רע"א 7207/04 אורי אבני ו-62 אחרים נ. חיפה כימיקלים בע"מ

1.ששים ושלושה תובעים הגישו תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 4.4.04. מדובר בתביעה של חיילי צה"ל ויורשי חיילים, אשר במהלך שירותם צללו במימי נחל הקישון. טענתם היא, כי חלו במחלות קשות כתוצאה מהימצאותם של מזהמים שונים במימי הנחל וכי המשיבים הם האחראים לקיומם של החומרים המזהמים במים. בנוסף לתביעתם של 63 המבקשים תלויות בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעות דומות אחרות. עוד טרם הגשתם של כל כתבי הטענות על ידי המשיבים עתרו המבקשים בפני בית המשפט להפריד את הדיון בין התביעה העיקרית לבין הודעות צד ג', צד ד' ועוד, שהוגשו ואשר צפוי כי תוגשנה. בית משפט קמא דחה את הבקשה. על כך הוגשה הבקשה לרשות ערעור שבפניי. דין הבקשה להידחות.

2.אין ספק, כי ההליך בו מדובר אינו הליך רגיל. הדבר עולה ממספרם של המבקשים ומכך שהשאלות המדעיות והמשפטיות, כך נראה, הינן סבוכות ביותר. הסיבוך אף ילך ויגדל אם לא תהא הפרדה בין התביעה העיקרית, היינו ההליך שהמבקשים-התובעים והמשיבים-הנתבעים הם צד לו, לבין הודעות צד ג' והודעות נוספות אשר ייתכן ותישלחנה. בכך למעשה מתמצית טענתם של המבקשים.

3.אין לי ספק, כי השופט הדן בתיק, כבוד השופט ר' שפירא, ער לאופיו הייחודי של ההליך. ברור כי יהא צורך לנהל את ההליך בדרך מיוחדת ושלא כהליך אזרחי רגיל וממוצע. דומה שהכללים המקובלים באשר לניהולו של הליך אזרחי רגיל אינם יפים להליך מעין זה בו עסקינן (ואומנם מוצאים אנו, כי במערכת השיפוט הפדרלית של ארה"ב קיימות הנחיות מיוחדות, המשתרעות על דפים רבים, באשר לניהול תיקים סבוכים ורחבי היקף (Manual for Complex Litigation, Federal Judicial Center, 4th, 2004) . אין כוונתי לומר שהערכאה הדיונית רשאית לסטות מן הכללים שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ומדיני הראיות. ואולם ברור שבמסגרתן של הנורמות הדיוניות המקובלות מוקנה שיקול דעת רחב ביותר לבית המשפט באשר לדרך ניהולו של כל הליך אזרחי, קל וחומר כאשר מדובר בתיק רב צדדים ורב בעיות. בנסיבות אלה תגביל ערכאת הערעור את התערבותה בהחלטות דיוניות-ניהוליות, שהרי אין היא זו שמנהלת את ההליך. בכל מקרה, ראוי שהערכאה הדיונית תיקבע מראש איסטרטגיה לניהולו של התיק המורכב, תוך שבעלי הדין יהיו מודעים לכללים המיוחדים שיקבע בית המשפט. בדברי על קביעה מראש, כוונתי למועד כלשהו במסגרת קדם המשפט (שאף הוא עצמו יכול שיחייב מספר לא קטן של ישיבות).

4.על רקע זה בחנתי את טענתם של המבקשים ולא מצאתי שיש בה כדי להביא לכך ששיקול הדעת של ערכאת הערעור יחליף במקרה זה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. זאת ועוד, השלב בו הועלתה הטענה הינו שלב מאוד מקדמי, עוד טרם הגשתם של כל כתבי הטענות ולפני שידוע כמה בעלי דין יהיו מעורבים כצדדים שלישיים וכצדדים נוספים.

אי לכך הבקשה נדחית בלא שנדרשת תשובה.