פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 7399/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל – אגף השיקום – ק.
התגמולים במשרד הביטחון
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.10.2019 בע"א 71693-05-19
שניתן על ידי השופט הבכיר א' ואגו והשופטים ג' גדעון ו-ג' לוין
בשם המבקש:
עו"ד מיכאל קיכל
בשם המשיבה:
עו"ד שרון מן אורין
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.10.2019 (ע"א 71693-05-19, השופט הבכיר א' ואגו והשופטים ג' גדעון ו- ג' לוין ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על החלטתה של ועדת הערעורים הפועלת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן, בהתאמה: ועדת הערעורים ו- חוק הנכים ) מיום 8.4.2019 (יושבת ראש הוועדה השופטת העמיתה ט' שחף וחברי הוועדה ד"ר ק' שניידרמן וד"ר ש' אדמוני ).
2.
המבקש, שהתגייס לשירות חובה בצה"ל בשנת 1992, שובץ לשירות בחיל האוויר כנהג משאיות תדלוק מטוסים, ובהמשך הוסיף לשרת בתפקיד זה בשירות קבע. בשנת 2013 התחלף מפקדו הישיר של המבקש. לטענת המבקש, המפקד החדש התנכל לו בדרכים שונות באופן שגרם להתדרדרות קשה במצבו הנפשי. ביולי 2014 אושפז המבקש בבית חולים ואובחן כסובל מהפרעה דיכאונית מז'ורית. בעקבות אירועים אלה, הגיש המבקש תביעה להכרה בנכות לפי חוק הנכים. קצין התגמולים דחה את התביעה בקבעו שלא נמצא קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המבקש לבין שירותו הצבאי.
3.
המבקש הגיש ערעור לוועדת הערעורים, וזה התקבל. ועדת הערעורים העדיפה את חוות דעת המומחה שהציג המבקש על פני חוות דעת המומחה שהוגשה מטעם קצין התגמולים, שעליה מתחה הוועדה ביקורת. בחוות הדעת שאומצה נקבע כי התנהלות המפקד החדש, לצד העומס הרב שהוטל על המבקש, מצויים ברקע להידרדרות במצבו עד לדיכאון מז'ורי עם כוונות אובדניות. ועדת הערעורים קבעה כי ברי שמצבו של המבקש נובע מ"שילוב של מצב עובדתי ותחושותיו הסובייקטיביות", אך הדגישה כי יחסיו של המבקש עם המפקד החדש הם שהובילו אותו למצב הנפשי שבו הוא מצוי, לאחר שנים רבות שבהן ביצע את תפקידיו ללא דופי. לפיכך, נקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המבקש לבין מצבו הנפשי. בהתאם לכך, המבקש הופנה לוועדה רפואית לקביעת שיעור נכותו.
4.
קצין התגמולים הגיש ערעור על ההחלטה האמורה, ומיקד את טענותיו בכך שלשיטתו לא התקיימו במקרה זה נסיבות חריגות וייחודיות במישור האובייקטיבי (להבדיל מהמישור הסובייקטיבי) המקימות קשר סיבתי שמצדיק זכאות להכרה לפי חוק הנכים.
5.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בציינו כי ההלכה הפסוקה חזרה וקבעה שלצורך התקיימותו של קשר סיבתי הנדרש להכרה בנכות חייב להצטרף אל הרכיב הסובייקטיבי גם רכיב אובייקטיבי, כגון נסיבות חריגות או תנאי שירות ייחודיים שגם בעיני "מתבונן סביר מבחוץ" ייחשבו כחורגים משגרת השירות הצבאי. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי השירות הצבאי, כשלעצמו, מאופיין פעמים רבות בעומסים פיזיים ונפשיים, בשיבוץ לתפקיד שלא תמיד הוא לרוחו של החייל, ולעיתים אף לאינטראקציה מתוחה עם מפקדים. אולם, כך נקבע, נסיבות כאלה אינן ממלאות אחר דרישת היסוד האובייקטיבי לצורך הקמתו של קשר סיבתי. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי סבר כי מצב הדברים שאליו נקלע המבקש ביחסיו עם מפקדו אינו מאופיין בחריגות ובייחודיות המקימות את הקשר הסיבתי הנדרש.
6.
הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי פסק הדין חורג בצורה ניכרת מההלכה שנקבעה בבית משפט זה בעניין קשר סיבתי בין מחלה קונסטיטוציונלית לבין תנאי השירות (בהפניה, בין היתר, לדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן , פ"ד נו(5) 732 (2002) (להלן: עניין אביאן )). לטענת המבקש, בעניין אביאן נקבע כי ניתן להכיר בזכאותם לנכות של נפגעים מאירועים שאינם קשורים בהכרח בייחודיות השירות הצבאי. המבקש מדגיש כי שירת בצה"ל במשך 22 שנים כחייל למופת שזכה לאותות הוקרה רבים, וכי רק לאחר החלפת מפקדו בשנת 2013 החלה הידרדרות ניכרת במצבו. בנסיבות אלה, מוצדק לשיטתו להכיר בקשר הסיבתי בין מחלתו לבין תנאי השירות. בהקשר זה סומך המבקש את ידו על החלטתה של ועדת הערעורים ועל חוות דעת המומחה מטעמו שאומצה באותה החלטה.
7.
בתגובה שהגיש קצין התגמולים ביום 29.1.2020, בהתאם להחלטתי, הוא טוען כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לשיטת קצין התגמולים, ההלכה שנקבעה בעניין אביאן עסקה בהרחבה בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלה קונסטיטוציונלית לבין שירות צבאי, והמקרה דנן אך עוסק ביישומה של הלכה זו בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש.
8.
לגוף הדברים, ולמעלה מן הצורך לשיטתו, קצין התגמולים טוען כי יישום נכון של הפסיקה בעניין אביאן ובמקרים נוספים בנסיבות דנן מוביל למסקנה לפיה האירוע שחווה המבקש אינו מאופיין בחריגות ובמיוחדות המקימות את היסוד האובייקטיבי הנדרש לקיומו של קשר סיבתי בין המחלה שבה לקה המבקש לבין השירות. לשיטת קצין התגמולים, נסיבות של חילופי מפקדים והגעתו של מפקד "נוקשה", כמו גם קידום המבקש לתפקיד המטיל עליו יותר עומס בהשוואה לתפקידו הקודם – אינם עולים כדי אירוע חריג ויוצא דופן, לא בחיים הצבאיים בכלל, ואף לא בשגרת עבודתו ארוכת השנים של המבקש בפרט.
9.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור. כידוע, רשות לערער בגלגול שלישי על פסק דין של בית משפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטה של ועדת ערעורים מכוח חוק הנכים היא מצומצמת, וזו תינתן אך במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת (ראו למשל: רע"א 5286/19 פלוני נ' קצין התגמולים , פסקה 5 (15.9.2019)). בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי יישם בפסק דינו את פסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בסוגיה של קשר סיבתי בין מחלה לבין תנאי שירות. טענותיו של המבקש – שהן יישומיות באופיין – אינן מצדיקות אפוא מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו: רע"א 8991/18 פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום , פסקה 9 (28.01.2019)). הדברים אמורים כמובן מבלי להמעיט מתחושותיו הסובייקטיביות הקשות של המבקש, אשר שירת שירות ללא דופי במשך למעלה משני עשורים.
10.
אשר על כן: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בשבט התש"ף (2.2.2020).
ש ו פ ט ת