רע"א 7325-22 רע"א 7325-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא ר' שפירא, סגנית הנשיא ב' טאובר והשופט נ' ג'השאן) בע"א 66455-01-22 מיום 13.7.2022, בגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ג' בסול) בת"א 12796-06-20 מיום 30.11.2021, שבמסגרתו נדחתה על-הסף מחמת התיישנות תביעת המבקשת נגד המשיב לפיצויים בגין אונס נטען, שביצע בה המשיב.

רקע בתמצית

2.ביום 4.6.2020 הגישה המבקשת תביעת נזיקין נגד המשיב לבית משפט השלום, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב אינוסה על-ידי המשיב "בשליש השני של שנת 2013" (להלן: האירוע). בכתב ההגנה טען המשיב, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה על-הסף מחמת התיישנות, לאחר שחלפו למעלה מ-7 שנים ממועד האירוע הנטען ועד למועד הגשת התביעה. ביום 23.11.2020 הגישה המבקשת "תגובה לטענת ההתיישנות", במסגרתה טענה כי לא יתכן שהאירוע התרחש "עובר לחודש יוני 2013", וכי משעה שהתביעה הוגשה בתחילת יוני 2020, עילת התביעה לא התיישנה. ביום 26.5.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט, בה הסכימו הצדדים כי האירוע התרחש ביום 2.6.2013, והמבקשת טענה לראשונה לתחולת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, המאריך את תקופת ההתיישנות אם הנתבע הודה בקיום זכות התובע.

3.בית משפט השלום דחה את התביעה על-הסף מחמת התיישנותה. נקבע כי מאחר שעילת התביעה קמת במועד האירוע, היה על המבקשת להגיש את תביעתה עד ליום 2.6.2020, ומשהתביעה הוגשה לאחר מועד זה, היא התיישנה. צוין כי המבקשת לא הגישה כתב תשובה, ונקבע כי העלאת הטענה לתחולת סעיף 9 לחוק ההתיישנות בשלב השלמת הטיעון, מהווה הרחבת חזית אסורה, וכי גם לגוף העניין, החריג הקבוע בהוראה זו לא חל מאחר שהמשיב לא הודה באינוס המבקשת.

4.ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין זה לבית המשפט המחוזי, נדחה. נקבע כי אומנם התגובה מיום 23.11.2020 שהגישה המבקשת לטענת ההתיישנות מהווה כתב תשובה, אך לא נכללה בה כל טענה להארכת תקופת ההתיישנות, ומשכך לא ניתן להעלות טענה זו בשלב מאוחר יותר. עוד נקבע כי גם לגוף העניין, המבקשת לא הוכיחה שהמשיב הודה באינוסה. כמו כן, נקבע כי טענת המבקשת לתחולת סעיף 11 לחוק ההתיישנות, המאריך את תקופת ההתיישנות במידה שהתובע לא יכול היה לדאוג לענייניו, הועלתה לראשונה במסגרת הערעור, וכי די בכך כדי לדחותה.

5.על פסק-דין זה הוגשה הבקשה שלפניי, במסגרתה חוזרת המבקשת, בעיקרו של דבר, על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לתחולת סעיפים 9 ו-11 לחוק ההתיישנות. לחילופין, טוענת המבקשת כי לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] התביעה לא התיישנה, שכן לא נתגלו כל נזקיה ביום האירוע. המבקשת מוסיפה וטוענת כי היה על בית המשפט המחוזי לדון ולהכריע לגוף הטענות לתחולת סעיף 11 לחוק ההתיישנות וסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, בין היתר, מאחר שהנטען בכתב התביעה מלמד על תחולתם של סעיפים אלו, למרות שהטענות לא הועלו לפני הערכאה הדיונית.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

7.עיון בבקשה מעלה כי היא נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואיננה מעוררת כל שאלה עקרונית שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור כאמור דרוש למניעת עיוות-דין. לפיכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', ומשכך, כאמור, דינה להידחות (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).

8.למעלה מן הצורך, אעיר כי התייחסות המבקשת בכתב תשובתה לטענת ההתיישנות התמקדה אך בטענות בעניין מועד האירוע, ולא הועלתה במסגרתו כל טענה בעניין הארכת תקופת ההתיישנות, ובעניין תחולתם של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, וסעיפים 9 ו-11 לחוק ההתיישנות. כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענות בעניין הארכת תקופת ההתיישנות יש להעלות, לכל המאוחר, בכתב התשובה, ומשעה שהמבקשת לא העלתה את טענותיה האמורות בתשובתה, הרי שדי היה בכך כדי לדחותן (ראו: ע"א 7599/18 פלוני נ' אליהו חברה לפיתוח, פס' 4 (3.3.2020); ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ, פ"ד נד(4) 464, 475 (2000); רע"א 1345/13 סעאידה נ' אסיל חברה להובלות וסחר עצים בע"מ, פס' ח' (5.3.2013)). זאת ועוד, טענה להארכת תקופת ההתיישנות יש להעלות באופן מפורש. משכך, טענת המבקשת כי כתב התביעה מלמד, כשלעצמו, על תחולת סעיף 11 לחוק ההתיישנות, או סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, ולפיכך לא היה צורך להעלות את הטענות בערכאה הדיונית באופן מפורש, דינה להידחות (ראו: ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' שטרן, פ"ד נ(5) 216, 220 (1997)).

9.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.