פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 7357/22
בבית המשפט העליון
רע"א 7357/22
לפני:
כבוד השופט י' כשר
המבקשים:
1. טל בבלי
2. רבקה בבלי
נ ג ד
המשיבה:
שלמה כהן – חברה לבניין בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל)
מיום 18.7.2022 ב-רע"א 60216-06-22
בשם המבקשים:
עו"ד ליאת פרי
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל) מיום 18.7.2022 ב-רע"א 60216-06-22. בגדרי ההחלטה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' פורר) מיום 28.4.2022 ב-ת"א 36488-05-20. עניינה של בקשת רשות הערעור בבקשת המבקשים כי בית משפט השלום יורה למומחה מטעם בית המשפט להתייחס גם לנושאים שאינם כלולים בכתבי הטענות ובחוות הדעת שהגישו הצדדים בהליך.
ההליכים הקודמים
1.המבקשים הגישו לבית משפט השלום תביעה נגד המשיבה, בטענה לקיומם של ליקויי בניה בדירה שרכשו ממנה. לתביעה צורפה חוות דעת מומחה מטעמם, אשר פירטה את הליקויים, ואמדה אותם בסך של 246,706 ש"ח (וסך כל התביעה עמד על 329,776 ש"ח). המשיבה הגישה, במצורף לכתב ההגנה מטעמה, חוות דעת נגדית.
בעקבות פערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, הוסכם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בהחלטה על מינוי המומחה מיום 2.5.2021, הורה בית משפט השלום (השופטת מ' פורר) כי: "המומחה יחווה דעתו ביחס לטענות הצדדים כעולה מכתבי הטענות וחוות דעת המומחים מטעמם. המומחה יעריך האם קיימים ליקויים בדירה, מי אחראי לליקוי, מה שווים הכספי, האם הם ברי תיקון, מה עלות התיקון ככל ויבוצע על-ידי הנתבעת [המשיבה –י'כ'] ו/או צד ג'."
2.במסגרת הסיור שערך המומחה בדירה ביום 14.10.2021, התברר כי הוצגו ליקויים נוספים שאינם מוצגים בכתבי הטענות, והמומחה הבהיר כי אין הוא מתכוון לדון בהן ללא החלטת בית המשפט בעניין.
3.ביום 5.1.2022, ולאחר שנדחתה בקשתם לפסילת המומחה, פנו המבקשים לבית משפט השלום בבקשה כי יורה למומחה "להתייחס לכל הליקויים כפי שהוצגו לו במועד בדיקת הדירה, וכפי שהועברו על ידי התובעים בצילומים האחרונים העדכניים". המשיבה התנגדה לבקשה.
ביום 1.2.2022 דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים, בהחלטת "פיתקית", בגדרה הורה למומחה מטעמו לחוות את דעתו רק בנוגע לליקויים הנזכרים בכתב התביעה ובחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. כמו כן, נכתב בהחלטה כי "ככל שמבקשים התובעים לטעון לליקויים נוספים עליהם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ו/או לתיקון חוות דעתם".
4.חלפו כחודשיים ממתן ההחלטה הנ"ל, מבלי שהוגשה חוות דעת המומחה. בהתאם לכך, בהחלטה מיום 5.4.2022, התבקשו הצדדים להודיע עד ליום 25.4.2022 מדוע מתעכבת חוות הדעת.
5.ביום 28.4.2022, הגישו המבקשים "הודעה ובקשה", אשר מהותה למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 1.2.2022. עוד באותו היום ניתנה החלטת בית משפט השלום כדלקמן:
"לאור הקבוע בהחלטה מיום 1.2.2022, הבקשה אינה ברורה. בית המשפט אינו אמור לשמש מזכירת התובעים [המבקשים–י'כ'] ומשכך, ככל שלא תימצא הצדקה למחדלם ישקול למחוק את התובענה מחוסר מעש."
בהמשך להחלטה זו, ביום 17.5.2022 ניתנה החלטה נוספת, במסגרתה נדחתה הבקשה לעיון חוזר, בזו הלשון:
"בית המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיו והמקרים בהם ישנה בית המשפט מהחלטת ביניים שנתן ללא שינוי בנסיבות הם נדירים ביותר. משכך נדחית הבקשה לעיון חוזר."
6.על החלטת בית משפט השלום מיום 28.4.2022, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקשו להורות למומחה להתייחס לכלל הליקויים שהוצגו.
7.בית המשפט המחוזי (השופט א' דראל), בהחלטה מיום 18.7.2022, דחה את בקשת רשות הערעור, מבלי שהתבקשה תשובה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שבקשת רשות הערעור מופנית למעשה כלפי החלטת בית משפט השלום מיום 1.2.2022, אשר הורתה למומחה להתייחס רק לאותם "ליקויים הנזכרים בכתב תביעה ובחוות דעת המומחים מטעם הצדדים". בהתאם, נקבע כי חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
לעניין ההחלטה בבקשה לעיון חוזר (אשר הוכרעה בהחלטה מיום 17.5.2022, ולא בהחלטה מיום 28.4.2022 כלפיה הופנתה בקשת רשות הערעור), נקבע כי אכן לא קמה עילה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט השלום מיום 1.2.2022, ובקביעה זו אין יסוד להתערב, משלא חל שינוי נסיבות המצדיק זאת או נפלה טעות בהחלטת בית המשפט.
