פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7193/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אבנר רז
נ ג ד
המשיב:
בנימין
סמוכיאן
בקשת רשות לערער על
פסק הדין בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת ש' דותן) בע"א
42215-10-17 מיום 19.7.2018
בשם המבקש:
עו"ד אברהם אוחיון
החלטה
1.
המבקש השכיר למשיב חנות משנת 1997. תקופת השכירות הוארכה מזמן לזמן ועד ל-31.12.2009. המשיב פינה את החנות בערב פסח 2010 (או סמוך לכך). המבקש תבע את המשיב על הפרת הסכם השכירות ועל נזקים שונים. המשיב טען שפינוי החנות נדחה בהסכמה והכחיש את טענות המבקש. בתום ההתדיינות בין הצדדים בבית משפט השלום בתל אביב–יפו (כב' השופטת א' פרוסט -פרנקל ) – התדיינות שכללה שני הליכי ערעור והחזרת התיק לדיון בסוגיות מסוימות – נקבע, בין היתר, כך: בית המשפט העדיף את הטענות העובדתיות של המשיב על פני אלו של המבקש; המבקש קיבל פסק דין בהעדר הגנה שהורה למשיב לפנות את החנות עד ל-1.3.2010, אך הצדדים הסכימו להאריך את השכירות עד למועד הפינוי בפועל; על המבקש לשלם למשיב 10,000 ש"ח הוצאות בגין אחד ההליכים בין הצדדים; על המשיב לשלם למבקש דמי שכירות בסך 6,000 ש"ח בגין החודשים ינואר–מארס 2010.
2.
בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת ש' דותן ) דחה בעיקרו ערעור שהגיש המבקש. נקבע כי החלטות ביניים שבית משפט השלום קיבל, הן בתחום שיקול הדעת שלו. בית המשפט המחוזי מצא שלא להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו. עוד נקבע כי גם לאחר פסק הדין בעניין הפינוי היו הצדדים רשאים לפעול לפי ההסכמות ביניהם, ולכן פינוי החנות במועד מאוחר לא עלה כדי הפרה. בית המשפט סירב להתערב בחיוב המבקש בהוצאות. לצד זאת, הוסיף בית המשפט מע"מ בסך 990 ש"ח לדמי השכירות שעל המשיב לשלם למבקש.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שמנוסחת בשפה שלעיתים אינה הולמת התייחסות בכתב טענות לפסקי דין. לטענת המבקש, פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מנומק דיו. המבקש טוען כי בית משפט קמא התעלם מהשגתו על החלטות דיונית שונות של בית משפט השלום, והזכיר רק שתי החלטות כאלה. עוד נטען כי פסק הדין לפינוי החנות יצר מעשה בית דין, ואי אפשר להאריך את התקופה שנקבעה בו. כמו כן, המבקש טוען שסכום המע"מ אמור להיות 1,700 ש"ח, ויש להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית. המבקש קבל גם על החיוב בהוצאות.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שהבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (רע"א 1618/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 3 (15.5.2018); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123, 128 (1982) ). הערכאות קמא יישמו את הדין על עניינו של המבקש, וטענות בדבר יישום הדין אינן עילה לתת רשות לערער (רע"א 1690/17 חממי נ' גוזי , פסקה 4 (3.4.2017)). בנסיבות העניין לא מצאתי כי בהיקף ההנמקה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מצדיק מתן רשות לערער (ע"א 668/89 פאר נ' חברת בית פרישמן 38 בע"מ (בפירוק מרצון) , פ"ד מד(4) 693, 696–697 (1990)) . כך, למשל, אשר לערעור על ההחלטות הדיוניות, אומנם נזכרו במפורש רק שתיים, אולם בית המשפט דחה במפורש את "[]שלל הטענות" בסוגיה זו .
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ו' בכסלו
התשע"ט
(14.11.2018).
ש ו פ ט