רע"א 8860/17 פלוני נ. איילון חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) בת"א 20104-02-17 שניתנה ביום 15.10.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסיקת תשלום תכוף.

רקע והחלטת בית המשפט המחוזי

2.

המבקש, יליד 1967, אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית, נפגע בעת ביקורו בישראל בתאונת דרכים שארעה ביום 5.2.2016 (להלן: התאונה ). בתאונה נפגע המבקש פגיעה רב מערכתית. נגרם לו שבר בחוליות הצוואר ( C3-4-5 ) והוא עבר ניתוח קיבוע פנימי חוליות C4-5 . עוד נגרמו לו חבלת חזה עם המו-פנאומוטורקס משמאל ושבר באחת הצלעות; חבלת בטן עם קרע בטחול; שבר באגן שקובע חיצונית ובהמשך גם פנימית, וכן שבר בטיביה ובפיבולה משמאל. בשלב זה של ההליך התקבלו בעניינו של המבקש שלוש חוות דעת רפואיות. למשך שישה חודשים מיום התאונה נקבעה נכותו הרפואית של המבקש בשיעור של 100%, אחר כך פחת שיעור הנכות ועד אשר התקבעה נכותו הצמיתה. בחוות הדעת בתחום האורתופדי הוערכו הנכויות הצמיתות הבאות: נכות בשיעור של 15% בגין הגבלת התנועה הצווארית; נכות בשיעור של 15% בגין פגיעה באגן עם אסימטריה ונזק במפרק סקרואיליאקי; 10% בגין המצב לאחר שבר בשוק, בהתייחס להגבלה בתנועת קרסול שמאל, וכן 10% בגין צלקות באגן וברגליים. בחוות הדעת בתחום הכירורגי הוערכה הנכות הצמיתה בשיעור של 10% בגין כריתת הטחול, וכן 5% בגין צלקת בבטן. בחוות הדעת בתחום הקרדיולוגי הוערכה נכות בשיעור של 5% בגין הספק לקיומה של פגיעה קלה בתפקוד החדר הימני, אם כי אציין שנכות זו אינה ברורה.

המשיבה שילמה למבקש תשלומים תכופים בסכום כולל של 165,000 ש"ח, אשר חלקו השתלם ביום 10.3.2016 וחלקו האחר ביום 30.6.2016, וזאת טרם הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

3.

לאחר שהמבקש הגיש את התביעה בחודש פברואר 2017, הוגשה על-ידו בקשה לתשלום תכוף נוסף בסכום של כ- 150,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות וצרכי מחיה. המבקש טען כי הוצאותיו הרפואיות הן בסכום ממוצע של 3,500 ש"ח לחודש. בנוגע לצרכי המחיה, נטען כי עקב התאונה והיעדרותו מעבודתו כבעלים במשותף של מספר בתי קפה, פחתה הכנסתו בשנת 2016, ולפיכך נדרש הוא להשלמת הכנסה לצרכי מחייתו. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי התשלום התכוף מהווה חריג לכלל לפיו מוענק הפיצוי בתום ההליך המשפטי, ונועד לכיסוי הוצאות יוצאות דופן שאין הניזוק יכול לשאת בהן. לטענת המשיבה, המבקש אינו מצוי במצוקה כלכלית המצדיקה פסיקת תשלום תכוף נוסף, הוא אינו זקוק לטיפולים והשגחה סיעודית, ואין להביא בחשבון את מרבית ההוצאות להן הוא טוען במסגרת פסיקת תשלום תכוף.

4.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה וקבע כי לא שוכנע שהמבקש נדרש לתשלום תכוף נוסף לצרכי מחייתו או להוצאותיו הרפואיות. בנוגע לצרכי המחיה, ציין בית המשפט המחוזי כי על-פי טענתו של המבקש הכנסתו בשנת 2016 קטנה בעקבות התאונה והיא עומדת על סך של 8,299$, במקום 9,505$. בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לטענת המבקש לפיה ממוצע הוצאות המחיה החודשיות שלו עומד על סך של 8,013$, יש בהכנסתו לספק את צרכי מחייתו.

בנוגע להוצאות הרפואיות, בית המשפט המחוזי קבע כי הסכום של 165,000 ש"ח שקיבל המבקש עד כה כתשלום תכוף, מכסה את עיקר הוצאותיו הרפואיות, ולא שוכנע הוא כי למבקש הוצאות רפואיות נוספות מעבר לסכום הנ"ל שיש הצדקה לכלול אותן במסגרת תשלום תכוף.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

5.

המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתו לתשלום תכוף. לטענתו, הוא נפגע קשה כתוצאה מהתאונה כעולה אף מחוות הדעת הרפואיות שניתנו בעניינו והוא נדרש להוצאות רפואיות רבות בשל כך. עוד מוסיף המבקש כי הוא צרף ראיות רבות לבקשתו, המעידות על ההוצאות הרפואיות הנגרמות לו, ולרבות עשרות קבלות, והיה על בית המשפט המחוזי לקבוע אלו מההוצאות הרבות ניתן לכלול במסגרת תשלום תכוף. עוד מסביר המבקש מדוע שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הוצאותיו הרפואיות החודשיות אינן עולות כדי סכום של 3,500 ₪, וטוען כי אך בחודשים האחרונים החל הוא בטיפולים נפשיים וכעת עולה הסכום החודשי של ההוצאות הרפואית על סך של 4,600 ₪. בעניין זה עותר המבקש להגיש מסמכים חדשים שלא עמדו לפני בית המשפט המחוזי. עוד טוען המבקש כי נוכח התארכות ההליך בערכאה הדיונית, יש לאשר לו תשלום תכוף לתקופה של 20 חודשים נוספים מיום הגשת הבקשה.

בנוגע לצרכי המחיה, טוען המבקש כי נוכח הגידול בהוצאות הרפואיות שעליו לכסות מהכנסתו לא נותר לו די לצרכי מחייתו.

תשובת המשיבה

6.

המשיבה טוענת כי המבקש עצמאי לחלוטין, אינו נזקק

לעזרה סיעודית, שב לעבודה מלאה ואינו נתון במצוקה כלכלית. עוד טוענת המשיבה כי הסכום של 165,000 ש"ח ששולם למבקש כתשלום תכוף מכסה את מרבית ההוצאות להן טוען המבקש, וכי יתר ההוצאות אינן באות בגדר תשלום תכוף.

דיון והכרעה

7.

דין הבקשה להידחות. ככלל, לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת הנתון לערכאה המבררת בנוגע לתשלום תכוף (רע"א 10833/04 בונדיאל נ' בונדיאל (3.2.2005); רע"א 7353/15 פלוני נ' גולדו , פסקה 5 (9.5.2016)). סטייה מכלל זה תהא אך בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ולא זהו המקרה שלפנינו (רע"א 1271/12 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונים , פסקה 8 (8.4.2012); רע"א 7934/12 לוי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (28.1.2013)).

בענייננו, בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים והראיות אשר הובאו לפניו, עיין במקבץ הקבלות שצרף המבקש לבקשה וקבע כי אין הצדקה לפסיקת תשלום נוסף במסגרת תשלום תכוף בגין צרכי מחיה והוצאות רפואיות, מעבר לסכום של 165,000 ש"ח שכבר הוקדם ושולם למבקש כתשלום תכוף. קביעות אלה סבירות ואינן מצדיקות התערבות. אציין כי עיון בקבלות שצרף המבקש מעלה כי אכן מרבית ההוצאות הרפואיות אשר נכללות בגדר תשלום תכוף, כוסו על-ידי המשיבה בתשלומים שהוקדמו לו, כמפורט לעיל. לגבי הוצאות נוספות, מקבלת אני את עמדת בית המשפט המחוזי כי הוצאות אלה אינן באות בגדר תשלום תכוף, כמו לדוגמה הוצאות ביגוד, הנעלה, ויטמינים ותוספי מזון, חגורת ריצה, מזרן אימון, משקפי שחייה, ועוד. במצב דברים זה, אין לומר כי המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים יוצאי הדופן בחריגותם, המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

כך אף בכל הנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה להקדמת תשלום תכוף בגין צרכי מחיה. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המבקש לגבי הכנסותיו לפני ואחרי התאונה, ובצדק הגיע למסקנה כי לנוכח ממוצע הוצאות המחיה החודשיות של המבקש, על-פי גרסתו, אין מקום להקדים תשלום נוסף.

8.

המבקש טוען כאמור בבקשתו כי בסמוך למתן החלטת בית המשפט המחוזי הוא החל לעבור טיפולים נפשיים וכתוצאה מכך נגרמות לו הוצאות רפואיות נוספות. כידוע, אין להישמע לטענות חדשות בהליך הערעור ודי בכך כדי לדחות את טענות המבקש בהקשר זה (עע"מ 9401/06 ארגנטינה באוניברסיטה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב , פסקה 26 (6.7.2009)). המבקש רשאי, במידת הצורך, לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה חדשה, נוכח שינוי הנסיבות הנטען על-ידו. בית המשפט המחוזי יבחן את הבקשה ואת הראיות שיצורפו לבקשה, וככל שבית המשפט המחוזי יגיע למסקנה כי המבקש החל לעבור טיפול רפואי נוסף שלא נלקח בחשבון בהחלטה מושא בקשה זו, ישקול להורות על תשלום תכוף נוסף לכיסוי הוצאות אלה, במידה ותימצא הצדקה לכך, וזאת בין היתר בשים לב לצפי לסיום ההליך.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.