רע"א 443/15 פלוני נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ) בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נגד החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' שרביט ) אשר דחה את בקשתו להורות על שינוי זהותו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

רקע והליכים קודמים

1.

בבית המשפט השלום בירושלים מתבררת תביעת המבקש לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים בה היה מעורב. במסגרת בירור התביעה, נעתר בית משפט השלום לבקשת המבקש ומינה מומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה (להלן: המומחה ). בעקבות עיכוב בהגשת חוות דעתו של המומחה, ביום 2.7.2012 הורה בית משפט השלום למבקש לברר את הסיבה לעיכוב ומתי צפויה להתקבל חוות הדעת. רק לאחר שניתנה ההחלטה הנזכרת פנה המבקש בבקשה להחלפת המומחה (להלן: הבקשה הראשונה ), בטענה שאופן התבטאותו בשיחה שניהל עם בא כוח המבקש ביום 17.4.2012, בעקבות דחיית מועד בדיקתו של המבקש, מקים חשש "למשוא פנים או להעדפה בלתי הוגנת של הנתבעות [המשיבות-צ.ז.]". בהחלטתו מיום 16.10.2012 דחה בית משפט השלום את הבקשה בקבעו, כי אין באמור בה כדי לפסול את המומחה וכי "חזקה על המומחה שיתעלם מן התקלה הטכנית שארעה באשר למועד בדיקת התובע [המבקש - צ.ז.] ויחווה דעתו באשר לנכותו באופן ענייני". בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה ביום 24.10.2012. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 30.1.2013. בית המשפט המחוזי אף הוא סבר כי תוכן השיחה אינו מצדיק את פסילת המומחה וגם עמד על כך שבקשת הפסילה הוגשה בחלוף שלושה חודשים ממועד התקיימות השיחה ו"פער זמנים זה עשוי להצביע על סיבות אחרות לבקשה, שאינן נודעות דווקא לאותה שיחה".

2.

ביום 23.12.2013 ומשטרם הוגשה חוות דעתו של המומחה, הורה בית משפט השלום למבקש, בשנית, לברר את סיבת העיכוב להגשת חוות הדעת. יומיים לאחר שניתנה החלטה זו, הגיש המבקש בקשה נוספת, שבה טען כי הוא "אינו יכול ואינו מסכים להיבדק אצל המומחה" (להלן: הבקשה השנייה ). בקשה זו נומקה ב"מידע חדש" שהגיע לידי המבקש, לפיו מזה שנים המומחה מעניק חוות דעת לחברות ביטוח בלבד. המבקש הוסיף וטען, כי המומחה לא חשף מידע זה בעצמו וכי יש בנתונים אלה כדי לבסס חשש לעיוות דין ולניגוד עניינים מצדו של המומחה ולכן ולו לשם "מראית פני הצדק" יש להורות על החלפתו. בהחלטה מיום 6.7.2014 דחה בית משפט השלום את הבקשה. בית המשפט עמד על הוראות הפסיקה בעניינים כגון דא וקבע, כי המבקש אמנם הציג 18 חוות דעת שהמומחה ערך עבור נתבעות, אך "אף לא אחת מהן ניתנה עבור הנתבעות דנן [המשיבות-צ.ז.]" ובנוסף, "ניתן לאתר עשרות רבות של תיקים" בהם מונה המומחה כמומחה מטעם בית המשפט. בנסיבות אלה, נקבע, אין בטענות המבקש כדי לבסס טענה שהמומחה מצוי בפני ניגוד עניינים המחייב את החלפתו.

בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש כלפי החלטת בית המשפט השלום נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.12.2014. תחילה קבע בית משפט קמא, כי הבקשה השנייה אינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטתו הראשונה של בית משפט השלום שבגדרה נדחתה בקשה לסעד זהה. בית משפט קמא עמד בהחלטתו על התנאים שבהתקיימם עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה לעיון חוזר וקבע כי לא עלה בידי המבקש להוכיח שתנאים אלה מתקיימים בעניינו. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על כך שאף שהמבקש ניסה לבסס את בקשתו השנייה על "מידע חדש" הרי שבקשתו לא נתמכה בתצהיר ולא הובהר בה כיצד נתגלה המידע, מתי, ובעיקר - האם לא ניתן היה לאתר מידע זה עוד במועד הגשת הבקשה הראשונה. בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי גם לגופם של דברים אין עילה להתערבות בהחלטת בית משפט השלום שלפיה לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת המקצועיות המיוחסת למומחים מטעם בית המשפט.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני.

