רע"א 7120/17 עדן בן חמו נ. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ( כב' הנשיא השופט א' אברהם ) בע"א 13815-01-17, מיום 9.7.2017, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט א' טל ) בתא"מ 51196-02-12, מיום 23.11.2016, במסגרתו התקבלה בחלקה תביעת שיבוב שהגישה המשיבה נגד המבקש, בגין תשלום תגמולי ביטוח אותם שילמה המשיבה למבוטחת שלה, בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב המבקש (להלן: התאונה ).

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש היה מעורב בתאונת דרכים, במסגרתה נפגע כלי רכב אשר היה מבוטח על-ידי המשיבה. המבקש הורשע בגין מעורבותו בתאונה בהליך פלילי בבית המשפט לתעבורה בנצרת (ת"ד 1767-03-11, כב' השופטת ע' במביליה - אינשטיין ) בין היתר בנהיגה ברשלנות, ונקבע כי הוא אחראי לתאונה. לאחר שהמשיבה שילמה את תגמולי הביטוח בגין הנזק שנגרם לכלי הרכב, היא הגישה תביעת שיבוב נגד המבקש בגובה הסכום אותו שילמה למבוטחת שלה. בתביעתה, הסתמכה המשיבה על פסק הדין אשר ניתן כנגד המבקש בבית המשפט לתעבורה וזאת בהתאם לסעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן: פקודת הראיות ). בהמשך לכך, ביקש המבקש להביא ראיות לסתור את הרשעתו בבית המשפט לתעבורה (להלן: ראיות לסתור ). בית משפט השלום דחה את הבקשה, בהסתמך על סעיף 42ג לפקודת הראיות, וקבע כי הבאת ראיות לסתור בהליך אזרחי הוא בבחינת חריג אשר יינתן רק אם הדבר יימנע עיוות דין, ולא זהו המקרה. משכך, התקבלה תביעת המשיבה ונקבע כי על המבקש לשפות את המשיבה בשל אחריותו להתרחשות התאונה. בד בבד עם קביעה זו, קבע בית משפט השלום כי יש להטיל על הנהגת אשר הייתה מבוטחת על-ידי המשיבה (להלן: הנהגת ), אשם תורם בגובה 15%, וזאת מאחר שאף הנהגת התרשלה כאשר לא האטה בכניסה לצומת על אף שהבחינה במבקש, הואיל וציפתה שהוא יעצור.

3.

על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. עיקר טענותיו בערעור נגעו לדחיית הבקשה להבאת ראיות לסתור וכן נגד הסכום שנפסק לחובתו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי לא מצא שגגה בהחלטה לדחות את הבקשה להבאת ראיות לסתור, מאחר וכאמור לעיל, הכלל הוא כי אין להתיר הבאת ראיות לסתור, למעט במקרים חריגים ביותר, ולא כך הם פני הדברים במקרה שלפנינו. בית המשפט המחוזי קבע כי הראיות אותן חפץ המבקש להציג לפני בית המשפט האזרחי הן בחלקן כאלו שהוצגו לפני בית המשפט הפלילי ו בחלקן כאלו שהיו בידי המבקש במהלך ההליך הפלילי, ומשעה שבחר לא להביאן בבית המשפט הפלילי לא יוכל לעשות זאת כעת. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי הלכה למעשה מדובר בניסיון לנהל משפט חוזר, ואין לאפשר זאת. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ייגרם עיוות דין מדחיית הבקשה. בנוסף, נדחתה טענתו של המערער כי הסתמכותה של המשיבה על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה מהווה שינוי חזית, וכן נדחתה טענתו כי פסק דינו של בית המשפט לתעבורה הושפע מכך שהוא היה חשוף לעובדה שהמבקש נהג בפסילה, בלא רישיון ובלא ביטוח . יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע, למעלה מן הצורך, כי אין הוא משוכנע שהיה צריך לייחס לנהגת אשם תורם. כמו כן, נדחו טענות נוספות של המערער, אשר טען כי הוא לא התרשל. לבסוף, נדחתה אף טענתו בנוגע לגובה הפיצויים, מאחר שאלו התבססו על חוות דעת מומחה שלא נסתרה.

הבקשה דנן

4.

בעיקרו של דבר, חוזר המבקש על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי. לטענתו, לאחר סיום ההליך הפלילי התגלו לו עובדות מהותיות חדשות בנוגע לתאונה, הנוגעות בעיקרן לאופן חקירת התאונה, מהן התעלם בית המשפט המחוזי. לטענתו לוּ בית המשפט המחוזי היה בוחן את טענותיו אלו, היה קובע כי אחריותו פחותה באופן משמעותי מאשר נקבע. בנוסף, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי התעלם מרשלנות הנהגת, והתעלם מפסיקת בית משפט זה אשר קובעת כי זכות קדימה אינה מוחלטת אלא יחסית. עוד טוען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי עת לא אפשר לו להגיש ראיות לסתור, וזאת במיוחד שעה שנקבע אשם תורם לחובת המשיבה בהליך האזרחי. עוד טוען המבקש כי הבקשה מעלה שאלות משפטית החורגות מעניינם של הצדדים. לטענתו הכרעה בסוגיית מידת האשמה בינו לבין הנהגת, וכן בשאלה מתי תותר הגשת ראיות לסתור, חורגות מהמקרה הקונקרטי ועשויות להשפיע על מקרים נוספים.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להידחות. הבקשה נוגעת לצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור. על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה להידחות.

6.

המבקש מנסה לעטות על בקשתו אצטלה עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, אולם איני סבורה כי כך הדב ר, הואיל ומהות הבקשה נטועה בנסיבות הפרטניות של מקרה זה. בית המשפט המחוזי לא קבע הלכה חדשה אלא יישם את הוראות החוק ואת הפסיקה שבאה בעקבותיו, עת שקבע כי מקרה זה אינו נופל בגדרם של אותם מקרים חריגים בהם תתאפשר הגשת ראיות לסתור. בעניין זה אדגיש כי נקבע לא אחת כי אף אם ארעה טעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ואיני קובעת כי כך הדבר, אין בטעות זו כשלעצמה כדי להצדיק הענקת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 9311/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (23.1.2018)).

7.

למעלה מן הנדרש, אוסיף לגופם של דברים כי בית המשפט המחוזי דן בפסק דינו בטענות המבקש, נכנס לעומקם ונימק כדבעי את קביעותיו ומסקנותיו ולא ראיתי להתערב בהן.

8.

בשים לב לכל האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.