רע"א 7353/15 פלוני נ. ארתור גולדו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.9.2015 בת"א 1218/07 (כב' השופטת נ' נצר ), בגדרה נדחו שלוש בקשות לתשלום תכוף שהגישו המבקשים.

רקע

1.ביום 22.11.1989 ניזוק המבקש 1 (להלן: המבקש ) בתאונת דרכים, בהיותו בן שבע, עת נפגע על-ידי רכבו של המשיב 1 בשעה שחצה את הכביש במעבר חציה. במסגרת תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו למבקש בעקבות התאונה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הוסכם כי בית המשפט ידון בסך הפיצויים שיש לפסוק לטובת המבקש בגין התקופה שבין קרות התאונה ועד הגיעו של המבקש לגיל 21, כאשר ביחס לפיצויים בגין התקופה שלאחר מכן, יגישו המבקשים תביעה חדשה ונפרדת (ראו: ע"א 6720/99 (28.8.2005)). הבקשה שבפנַי נוגעת להחלטה שניתנה במסגרת התביעה החדשה שהוגשה בשנת 2007 (להלן: התביעה השנייה ), בהתאם להסדר הדיוני האמור, ולמרבה הצער, ההליכים בה טרם הסתיימו.

2.בגדרי התביעה השנייה, הגיש המבקש 2, אביו ואפוטרופוסו של המבקש אשר מייצג אותו בתביעתו, שלוש בקשות שונות לתשלום תכוף (להלן: שלוש הבקשות ). הראשונה הוגשה ביום 13.7.2015, בגדרה התבקש בית המשפט להורות למשיבים להעביר למבקש תשלום מִיָדִי בסך 248,446 ש"ח לצורך רכישת רכב מיוחד לצרכי המבקש, לרבות ביטוחו. בבקשה השנייה מיום 20.7.2015, התבקש בית המשפט להורות למשיבים להעביר למבקש סכום של 19,554 ש"ח בעבור רכישת טלוויזיה מיוחדת לצרכי המבקש ותיקון תקלה במערכת המצלמות הממוקמת ביחידת המגורים בה מתגורר המבקש. בבקשה השלישית, מיום 20.9.2015, התבקש בית המשפט להורות למשיבים לשלם בדחיפות למבקש מִדֵּי חודש סכום של 38,121 ש"ח, וזאת בעבור משכורות חודשיות של עובדים האמונים על טיפול, השגחה וסיעוד של המבקש (להלן: הבקשה השלישית ). יובהר, כי שלוש הבקשות נסמכו על האמור בחוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט – פרופ' גרוסוסר – ביחס לצרכיו האישיים, הרפואיים והשיקומיים של המבקש, אשר הוגשה ביום 29.1.2012. לשלמות התמונה יצוין, כי מלבד הבקשות המתוארות, בגדרי התביעה השנייה הגישו המבקשים בקשות נוספות ושונות לתשלום תכוף (ראו למשל: רע"א 6898/14 (9.12.2014)), במסגרת אחת מהן הוחלט ביום 14.7.2014 כי על המשיבה 2 להעמיד לרשות התובע סכום חד-פעמי בסך של 75,000 ש"ח כתשלום תכוף.

3.בהחלטתו מיום 21.9.2015 דחה בית המשפט המחוזי את שלוש הבקשות. צוין, כי במשך חודשים ארוכים התריע בית המשפט על חוסר המעש ואי-קידום ההליך מצד המבקשים, וזאת כאשר המומחים שמונו השלימו מלאכתם, לבד ממומחה אחד אשר טרם קיבל מהמבקשים את הפרטים הדרושים לו לשם השלמת חוות דעתו. עוד צוין, כי המבקשים הגישו במסגרת ההליך בקשות שונות אשר הוכתרו על-ידם כ"בקשות לתשלום תכוף", כאשר נדמה כי מטרתן היא להגדיל תשלומים שיש להכריע בהם בגדרי פסק הדין שינתן בתובענה, וכאשר אלו כלל אינם תואמים לתכלית שראה המחוקק עת קבע הסמכות לפסיקת תשלום תכוף. בית המשפט עמד על כך שהבקשות שמגישים המבקשים לתשלום תכוף חדשות לבקרים מקשות על סיום ההליך, כאשר נזקיו של המבקש התגבשו זה מכבר ואין כל מניעה מלדון ולהכריע בהם, חלף הידרשות לבקשותיהם החוזרות ונשנות של המבקשים. באשר לבקשה הנוגעת לרכישת רכב מיוחד עבור המבקש – הובהר, כי אין להתייחס לכך במסגרת בקשה לתשלום תכוף, וכי ניתן לקבוע מנגנון אשר יבטיח הסעה הולמת של המבקש לטיפוליו הרפואיים.