בית המשפט המחוזי התייחס, למעלה מן הצורך, גם לגופו של עניין, וקבע כי בדין דחה בית המשפט את הבקשה להורות למומחה להתייחס לכלל הליקויים בדירה. זאת, בהינתן שמסגרת הדיון נקבעת בכתבי הטענות, והרחבתה מחייבת את תיקונם; וכך גם מקום שבו מוגשות חוות דעת מומחים. בית המשפט הוסיף וקבע כי אמנם לעיתים יש בהסכמת הצדדים כדי להביא להרחבת יריעת המחלוקת בלא תיקון פורמלי של כתבי הטענות, אך משלא התקבלה הסכמת המשיבה בנסיבות העניין, היה על המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה.
בהתאם לאמור, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור, ומכאן הבקשה שלפניי.
בקשת רשות הערעור דנן
8.המבקשים טוענים כי "בקשת רשות הערעור דנן נסובה על ההגדרה והמשמעות של המונח 'הסכמה'". הווה אומר, לטענת המבקשים, אין לראות בהסכמת הצדדים שהוגשה לבית המשפט, שלפיה ימונה מומחה לשם בחינת הליקויים "הכל כאמור וכנטען בתובענה שבכותרת", כדי להגביל את המומחה מלבחון את כלל הליקויים בדירה. זאת, לטענת המבקשים, גם לנוכח העובדה כי בית משפט השלום, במסגרת ההחלטה על מינוי המומחה, סטה מנוסח ההסכמה והורה כי המומחה "יעריך אם קיימים ליקויים בדירה". לגישת המבקשים, לא ניתן למנות מומחה מטעם בית המשפט תוך "קיצוץ כנפיו" והגבלתו לבחינתם של ליקויים מסוימים בלבד, תוך התעלמות מיתר הליקויים הקיימים.
כמו כן, טוענים המבקשים כי בכתב התביעה שהגישו מנו אמנם מספר ליקויים בדירה, אך זאת תוך שכללו את המונח "בין היתר", אשר מעיד על כך שהליקויים המפורטים הם "בנוסף על דברים אחרים". משכך, לטענת המבקשים, לא ניתן לקבוע כי שינויים בליקויי הבנייה שנגרמו לאחר שהוגשה התביעה מהווים הרחבת חזית; וממילא, לגישת המבקשים, אין זה סביר כי תוגש חוות דעת עדכנית בכל פעם שמתגלה ליקוי חדש הנובע מהבניה הרשלנית הנטענת.
דיון והכרעה
9.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא תגובת המשיבים. זאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הנני מחליט כאמור הואיל ולא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כי מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין, כפי שיבואר להלן.
10.נימוקי בקשת רשות הערעור שלפניי, כמו גם נימוקי בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט קמא, עוסקים כולם בדחיית בקשת המבקשים להורות למומחה לבחון את כלל הליקויים בדירה. עם זאת, ההחלטה בעניין זה ניתנה בבית משפט השלום ביום 1.2.2022, והמבקשים לא הגישו בגינה בקשת רשות ערעור.
בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי מופנית כלפי החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר. יצוין כי אף במסגרת זו, המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור נגד החלטת בית משפט השלום מיום 28.4.2022, שקובעת כי הבקשה לעיון חוזר "אינה ברורה"; בעוד הבקשה לעיון חוזר נדחתה לגופה דווקא בהחלטה מיום 17.5.2022 – אך בגינה לא הוגשה בקשת רשות הערעור.
בין כה וכה, המבקשים לא מיקדו טענותיהם בסוגיית העיון החוזר, ונמנעו מלפרט מדוע לטענתם היה על בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו מיום 1.2.2022. בתוך כך, המבקשים לא טענו לשינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את בחינת ההחלטה פעם נוספת.
הטעם העיקרי להחלטת בית המשפט קמא הוא כי אין יסוד להתערב בהחלטת בית משפט השלום, שלפיה לא קמה עילה לעיון חוזר בהחלטתו. על אף האמור, המבקשים מתעלמים משאלת התקיימות עילה לעיון חוזר גם בבקשת רשות הערעור שלפניי, ושבים פעם נוספת על טענותיהם לגופה של ההחלטה מיום 1.2.2022.
משאלו פני הדברים, אין כל יסוד להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובוודאי שנימוקי הבקשה, במתכונתם, אינם עומדים בתנאים המחמירים למתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי".
11.למעלה מן הצורך יובהר כי גם לו נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום מיום 1.2.2022 לעניין היקף חוות דעתו של המומחה – ואין בהחלטתי כדי לקבוע זאת – הרי שלא די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" (רע"א 4683/22 ארזואן נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז דרום, פסקה 13 (11.8.2022); רע"א 3663/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 4 (19.6.2017)).
12.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ט בחשון התשפ"ג (23.11.2022).
ש ו פ ט