הבקשה

3.

בבקשתו טוען המבקש, כי בנסיבות שנוצרו, היה מקום להורות על החלפת המומחה או, לכל הפחות, למנות מומחה נוסף, כפי שנעשה במקרה אחר בעניינו של אותו מומחה. המבקש מפנה לשורה של החלטות שניתנו בערכאות השונות בנושאים דומים וטוען, כי יש בהן להבהיר כי במצבים בהם יש בחוות דעת של מומחה "לחרוץ את גורל המתדיינים בשאלה שברפואה" יש ליתן משנה תוקף לשיקול של מראית פני הצדק ולשקול לפסול מינויו של מומחה גם כשיש "אפשרות קלושה למשוא פנים". לטענת המבקש, בנסיבות המקרה, בהן מעבר לניגוד העניינים בו מצוי המומחה עומדת גם התנהלותו בשיחת הטלפון שניהל עם בא כוחו, הותרת מינויו של המומחה על כנו, תבטא פגיעה "יסודית בעיקרון הצדק או בעיקרון של מראית פני הצדק". לצד הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע הבדיקה.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון בבקשה, באתי למסקנה כי דינה להידחות אף בלא שתתבקש תשובה. בענייננו נראה כי יש מקום להזכיר את שחזר ושנה בית משפט זה לא פעם: "רשות ערעור על החלטה אחרת ב'גלגול שלישי' תינתן רק במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים" (רע"א 7922/14 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 3 וההפניה שם (15.2.2015)). הבקשה דנא אינה עומדת באמות מידה אלה ועל כן דינה להידחות.

ראשית , וחרף האמור בה, הבקשה תחומה לעניינו הקונקרטי של המבקש, ועל כן היא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית.

בהחלטות הערכאות הקודמות, וכן בבקשה עצמה, נסקרה שורה ארוכה של החלטות שניתנו בנושאים דומים, ואשר יש בהן להתוות את שיקול הדעת של בתי המשפט בבואם לדון בבקשה להחלפת או פסילת מומחה וזאת גם באותם מקרים בהם הועלו חששות הדומים לאלה שעלו בבקשה דנא. מכאן, שלאמיתו של דבר, המבקש מלין על אופן יישום הדין בעניינו, וברי כי טענות בעניין זה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו, למשל, רע"א 6571/12 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חובב (21.10.2012)). שנית , ואף שדי באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה, אוסיף כי אין בהחלטת בית משפט השלום ליצור מצב בלתי הפיך במובן זה שלאחר שיינתן פסק הדין, וככל שיעלה צורך והמבקש יסבור שקופח, למבקש עומדת האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין ולכלול בגדרו גם טענות בעניין המומחה (השוו: רע"א 1450/13 פארס נגאר בע"מ נ' גלאל (15.4.2013)). במצב דברים כזה, הפסיקה אף הדגישה כי אין לחרוג מהכלל לפיו "השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין" (רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד , פסקה 6 (15.12.2014)).

לבסוף, לא נותר לי אלא להצטרף לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי באשר להתנהלותו של המבקש, שהביאה לכך שבחלוף שנתיים מיום מינויו של המומחה המבקש טרם נבדק על ידו, וזאת כאשר מדובר בתביעה שהוגשה כבר בשנת 2008. נראה כי המבקש גמר אומר שלא לציית להחלטת בית המשפט בעניין זהות המומחה. אין לאפשר מצב בו התנהלות של בעל דין, גם אם הוא התובע, תביא להתמשכות בלתי סבירה של ההליך, ויש לקוות שההליך יתנהל מעתה בקצב הראוי.

סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ואף שהבקשה הוגשה בניגוד להלכותיו הברורות של בית משפט זה, לא ייעשה צו להוצאות. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.