רע"א 722/00 פנחס נרקיס נ. מנהל עזבון המנוחה חיה אופלגר

בפני שתי בקשות לפטור מהפקדת ערבון. שתי הבקשות נוגעות לפרשייה משפטית אחת שהביאה להגשת בקשת רשות ערעור וערעור. אי לכך אדון בהן בצוותא.

1.המשיב, מנהל עזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל, תבע את המבקשים ואת המשיבים הפורמאליים. לטענתו שלחו המבקשים יד בכספי העזבון. המבקשים או באי כוחם לא התייצבו לשתי ישיבות הוכחות שנקבעו לשם דיון בתביעה (ב - 30.5.99 וב - 27.10.99 ). לפיכך ביקש המשיב כי יינתן נגדם פסק דין לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא, השופט ד"ר ד' ביין ) נענה לבקשה וביום 17.11.99 נתן פסק דין לפיו חוייבו המבקשים לשלם למשיב כ - 4,500,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 150,000 ש"ח. המבקשים (בעצמם) הגישו בקשה לביטול פסק דין זה. בקשתם נדחתה ביום 1.12.99. ביום 8.1299 הגישו המבקשים בקשת ביטול נוספת ןבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (הפעם - באמצעות עורך דינם הנוכחי). בקשות אלו נדחו ביום 19.12.99. ע"א 720/00 הוגש על פסק הדין מיום 17.11.99 ורע"א 722/00 הוגשה על ההחלטה מיום 19.12.99. במסגרת ע"א 720/00 חוייבו המבקשים להפקיד ערבון בשיעור 30,000 ש"ח, ובמסגרת רע"א 722/00 חוייבו המבקשים להפקיד ערבון בשיעור 20.000 ש"ח.

2.המבקשים מבקשים, כי יופטרו מהפקדת ערבון בשני ההליכים. לטענתם חייב אותם פסק הדין נשוא הערעור ובקשת רשות הערעור בתשלום סכום של 5,000,000 ש"ח. בעקבות מתן פסק הדין הושעה המבקש מס' 1 (שהוא עורך דין) מחברותו בלשכת עורכי הדין. עוד טוענים המבקשים, כי ביום 2.2.0 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת) על מתן צו כינוס נכסים נגד המבקש מס' 1. לטענת המבקשים, מקור הכנסתם הוא אחד ושמננקטו ההליכים האמורים נגד המבקש מס' 1 נגדע מקור פרנסתם ומקור פרנסת ילדיהם הסמוכים על שולחנם. עוד טוענים המבקשים, כי הואיל והערעור ובקשת רשות הערעור נוגעים לאותה פרשייה אין מקום לחייבם בהפקדת שתי ערובות. לטענת המבקשים, אין ביכולתם לשאת בהוצאות הכרוכות בהפקדת הערבונות הנדרשים ואין הם מצליחים גם לגייס את הכספים הדרושים מידידים ומקובי משפחה. לפיכך מתבקש פטור מערבון ולחלופין הפחתת סכומו והארכת המועד להפקדתו.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין מתקיימים במבקש התנאים המצדיקים מתן פטור מערבון: המבקשים לא פרטו דבר לגבי רכושם, נכסיהם והכנסותיהם. בניגוד לטענות המבקשים, נהנים בניהם הבגירים ממקור פרנסה עצמאי - ניהול הוצאה לאור של ספרות משפטית. המבקש עצמו שלח ידו, לפי פסק הדין נשוא הערעור, בכספי העזבון בסך של כ - 4,500,000 ש"ח. כך שאין לקבל בלא סייג את טענתו כי אין בידיו הכספים הדרושים להפקדת ערבון. עוד טוען המשיב, כי גם לגופו של עניין קלושים סיכויי הערעור ובקשת רשות הערעור: בגין פרשיית שליחת היד בכספי העזבון הועמד המבקש גם לדין פלילי ומשמעתי. המבקשים היו מודעים כל העת למצבו של הדיון בבית המשפט המחוזי. הם הגישו בקשות רבות במטרה לעכב את הדיון ולמנוע את מתן עדותם. גם משנדחו בקשות אלו בכל הערכאות לא צייתו המבקשים להוראות בית המשפט, לא הגישו את עדויותיהם בתצהירי עדות ראשית ובא כוחם לא חקר את עדי התביעה.

4.המבקשים מצאו לנכון (בלא רשות) להגיב על תגובת המשיב. הם מלינים על כך שטענות המשיב לא נתמכו בתצהיר. לטענתם, לא פרס המשיב את מלוא היריעה הנוגעת לילדיהם וכן מסר מידע בלתי מדוייק באשר להיבטים אחרים הנוגעים להם. התגובה אינה נתמכת בתצהיר.

5.דין הבקשה להידחות, בכפוף להפחתה מסויימת של סכום הערבון נוכח נקודות החפיפה רבות בין ההליכים. לפני זמן קצר נדרשתי לבקשה דומה שהגיש המבקש מס'1 בע"א 2090/00 פנחס נרקיס נ' שי טויסטר , לא פורסם). באותו עניין קבעתי:

"המשיב זכאי להבטחת הוצאותיו. ואין המבקש מופטר מחובתו זו מעצם הגשת בקשת פטור כוללנית

(וראו: ע"א 3949/91 חיים מאור נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , לא פורסם; בש"א 2205/94 (ע"א 2204/94) אהרון כהן נ' עו"ד יוסף עזרן , לא פורסם; בש"א 128/89 חיים מצא נ' צפורה מצא , לא פורסם)."

דברים אלה יפים גם לבקשות כאן. אין בבקשות אלו כל התייחסות לנכסיהם ולהכנסותיהם של המבקשים. כמו גם לנכסיהם ולהכנסותיהם של בני משפחתם הקרובה (שעל דבר קיומם ניתן ללמוד למקוטעין מתגובת המשיב ומן התגובה לתגובה). כל שנטען (כאמור - בלא כל פירוט או אסמכתא ) כי עם מתן פסק הדין נגדע מקור פרנסת המבקש. מכך אין ניתן ללמוד דבר אודות מצבו של המבקש מס' 1 עובר למתן פסק הדין או אודות מצבה של המבקשת (אשר בתצהיר שהוגש מטעמה בבית המשפט המחוזי בהליך נשוא הערעור ובקשת רשות הערעור טענה: "במערכת העסקית בה הייתי קשורה לא היה כל קשר עם משרדו של בעלי או השותפות במשרד ואני פעלתי באופן עצמאי לחלוטין, לרבות הפרדה מוחלטת בכל הכרוך וקשור להעברת כספים."). אי לכך, אין בטיעוני המבקשים כדי להצדיק פטור מערבון. עם זאת, וכאמור לעיל, מצאתי לנכון להפחית את סכום הערבון הכולל שנדרשים המבקשים להפקיד בשני ההליכים ולהעמידו על 30,000 ש"ח. זאת עקב העובדה שהמדובר במסכת עובדתית ומשפטית אחת.

המבקשים יפקידו ערבון כאמור תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.