פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7114/08
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
משה שורקא
נ ג ד
המשיב:
אלכס מורעדין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב ב-ע"א 3028/02 מתאריך 10.7.2008 שניתנה על ידי כב'
השופטות: א' קובו,
מ' רובינשטיין
ו
ע' צ'רניאק
בשם המבקש:
עו"ד צבי מנדל
פסק-דין
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטות א' קובו , סגנית נשיא, מ' רובינשטיין , סגנית נשיא ו ע' צ'רניאק ) בע"א 3028/02 מתאריך 10.7.2008, בגדרה הורה בית המשפט הנכבד קמא על קביעת מועד חדש לדיון בערעור, ודחה את בקשת המבקש שבכאן (להלן – שורקא ) למחוק את הערעור מחמת כך שהמשיב שבכאן (להלן – מורעדין ) לא הגיש עיקרי טיעון במועד.
2.
ואלה ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי: מורעדין הגיש בשנת 2002 ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, שבגדרו חויב לשלם לשורקא סכום מסוים. הערעור נקבע לשמיעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב לחודש מארס 2008, זאת לאחר שהליך גישור בין הצדדים לא צלח. הדיון בערעור שנקבע למארס 2008 נדחה עקב בקשה של באת-כוחו של מורעדין, בשל נסיבות אישיות מצערות. לפיכך נקבע מועד חדש לשמיעת הערעור ואולם זה הוקדם – לחודש יולי 2008 ולקראת אותו דיון מורעדין לא הגיש עיקרי טיעון מטעמו ובית המשפט התבקש לדחות שוב את מועד הדיון. בית המשפט נענה לבקשה, חרף התנגדותו של שורקא, שביקש כי הערעור יימחק.
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
3.
שורקא מציין בבקשה שבפני כי התנגד לדחיית מועד הדיון נוכח התנהלותו של מורעדין ומחדלו מלהגיש עיקרי טיעון במועד וכי דין הערעור היה להימחק. בהערת אגב ולמען ההגינות ושלמות התמונה יש לציין כאן כי גם עיקרי הטיעון מטעמו של שורקא הוגשו באיחור. לטענת שורקא, טעה בית המשפט קמא בשיקול דעתו כאשר לא מחק את הערעור ודחה בפעם השניה את מועד הדיון, אף בלא לחייב את מורעדין בהוצאות (תוך שהוא קובע כי הוצאות הישיבה שהתקיימה בתאריך 10.7.2008 בסכום של 5,000 ש"ח יחוייבו על פי התוצאות בערעור).
4.
לאחר הגשת הבקשה שבפני וקודם שניתנה בה החלטה כלשהי, הגיש שורקא, בתאריך 12.1.2009, "בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור" ובגדרה מסר כי בתאריך 3.9.2008 התקיים דיון לגופו של עניין בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב וכי בתאריך 27.11.2008 ניתן פסק-דין בערעור שהגיש מורעדין וכי ערעורו של האחרון התקבל.
5.
בעקבות ההודעה מתאריך 12.1.2009 יש להזכיר ההלכה הקובעת כי מקום בו בעל דין מבקש לערער על החלטת ביניים שניתנה בהליך מסוים, ועד שבית משפט שלערעור מכריע בבקשה, בית משפט קמא מוציא פסק דין בהליך העיקרי – כי אז רשאי בעל הדין להגיש ערעור על פסק הדין, במסגרתו יכלול, במידת הצורך, גם ערעור על החלטת הביניים, אשר "נבלעת" ממילא בפסק הדין הסופי (עיינו: רע"א 4385/04 פרוך נ' בית החולים מקאסד (טרם פורסם, ניתן ביום 21.8.07); רע"א 6059/04 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסמה, ניתנה ביום 2.8.04); רע"א 2355/02 נתן נ' מרצ'וק (טרם פורסם, ניתן ביום 26.5.02); ע"א 476/90
מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411 (1992)).
אשר על כן – הבקשה שבפני נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
ט"ז בטבת התשס"ט (12.1.2009).
ש ו פ ט