רע"א 7922/14 פלוני נ. כלל חברה לביטוח

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקבי ) בגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר ב' שלו ) שבה הובהר למבקש כי לצורך המשך בירור תביעתו, בה נכללה גם בקשה למינוי מומחה, עליו לצרף כתב ויתור על סודיות רפואית (להלן: כתב וס"ר ).

1.

המבקש הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). המבקש לא צרף לכתב התביעה כתב וס"ר, ובהמשך העלה טענות באשר לצורך בצמצום היקף כתב הוס"ר. בהחלטה מיום 13.5.2014 קבע בית משפט השלום כדלקמן:

"על תובע מוטלת חובה לצרף לכתב התביעה, כאשר הוא מבקש מינוי מומחה רפואי (כבמקרה שלפנינו), כתב ויתור על סודיות רפואית ותצהיר בריאות ... תובע אינו יכול לבחור לוותר על צירופם או לבחור כי אלה יומצאו אך לגורמים קונקרטיים לבחירתו. כפי שנפסק לא פעם, תובע שאינו מעוניין לחשוף את תיקו הרפואי בפני הנתבעת בתובענה לפי חוק הפיצויים בידו אף הבחירה שלא לעמוד על תביעתו".

כלפי החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה חזר וטען כי יש להגביל את התקופה שבה יהיה תוקף לכתב הוס"ר, להגביל את הגורמים שיוכלו להיחשף לחומר הרפואי שיושג באמצעותו וכי על בית המשפט לבצע בעצמו, או באמצעות מומחה מטעמו, סינון מוקדם של החומר הרפואי שהנתבעת-המשיבה תבקש לקבל באמצעות כתב הוס"ר.

2.

בית משפט קמא דן, בהסכמת הצדדים, בבקשה כבערעור וקבע כי יש לדחותו. נאמר, כי בתוספת לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים ), נקבע נוסחו של טופס המהווה כתב וס"ר ולא עלה בידי המבקש לשכנע, כי יש לשנות או להגביל נוסח זה. בית משפט קמא עמד גם על כך שבענייננו מתבררת תביעה לפי חוק הפיצויים שההליכים בה "אמורים להיות יעילים וקצרים ככל שניתן" וכי גם מסיבה זו אין מקום להיעתר לבקשות המבקש שעלולות לסרבל את ההליך ואף לקפח את הגנת המשיבה. בהחלטתו הזכיר בית משפט קמא את ההחלטה שניתנה ברע"א 4836/14 פלונית נ' מדינת ישראל (28.9.2014) (להלן: עניין פלונית ) שבגדרה הובהר כי אין מקום להליכי סינון מקדמיים של החומר הרפואי שניתן יהיה לקבל באמצעות כתב הוס"ר. לבסוף ציין בית משפט קמא, כי המשיבה הסכימה להגביל את תוקף כתב הוס"ר לתקופה של 12 חודשים, אך מאחר שהמבקש ראה להתנות זאת בסנקציות כספיות כלפי המשיבה למקרה של הפרה, יש לראות בו כמי שלא הסכים להצעה ועל כן אין מקום להגביל את כתב הוס"ר בזמן.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה דנא שבגדרה חוזר המבקש, במידה רבה, על הטענות אותן שטח בפני בית משפט קמא וכן טוען כי החלטת בית משפט קמא נוגדת פסיקה קודמת של בית משפט זה, ובכלל זאת, את ההחלטה ב עניין פלונית שם הוחלט על הגבלת משך הזמן שבו כתב הוס"ר יעמוד בתקפו.

דיון והכרעה

3.

לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. בענייננו יש מקום לחזור ולהזכיר כי " רשות ערעור על החלטה אחרת ב'גלגול שלישי' תינתן רק במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים" (רע"א 4153/12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' הזרע ג'נטיקס בע"מ (12.8.2012)). אינני סבור כי בענייננו עלה בידי המבקש להראות כי בקשתו עומדת באמות מידה אלה, והמבקש אף אינו מסביר בבקשתו מדוע לדידו היא באה בגדרם של המקרים שתינתן בהם רשות ערעור ב"גלגול שלישי". קל וחומר כשמדובר בבקשת רשות ערעור שעניינה החלטת ביניים של הערכאה הדיונית.

אין לכחד שסוגיית כתב הוס"ר והיקפו אינה סוגיה קלה, בהתחשב בכך שכרוכה בו חשיפה של מידע רפואי בעניינו של התובע, והדברים ברורים. אך כפי שציין בית משפט השלום בהחלטתו, הגשת תביעה לפי חוק הפיצויים ובקשה למינוי מומחה כרוכה בהמצאת כתב וס"ר. הפסיקה דנה בעבר בשאלת היקפו של כתב הוס"ר, הן בקשר עם תביעות לפי חוק הפיצויים והן בקשר עם תביעות נזיקיות "רגילות". בקשר עם תביעות לפי חוק הפיצויים הפסיקה סברה כי כתב הוס"ר המצוי בתקנות המומחים (טופס 3), אשר מלכתחילה ממוען לגורם ספציפי, הנתבע או בא-כוחו (כך שגורמים אחרים אינם יכולים לעשות בו שימשו), הוא "טופס סביר בנסיבות העניין, המאזן כראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים" (רע"א 5619/10 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (20.12.2010)). לצד זאת, וכפי שמוזכר בבקשה, נאמר כי במקרים מסוימים יהיה מקום לבחון אם ראוי להגביל את היקף כתב הוס"ר, כשהדברים אמורים בעיקר באשר למשך הזמן בו הוא יעמוד בתוקף וניתן יהיה לעשות בו שימוש. כך, שהלכה למעשה, הסוגיות שמבקש המבקש לעורר במסגרת בקשתו אינן חדשות והן זכו לדיון בפסיקה ומכאן שהמבקש מלין בעיקר על האופן בו יושמו הדברים בעניינו, וברי כי עניין זה אינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי". על מנת להפיס את דעתו של המבקש אציין, כי, כפי שהעיר בית משפט קמא, ייתכן שבעניינו של המבקש ניתן היה להגביל את משך הזמן בו כתב הוס"ר יעמוד בתוקף (וראו החלטתי ב עניין פלונית ). אך כעולה מהחלטת בית משפט קמא, הדבר הוצע למבקש, בהסכמת המשיבה, והוא בחר משום מה להתנות הסכמתו בתנאים שונים ומשונים שאין להם בסיס. בנסיבות אלה, קשה לומר שקיימת הצדקה לדון בסוגיה זו שוב במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עם זאת, יש לקוות שכשם שהמשיבה הסכימה, בהגינותה, בדיון בפני בית משפט קמא, להגביל את תוקפו של כתב הוס"ר לתקופה של 12 חודשים, היא תסכים לכך גם עתה, ללא קשר לעמדת המבקש.

סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.