם על-פי הוראת סעיף 77א(ב) לחוק הנ"ל מלכתחילה היה על בית המשפט ליתן החלטה בבקשת הפסלות בטרם תינתן על ידו כל החלטה אחרת, הרי שנפסק, כי ככל שהבקשה לפסלות שהוגשה אינה מגלה עילה, לא יהיה ניתן להיבנות מהפגם האמור (השוו: ע"א
3939/04
וסרמן נ' רויטמן , פסקה 4 (24.10.2004); ע"א
147/ 06 גבע נ' גרביץ , פסקה 8 (12.03.06)). כיוון שהמבקש לא ערער על ההחלטה בטענת הפסלות, הרי שהיא הפכה חלוטה, ועל כן אין נפקות לפגם שנפל עקב כך שהחלטה זו ניתנה במסגרת פסק הדין ולא טרם שניתן.
נוכח האמור, הבקשה נדחית, משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג באדר א התשע"ד (23.2.2014).
ש ו פ ט