פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3663/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק ע"א 34460-12-16 שניתן ביום 29.3.2017
על ידי כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם וכב' השופטים ערפאת טאהא ורננה גלפז
מוקדי
בשם המבקשת:
עו"ד ע' שגיא
החלטה
1.המשיבה הגישה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף לאחר שנפגעה ביום 28.7.2011 בתאונת דרכים. בית משפט השלום אימץ את חוות דעת המומחים שמינה וקבע כי נכותה התפקודית של המשיבה הנובעת מהתאונה עומדת על כ-40% (30% נכות בתחום האורתופדי, 10% בתחום הפלסטי ו-7.5% בתחום הנפשי). לאחר חישוב ראשי הנזק השונים, הועמד גובה הנזק לפני ניכויים על סך של 1,399,293.5 ₪ ולאחר ניכוי יחסי של תגמולי המל"ל על פי הלכת פרלה עמר (רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נז(4) 350 (2003)), הועמד סכום הפיצוי על כ-240,000 ₪ "נטו".
2.ערעור שהגישה המשיבה על גובה הנזק התקבל, לאחר שבית המשפט המחוזי מצא כי סכום הפיצוי לפני ניכויי המל"ל נמוך במידה ניכרת מהסכום הראוי במקרה דנן. נקבע כי כלל לא נפסק למשיבה פיצוי בגין נזקי העבר עד למתן פסק הדין; כי לא היה בסיס לקביעה כי התאונה גרמה להחמרה בשיעור של 30% בלבד, וכי היה מקום לפסוק פיצוי בראשי נזק נוספים כגון הוצאות ניידות מוגברות ואבדן כושר השתכרות בעתיד. נוכח כל אלו תוקן פסק הדין כך שלסכום הפיצויים נוסף סכום גלובלי של 400,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט.
3.המבקשת לא השלימה עם התוצאה ומכאן הבקשה שלפניי. לדידה של המבקשת יש ליתן רשות ערעור 'בגלגול שלישי' נוכח השוני המהותי בין פסקי הדין של הערכאות מטה וכן נוכח הגדלת סכום הפיצויים באופן ההופך את 'פסק דינה של הערכאה הדיונית על פיו'. נטען כי בית משפט קמא לא נתן משקל לממצאי עובדה ומהימנות הנוגעים למצבה של המשיבה עובר לתאונה; וכי פסק הדין שבערעור לא נשען על התשתית העובדתית שהוכחה בפני הערכאה הדיונית. עוד נטען, בין היתר, כי המשיבה מושתקת מלטעון טענות סותרות מאלו שטענה בפני המל"ל בנוגע למצבה הקודם; כי בית המשפט המחוזי לא כימת את צרכי המשיבה והעזרה לה נדרשה לפני התאונה; כי פסיקת פיצוי נוסף באופן גלובלי, מבלי שהוסבר אופן חישוב הסכום ומבלי שהיקף העזרה שקיבלה המשיבה עובר לתאונה היה ידוע, הינה שגויה; וכי היה מקום לנכות באופן מלא את קצבת השירותים המיוחדים אותה המשיבה החלה לקבל לאחר קרות התאונה.
4.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה.
ענייננו בבקשה ב'גלגול שלישי' שאינה מעוררת סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיו של המקרה הנדון. שלא כטענת המבקשת, "עצם העובדה כי בפסק-דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר 'גלגול שלישי' ולהקנות זכות ערעור" (בש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית חברה לבניין ולהשקעות בע"מ
(17.7.2005) וראו גם רע"א 11119/05 Invensys Powerware Limited נ' אריה חברה לביטוח בע"מ , פסקה ג' (25.4.2006)). אפילו נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – ואני רחוק מאוד מלקבוע זאת – אין בכך עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (בע"מ 1491/16 פלונית נ' פלוני
(14.4.2016) ; רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט
(18.6.2006)). יש להצר על כך שהלכות ידועות אלה טרם הופנמו, וחדשות לבקרים מוגשות בקשות רשות ערעור ב'גלגול שלישי' משל מדובר בערכאת ערעור לכל דבר ועניין.
5.כך גם במקרה דנן. הבקשה אינה אלא ערעור במסווה של בקשה למתן רשות ערעור. גם בטענה "העקרונית" כי היה על בית המשפט לנכות את מלוא גמלאות השר"מ ולמיצער לנכות יותר מ-30%, כפי שנעשה על ידי בית משפט קמא, אין בה ממש. זאת, מן הטעם שבית המשפט מצא להגדיל באופן גלובלי את סכום הפיצויים בגין ראשי נזק אחרים עליהם לא נתן בית משפט השלום כלל את דעתו, וכן בגין אי פסיקת פיצוי בגין נזקי העבר.
הטכניקה של הגדלה או הפחתה של סכום הפיצוי באופן גלובלי, נהוגה כדבר שבשגרה בערכאות הערעור, והיא מוצדקת מקום בו בית המשפט משתכנע לאחר בחינת הסכום הכולל שנפסק ובחינת ראשי הנזק השונים מ"מעוף הציפור", כי יש מקום לשינוי מהותי של הסכום שנפסק בערכאה הדיונית. דרך הילוכו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי בעיקרה, ואיני מוצא להתערב בתוצאה אליה הגיע במסגרת בקשה ב'גלגול שלישי'.
6.סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה היום, כ"ה
בסיון התשע"ז (19.6.2017).
ש
ו פ ט