רע"א 7218/00 חיים אביצור ו-21 אח' נ. חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע

1.המבקשים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין ליקויי בנייה בדירות שרכשו מן המשיבה. בית המשפט קמא מינה מומחה לבדיקת הליקויים (להלן: המומחה ), ושני הצדדים נשאו בשכר עבודתו. המבקשים לא היו שבעי רצון מעבודתו של המומחה, ולפיכך ביקשו מבית המשפט קמא למנות מומחה נוסף. בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו בהחלטתו מיום 6.8.2000 (להלן: ההחלטה הראשונה ). על רקע קשיים בהם נתקלו המבקשים בתשלום שכרו של המומחה הראשון, קבע בית המשפט קמא בהחלטתו הראשונה, בין היתר, כך:

"התובעים יפקידו בשלב זה סך של 30,000 ש"ח בקופת בית המשפט, והנתבעת תפקיד סכום זהה - עד 1.9.00 .

כל עוד לא יפקידו התובעים את הכסף - לא יתמנה מומחה נוסף".

[ההדגשה במקור]

2.משחלף יום ה- 1.9.2000, ביקש בית המשפט קמא מן הצדדים ביום 4.9.2000 להודיע לו עד ה- 15.9.2000 מהן ההתפתחויות בתיק. בתגובה, שלחה המשיבה "הודעה" לבית המשפט קמא. עיקרה של הודעה זו, מעין ערעור וחזרה על טענות לפיהן היה על בית המשפט קמא לסרב מלכתחילה למינוי מומחה נוסך. בהודעה זו אף טענה המשיבה, כי הזמן שהוקצב להפקדת 30,000 ש"ח על-ידי המבקשים בקופת בית המשפט חלף, ולפיכך יש לבטל את ההחלטה המורה על מינוי המומחה הנוסף.

בית המשפט קמא, החליט ביום 10.9.2000, ושלא במעמד הצדדים, כי החלטתו בדבר מינוי מומחה נוסף "פקעה", שכן המבקשים לא הפקידו את הסכום הנדרש במועד שנקבע. על החלטה זו (להלן: ההחלטה ) נסובה בקשת הרשות לערער.

3.מסתבר, כי המבקשים הגישו עוד קודם למתן ההחלטה, ביום 7.9.2000, בקשה "לפיצול הפקדת שכר-טרחת המומחה". מעיון בבקשה עולה, כי התובעים התקשו לבוא לכלל הסכמה בינם לבין עצמם על דבר תשלום שכר הטרחה; חלקם כלל לא היו מעונינים בבדיקה נוספת, והאחרים התקשו בהשגת הסכום הנוסף שנדרש. בית המשפט קמא דחה בקשה זו, אשר, כפי הנראה, הגיעה לידיו רק ביום 12.9.2000.

4.המבקשים טוענים היום, כי בית המשפט קמא הכביד עליהם יתר על המידה, בכך שקצב פרק זמן קצר להפקדת הכסף, ולא שת ליבו לקשיים בפניהם עמדו. המבקשים אף טוענים, כי בית המשפט קמא לא היה מוסמך לבטל את מינויו של המומחה כפי שנקבע בהחלטתו הראשונה, מבלי שהונחה בפניו בקשה בנדון. לחילופין, מוסיפים המבקשים, כי אם ראה בית המשפט בהודעת המשיבה מיום 4.9.2000 בקשה, היה על בית המשפט לבקש את תגובתם לבקשה.

5.דין הבקשה להידחות.

המבקשים, 22 במספר, החליטו לתבוע בצוותא את המשיבה. דרך פעולה זו, יש בה כדי לחסוך ממון רב למבקשים, והיא עשויה אף לתרום ליעילות הדיון בערכאות. כיוון שכך, ראוי הוא כי בית המשפט יתחשב, במידה הדרושה, בקושי לתאם בין התובעים הרבים. עם זאת, בענייננו, לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא לעניין קביעת הסכום שנועד להבטחת שכרו של המומחה, ולעניין קביעת המועד בו יופקד.

ביום ה- 1.9.2000 חלף הזמן שהוקצב על-ידי בית המשפט קמא להפקדת שכר טרחתו של המומחה הנוסף. חרף כל זאת, לא הודיעו המבקשים במועד זה לבית המשפט על הקשיים בהם נתקלו. בנסיבות אלה, פעל בית המשפט קמא במסגרת סמכותו, וביטל את החלטתו בדבר מינוי מומחה נוסף. בהחלטה זו לא נפל פגם המצדיק התערבות.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות שכר טרחת עורך-דין המשיבה בבקשה זו בסכום של 8,000 ש"ח.