רע"א 9014/08 מיכאל עצמון ואח' נ. חיפה כימיקלים בע"מ

1.

המבקשים הגישו במועדים שונים תביעות נזיקין נגד המשיבים 4-1, אשר מצידם הגישו הודעות צד ג' נגד יתר המשיבים. המבקשים הם חיילים לשעבר (או יורשיהם) אשר לפי הנטען צללו במהלך שירותם הצבאי בנחל הקישון וחלו עקב מגע עם מזהמים שנמצאו במימי הנחל. התביעות שהגישו המבקשים נדונות במאוחד בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בקשר לתביעות אלו התקיימו ישיבות קדם משפט רבות. ביום 9.7.06 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' שפירא) כי "יש להגיש תצהירים או הודעה על זימון עדים, הגשת תעודות ציבור וכיו"ב, עד לא יאוחר מיום 1/11/06". בשורה של החלטות קבע בית המשפט את מתווה הדיון בתביעות. הוחלט, בין היתר, לחלק את הדיון לשני שלבים: בשלב ראשון תידון שאלת "הקשר הסיבתי הצר", בגדרה יש להוכיח כי מי נחל הקישון מזוהמים וכי קיים קשר סיבתי בין הזיהום לבית המחלות בהן לקו המבקשים. בשלב השני, אם יוכח זיהום וקשר סיבתי, ייבחנו שאלות אחרות, ביניהן מי אחראי להזרמת החומרים המזהמים. שלב ההוכחות, בגדר הדיון בשלב הראשון, החל ביום 30.4.08 והוא מתקיים מאז באינטנסיביות, מספר ימים בכל שבוע. עד עתה העידו עשרות עדים. במועד מסוים, כאשר שלב ההוכחות היה בעיצומו, הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה ליתן צו המורה לצה"ל להעביר לידיהם העתקים של מסמכים מסוימים מהתיק הצבאי האישי של כל אחד מהם. כמו כן, התבקש צו המורה למשרד הביטחון להעביר לידי המבקשים העתקים של כל החומר הראייתי אשר שימש בסיס לקביעת עמדת המשרד בשאלה האם המבקשים (או משפחותיהם) זכאים להכרה כמי שנפגעו במהלך שירותם. המבקשים ביקשו, כי יחד עם המסמכים תוגש תעודת עובד ציבור, לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, וזאת לשם הגשת המסמכים כראיה לבית המשפט. ביום 28.9.08 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' זרנקין) את הבקשה. נגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

למרות שלא הוגדרה ככזו, הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי הינה למעשה בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים. מקומה של בקשה מסוג זה הוא בשלב קדם המשפט. על פי תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי), לא ידון בית המשפט בבקשה שניתן היה להעלותה בשלב קדם המשפט אלא מטעמים מיוחדים. במקרה הנוכחי, לא זו בלבד שמדובר בבקשה ש"מקומה הגיאומטרי" הוא בשלב קדם המשפט, אלא שכאמור קיימת החלטה של בית המשפט המחוזי בה נקצב זמן להגשתן של בקשות מקדמיות מהסוג המדובר. זאת ועוד, בדיון שנערך ביום 21.11.06 הודיע בא כוחם של המבקשים כי הם צירפו את כל המסמכים התומכים בתביעות. המבקשים אכן אינם חולקים על כך שתקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי חלה על בקשתם. אולם, לטענתם קיים טעם מיוחד המצדיק להתיר להם להגיש את הבקשה בשלב הנוכחי. במהלך חקירתם הנגדית של המבקשים (או בני משפחותיהם) על תצהיריהם נשאלו הם פרטים שונים על שירותם הצבאי והמשיבים הגישו מסמכים מתיקיהם הצבאיים. המבקשים מציינים, כי בעניין זה יש למשיבים יתרון שכן למדינה, שהיא אחת מהמשיבים, יש גישה לנתוני השירות הצבאי של המבקשים. המסמכים שחשיפתם התבקשה נועדו, לטענת המבקשים, לאפשר להם להתמודד עם קו החקירה החדש. המבקשים מטעימים, כי מדובר בקו חקירה שאינו רלוונטי ועל כן לא צפו מלכתחילה כי יידרשו למסמכים אלו.

3.

דין טענת המבקשים להידחות. איני נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים האם קו החקירה שננקט על ידי המשיבים רלוונטי אם לאו. לא שאלת הרלוונטיות של חקירתם הנגדית של המבקשים עומדת על הפרק, אלא השאלה אם יש בחקירה זו כדי להצדיק פתיחה מחדש של שלב קדם המשפט בעיצומו של שלב ההוכחות. התשובה לשאלה זו היא שלילית. ממאי נפשך: אם צודקים המבקשים בטענתם כי הם נשאלים שאלות שאינן רלוונטיות, הרי אין הם צפויים להינזק מהן ולנחיתותם מבחינת מידע אין נפקות מעשית. מובן, כי אם יינתן על ידי בית המשפט משקל לנתונים אשר לשיטת המבקשים אינם רלוונטיים יוכלו הם להעלות השגותיהם בפני ערכאת הערעור במועד ובזמן המתאים. אם, לעומת זאת, השאלות בגדר החקירה הנגדית הן רלוונטיות, אזי אין המבקשים מספקים כל טעם סביר לכך שגילוי ועיון במסמכים הנזכרים בבקשתם לא נדרש קודם לכן. אין מדובר במקרה בו ביצע אחד מבעלי הדין "שינוי חזית" כך שבעל הדין שכנגד ניצב בפני קו טיעון אותו לא היה יכול לצפות. על כן, סבור אני שאין הצדקה להיענות לבקשת המבקשים, וזאת בשל השלב בו הוגשה. נוכח מסקנתי זו, פטור אני מלהכריע בטענת המשיבים כי מדובר בבקשה כוללנית וגורפת שלא היה מקום להיענות לה גם אילו הוגשה במועד.

4.

לכל האמור יש להוסיף את הנתונים המייחדים את התיקים בהם עסקינן. כפי שציינתי בהחלטות קודמות העוסקות בתביעות אלו (רע"א 7207/04 אבני נ' חיפה כימיקלים בע"מ (לא פורסם, 21.9.04); רע"א 11029/05 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ (לא פורסם, 24.1.06)), מדובר בהליך לו שותפים בעלי דין רבים, הן כתובעים והן כנתבעים (או כצדדים שלישיים), ומתעוררות בו שאלות עובדתיות ומשפטיות סבוכות. מורכבות ההליך והיקפו הם נתונים שעשויה להיות להם חשיבות בעת שנשקלת מידת הגמישות הדיונית שראוי לגלות. ככל שמדובר בתיק מורכב יותר מבחינה עובדתית או משפטית, סטייה מסדר הדיון ומ"כללי המשחק" הקבועים מראש עלולה להתגלות כבעייתית יותר. בענייננו, מדובר בתיק יוצא דופן אשר הצריך היערכות דיונית מיוחדת. בנסיבות אלו, שיבוש הסדר הדיוני בשל היעתרות לבקשות כדוגמת זו שהוגשה על ידי המבקשים עלול להעצים את התסבוכת הדיונית. מכל מקום, כפי שהוסבר בפיסקה הקודמת, גם בלא להביא בחשבון את הבעייתיות הנובעת ממורכבות ההליך אין מקום להיענות לבקשת המבקשים.

5.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. המשיבים שהגישו תשובות לגופו של עניין זכאים, כל אחד (על פי הייצוג), לשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח (אלה המשיבים: 1, 3, 4 ו-6 (יחדיו), 5, 31 ו-32 (יחדיו), 10-8 (יחדיו), 11, 49).