עוד נקבע, כי ראוי שהמבקשים יידרשו להערכת הנזק בראשי הנזק בהם ניתן כבר להעריך את הפיצוי בגינם, ולו באופן חלקי. בהקשר זה צוין, כי אמנם מקובל שהערכת נזק נעשית ביחס לכלל ראשי הנזק, אך אין מניעה, בנסיבות המקרה, לפצלה ולנסות להעריך את הפיצוי בראשי הנזק "שאינם ניתנים לערעור או להשגה". לפיכך, הורה בית המשפט על הגשת כתב טענות מטעם המבקשים ביחס להערכת הפיצוי למבקש בראשי נזק ספציפיים תוך מאה ועשרים יום. כמו כן, חויבו המבקשים בתשלום הוצאות למשיבה 2 בסך של 5,000 ש"ח, וזאת מאחר שהמבקשים לא הגישו הודעה מעדכנת העומדת על כך שאין טעם, בנסיבות העניין, לקיום הדיון שנקבע.

הבקשה דנא

4 . לטענת המבקשים, הבקשה השלישית באה לענות על צרכיו הסיעודיים של המבקש עד למתן פסק דין בעניינו, ועל כן היה מקום להיעתר לה בכדי לא להותיר את המבקש ללא טיפול הולם. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה עת דחה את הבקשה לתשלום תכוף שנגעה לרכב שנרכש במיוחד לצרכי המבקש, נוכח האפשרות לקבוע מנגנון אשר יבטיח את הסעת המבקש לטיפוליו. לטענת המבקשים, יש לספק למבקש אמצעי ניידות לא רק לשם הגעה לטיפולים השונים, ועל כן יש צורך ברכב שנקנה ובהיעתרות לבקשה לתשלום תכוף ביחס אליו. אשר לבקשת המבקשים לתשלום תכוף שנגעה למכשיר הטלוויזיה ולמצלמות המותקנות ביחידת הדיור של המבקש – נטען, כי הבקשה לא נידונה ונדחתה באופן מפורש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ולכן על בית משפט זה להורות על קבלתה. לבסוף, מבקשים המבקשים להורות על ביטול חיובם בהוצאות המשיבה 2 בסך של 5,000 ש"ח, שכן אמנם הדיון האמור לא נקבע לשם הידרשות לשלוש הבקשות, אך דומה כי היה מוצדק לקיימו נוכח העובדה שעד למועד הדיון לא ניתנו בהן החלטות.

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה.

בית המשפט המחוזי בחן את הנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה דנא, ומצא כי אין להיעתר לשלוש הבקשות לתשלום תכוף – החלטה שאינה חורגת מגדר שיקול הדעת הסביר הנתון לערכאה הדיונית. ויוזכר, כי ככלל, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטה שעניינה תשלום תכוף (יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

475 (מהדורה רביעית, 2013), והאסמכתאות הנזכרות שם). מכל מקום, איני מוצא להרחיב את היריעה באשר לשאלה האם בקשה לתשלום תכוף היא המסגרת המשפטית הנכונה להעלאת טענות המבקשים בבקשות הראשונה והשנייה – שנגעו לרכב, לטלוויזיה ולתיקון המצלמות, או באשר לשאלה האם היה מקום לקבל את הבקשה השלישית שהגישו המבקשים. כל זאת, נוכח השלב המתקדם מאד בו מצוי התיק, והאפשרות (ואולי אפילו ההכרח) ליתן פסק דין בתובענה בזמן הקרוב. ניתן להניח כי בשלב זה הושלמה הגשת כלל חווֹת דעת המומחים שמונו בתיק, והבשילה העת להגשת סיכומים

מטעם הצדדים ולמתן פסק דין. על בית המשפט לקדם זאת ללא דיחוי, ולהביא את ההליך המשפטי הארוך לידי סיום. במצב זה, כאשר הונחו כמעט כל היסודות למתן פסק דין, אין מקום להתערב בשיקול דעת הערכאה המבררת שלא ראתה לנכון לפסוק תשלומים תכופים, שהרי פסיקת הפיצוי הכולל צפויה בעתיד הקרוב, מה גם שנראה שהמבקשים אינם מסייעים לבית המשפט להגיע לקו הסיום.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.