פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7262/16
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1.
עזבון המנוח פלוני ז"ל
2. פלונית
3. פלונית
4. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. פלוני (משיב פורמאלי)
3. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (משיבה פורמאלית)
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק רע"א 44170-10-15 שניתנה
ביום 5.7.2016 על ידי כב' השופטת עפרה צ'רניאק
בשם המבקשים:
עו"ד אורי ירון
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 5.7.2016 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברע"א 44170-10-15 (כב' השופטת ע' צ'רניאק ), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 20.9.2015 של בית משפט השלום בתל אביב-יפו בת"א 23699-04-10 (כב' השופט י' קורן ), אשר קיבל את בקשת המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) לתקן את כתב הגנתה.
1.בבית משפט השלום מתנהלת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהוגשה על-ידי המבקשים, יורשיו ועזבונו של נ.ח. ז"ל (להלן: המנוח ), נגד המשיבה, מבטחת רכבו של המנוח, במסגרתה טוענים המבקשים כי המנוח מצא את מותו בתאונת דרכים שארעה ביום 14.3.2007. ביום 12.8.2015, כחמש שנים לאחר הגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה בגדרה עתרה, בין היתר, לתיקון כתב הגנתה. בבקשה נטען, כי בעקבות חומרים שהועברו למשיבה באשר לנסיבות מות המנוח, נוצר צורך בתיקון כתב ההגנה באופן של הוספת טענת הגנה לפיה המנוח לא מצא את מותו כתוצאה מתאונת הדרכים בה היה מעורב, כי אם בעקבות אירוע אלים שהתרחש עובר לקרות התאונה. המבקשים התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי המידע שבבסיס הבקשה הונח בפני המשיבה עוד במועד פתיחת ההליך ועל כן לא היה מקום להגשת הבקשה בשלב כה מתקדם של ההליך, וכי תיקון כתב ההגנה עלול להסב להם נזק. ביום 20.9.2015 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה.
2.כלפי החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה ביום 5.7.2016. צוין, כי בהחלטות שעניינן תיקון כתבי טענות נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בו. הובהר, כי "התיק עדיין בחיתוליו" שכן רק לאחרונה התקיים הליך גילוי מסמכים, ועל כן לחלוף הזמן אין משמעות של ממש. עוד צוין, כי טענת ההגנה שמבקשת המשיבה להעלות בכתב הגנתה המתוקן הייתה ידועה למבקשים זה מכבר, בהתחשב בכך שהם אלו שפנו לרשויות החוק בדרישה לחקור את נסיבות מות המנוח. נקבע, כי המבקשים הסתירו מידע זה מן המשיבה, ומשכך אין להידרש לטענותיהם בדבר נזק ראייתי שייגרם להם בעקבות התיקון המבוקש, וממילא באפשרותם לטעון ולהוכיח זאת בעת בירור טענות הצדדים לגופן.
3.המבקשים לא אמרו נואש והגישו את הבקשה דנא, בגדרה טענו כי יש לדון בעניינם ב"גלגול שלישי" נוכח שאלות בעלות היבט ציבורי שזו מעוררת – "מהי נורמת ההתנהגות הנדרשת מחברת ביטוח בהתנהלותה מול מבוטח, ומה גדרי חובת תום הלב המוטלת עליה ביחסיה עמו". לטענתם, עוד בשנת 2010 הומצא למשיבה התיק שנפתח במשטרת ישראל בקשר למות המנוח, ועל כן אין מדובר במידע חדש שהגיע לידי המשיבה בסמוך להגשת בקשתה, אשר עשוי להצדיק מתן היתר לתיקון כתב הגנתה, וודאי שלא ניתן לייחס למבקשים הסתרת המידע האמור. בהקשר זה הפנו המבקשים להנחית המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 לפיה כאשר נדחית תביעתו של מבוטח, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, שאותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה, כמו גם לפסיקת בית משפט זה ביחס להנחיה האמורה. עוד נטען, בין היתר, כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, לחלוף הזמן יש משמעות קרדינאלית בנסיבות המקרה, שכן העלאת טענת ההגנה האמורה בשלב כה מאוחר של ההליך עלולה לפגוע "באורח אנוש" בזכויות המבקשים, שימצאו עצמם מול שוקת שבורה היה ותתקבל טענת ההגנה שבפי המשיבה ותתיישן עילת תביעה של המבקשים נגד מי שגרם למות המנוח כביכול. נוכח כלל האמור נטען, כי התנהלות המשיבה אינה ראויה ונגועה בחוסר תום-לב.
4.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
נראה שבמקרה זה, יש טעם של ממש לחזור על ההלכות הידועות בדבר המקרים שיצדיקו מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובפרט, כאשר מדובר בבקשה לגלגול נוסף על החלטה אחרת. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (רע"א 7922/14 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 3 (15.2.2015), והאסמכתאות הנזכרות שם). המבקשים אמנם טוענים כי הבקשה דנא מעלה שאלות כלליות (תרתי משמע) באשר לנורמת ההתנהגות הנדרשת מחברת ביטוח, ואולם, בסופו של יום, טענותיהם תחומות לנסיבות המקרה הפרטני שבפנַי ונטועות בתשתית העובדתית ובאופן יישום הדין בעניינם. משכך, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור על החלטה אחרת ב"גלגול שלישי", ואין מקום שבית משפט זה יידרש עתה לשאלה העובדתית אימתי נודע למשיבה שייתכן שמותו של המנוח נגרם בעקבות אירוע אלים שהתרחש עובר לקרות התאונה. לא-זו-אף-זו, עסקינן בהחלטה דיונית
- תיקון כתב הגנה - שלגבי דידה כבר נפסק כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה המבררת ( רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל
(2.7.2006)), לא-כל-שכן כאשר טענות המבקשים כבר נידונו ונדחו על-ידי שתי ערכאות שיפוטיות. אכן, נראה כי הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה זמן רב לאחר הגשת התביעה וגם לא התחוור האם לא ניתן היה להגישה במועד מוקדם יותר. ואולם, הגם שחלף זמן רב מאז הגשת התביעה, הרי שטרם התקיימה ישיבת הוכחות בתיק, ולנתון זה יש משקל.
באשר לטענות ולתשובות שיש למבקשים כנגד הטיעון שנוסף לכתב ההגנה, לרבות בנוגע לזכות המשיבה להעלות טיעון זה או אחר (הנחיות המפקח על הביטוח, למשל), מקומן להתברר לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, ככל שהמבקשים מצדם הניחו לכך תשתית מתאימה בכתבי טענותיהם שלהם, ובכללם בכתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן. קיומו של טיעון נגדי לטיעון שמבקשים להוסיף לכתב הטענות בדרך של תיקונו, לא יוצר בהכרח מניעה לתקן את כתב הטענות, והדברים יתבררו לאחר התיקון בגדר המחלוקות החדשות שנוצרו בעקבות התיקון.
נוכח נסיבותיו הייחודיות של המקרה ואי-הוודאות שאפפה את נסיבות מות המנוח ואירוע התאונה, נראה כי בית משפט השלום מצא לנכון לאפשר למשיבה להעלות טענה עובדתית שלא נכללה בכתב ההגנה המקורי על-מנת שלא תיווצר מניעה דיונית לקיים בירור של מצב הדברים לאשורו. הדבר נתון לשיקול דעת רחב ואין מקום להידרש לו בערכאה שלישית.
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בכסלו
התשע"ז (1.12.2016).
ש
ו פ ט