רע"א 11029/05 מיכאל עצמון ו-94 אחרים נ. חיפה כימיקלים בע"מ

1.

בבית המשפט המחוזי בחיפה נדונות יחדיו מספר תביעות נזיקין. מדובר בתביעות של אנשים ששירתו בצה"ל (או יורשיהם של לוחמים), אשר לטענתם חלו במחלות קשות עקב כך שבמסגרת שירותם הצבאי באו במגע עם מזהמים שונים שנמצאו במימיו של נחל הקישון. יצוין, שאין עסקינן בתביעות ייצוגיות. המבקשים שבפניי, הם התובעים בתובענות, ביקשו מבית המשפט שידון תחילה בשאלה האם החומרים שנמצאו בנחל הקישון עלולים לגרום למחלות שונות בקרב בני אדם בעקבות החשיפה לאותם חומרים. בבקשה נוספת התבקש בית המשפט לדון בסוגיית הנזק במקביל לדיון בשאלת החבות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' שפירא) דחה את שתי הבקשות. על כך מלינים המבקשים בבקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

אין זו הפעם הראשונה שהמבקשים תוקפים בבקשת רשות ערעור החלטות דיוניות-ניהוליות של בית משפט קמא, באשר לניהול התביעות שבפניו. בהחלטתי מיום 21.9.04 (רע"א 7207/04) ציינתי, כי אין מדובר בהליך רגיל אלא בהליך בעל אופי ייחודי, שכן הוא מעלה שאלות משפטיות ומדעיות מורכבות וסבוכות הנוגעות לבעלי דין רבים. עוד אמרתי בהחלטתי, כי אין לי ספק שהשופט היושב לדין (כבוד השופט ר' שפירא) "ער לאופיו הייחודי של ההליך". אף ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי מלמדת, כי בית המשפט המחוזי נותן את הדעת למורכבות החריגה של ההליך שבפניו ועל כך שיש צורך לנהל את ההליך בדרך שונה מזו של הליך אזרחי רגיל. בהחלטתי הנזכרת אף ציינתי כי בנסיבות המקרה "תגביל ערכאת הערעור את התערבותה בהחלטות דיונית-ניהוליות, שהרי אין היא זו שמנהלת את ההליך". גם במקרה דנא לא שכנעוני טענות המבקשים, כי ראוי שאתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

3.

המבקשים מעוניינים שבית המשפט המחוזי יקדים ויכריע תחילה בשאלה הכללית האם חומרים שונים שהוזרמו לנחל הקישון עלולים לגרום למחלות מסוימות בבני אדם. עמדתה של הערכאה הדיונית הייתה, כי שאלת הקשר הסיבתי הינה שאלה מרכזית במשפט. על פי גישה זו אין טעם לדון באופן כללי בשאלת הקשר הסיבתי, אלא יש לבחון את הסוגיה בהקשר פרטני, לגבי כל תובע ותובע. במילים אחרות, בחינת הקשר הסיבתי צריכה להתברר על יסוד עובדות ספציפיות הנוגעות לכל תובע. יש לברר, בין היתר, מה היקף ומידת החשיפה של כל אחד ואחד מן התובעים ומה המחלה המסוימת בה הוא לקה על מנת שניתן יהיה לקבוע האם קיים קשר סיבתי. אפילו היה היקף ההתערבות של ערכאת הערעור רחב יותר מכפי שצוין, הרי לא נמצא לי שבית המשפט שגה שעה שהחליט לדון בקשר הסיבתי על בסיס פרטני.

4.

אף לעניין הסוגיה הנוספת, האם לדון בשאלת הנזק במקביל לבירור נושא החבות, לא נמצא לי שנפל פגם כלשהו בהחלטתו של בית משפט קמא. מתברר, כי עדיין לא הושלמו כל ההליכים המקדמיים ודי בנימוק זה על מנת להצדיק ההחלטה נשוא הבקשה. יתרה מכך, הכרעה בעניין החבות עשויה להשליך מבחינות שונות לגבי הדיון בשאלת הנזק. דיון מקביל עלול להביא לבזבוז משאבים שיפוטיים.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ש"ח לזכות כל אחד מן המשיבים שהגיש תשובה (1, 2, 3, 4, 5 ו-32-31 (יחדיו) 11, 12, 16, 17 ו-21 (יחדיו), 34, 47, 48 ו-49 (יחדיו), 50 ו-51 (יחדיו)).