רע"א 8991/18 פלוני נ. קצין התגמולים- משרד הביטחון-אגף השיקום

1.

בפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים י' גריל , ב' טאובר ו- ע' ורבנר) מיום 21.11.2018 בע"ו 20090-07-18, אשר דחה את ערעור המבקש על החלטתה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) , התשי"ט-1959 (להלן: ועדת הערעורים ) מיום 20.6.2018 בע"נ 45999-09-14.

2.

המבקש, יליד 1992, התגייס לשירות חובה בצה"ל ביום 15.8.2011 בפרופיל 82.

לאחר סיום הטירונות שובץ המבקש לקורס מפעילי צמ"ה עורפי בבסיס ההדרכה בבית הספר להנדסה צבאית. ביום 25.9.2011 סופח המבקש לבסיס ההדרכה והחל את ההכשרה בקורס. בעקבות אכזבתו מכך שלא שובץ לקורס אשר מכשיר נהגים של רכבים צבאיים קלים ובעקבות הריחוק של בסיס ההדרכה מביתו שבכרמיאל, חווה המבקש משבר נפשי שהביאו להתפרצות זעם ביום 2.10.2011 אז זרק המבקש אבנים על חיילים שישנו באוהל. למחרת היום נבדק המבקש על ידי קב"ן היחידה אשר הפנה אותו לאשפוז דחוף בכפייה, במהלכו אובחן כסובל מהתנהגות מסוכנת ותוקפנית, מכוונות אובדניות ומהפרעות בחשיבה ובתפיסה. ביום 6.12.2011, זמן קצר לאחר שחרורו מהאשפוז ושלושה וחצי חודשים לאחר גיוסו, שוחרר המבקש מצה"ל לאחר שנקבע לו פרופיל 21.

3.

ביום 22.3.2012 הגיש המבקש תביעה למשיב בה טען כי המחלה ממנה סובל היא תולדה של שיבוצו בקורס מרוחק מהבית שלא תאם את מצבו הנפשי מבחינת תנאי המשמעת ותנאי השירות וכן טען כי התעלמו מבקשתו להיות משובץ כנהג רכב צבאי פרטי. כן טען המבקש להתעללות מצד מפקדיו בכמה הזדמנויות.

4.

ביום 31.8.2014 דחה המשיב את תביעת המערער על סמך חוות דעתו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה לפיה המבקש סובל מהפרעה סכיזו-אפקטיבית שהתפרצה במהלך שירותו הצבאי על רקע גורמי סיכון משפחתיים וללא קשר לתנאי השירות הסדיר.

5.

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לוועדת הערעורים ובו הציג חוות דעת של מומחה מטעמו לפיה תנאי שירותו הצבאי של המבקש קשורים ישירות להתפתחות מחלתו. המשיב מצידו הגיש חוות דעת משלימה של המומחה מטעמו אשר חזר על עמדתו לפיה מחלתו של המבקש אינה קשורה לתנאי שירותו הצבאי.

6.

לאחר חקירות המומחים ושמיעת עדויות דחתה וועדת השחרורים את הערעור בקבעה כי הסיבה הדומיננטית בגינה התפרץ המשבר הנפשי אצל המבקש הייתה אכזבתו מכך שלא שובץ לתפקיד שרצה בשילוב עם חשש סובייקטיבי ובלתי מבוסס כי יידרש לבצע משימות בעלות אופי קרבי בשעת מלחמה. על כן, לא התמלאה דרישת הקשר הסיבתי בין התפרצות המחלה לבין שירותו הצבאי של המבקש.

7.

על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעורו של המבקש נדחה בקביעה כי מאחר ששירותו הצבאי של המבקש היה קצר חלה בעניינו ההלכה שנקבעה בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט , פ"ד מה(5) 203 (1991) לפיה על התובע להוכיח נסיבות מסוימות הנעוצות באופי המיוחד של השירות הצבאי שאותו ניתן לקשור אל פרוץ המחלה. נקבע כי עיון מדוקדק בתשתית העובדתית בתיק אינו מלמד על התקיימות נסיבות חריגות במהלך השירות הצבאי וכי אין מקום להתערב בקביעה העובדתית של הוועדה לפיה לא הוכח קשר בין התפרצות המחלה לבין השירות הצבאי של המבקש. צוין כי אכזבתו של המבקש מכך שהוא לא שובץ לתפקיד שרצה אינה מספיקה בכדי לבסס קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין מחלתו של המבקש.

8.

על פסק דין זה מונחת הבקשה לרשות ערעור שלפניי בה טוען המבקש, בין היתר, כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא טירונות כלל צה"לית מהווה כשלעצמה תנאי שירות מיוחדים ועל כן התקיים התנאי האובייקטיבי להוכחת קשר סיבתי כפי שהוגדר בפסיקה.

9.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982 ); רע"א 7715/13

פלונית נ' קצין התגמולים , פסקאות 5-2 לפסק דיני (8.5.2016) (להלן: עניין פלונית ). המקרה שלפני אינו מעורר כל שאלה כאמור, חרף הניסיון להציגו ככזה. למעשה, הטענות המועלות בבקשה נידונו בפסיקה לרבות בעניין משמעותה של אכזבה מאי שיבוץ לתפקיד צבאי ובעניין היסודות הדרושים לתובע על מנת לבסס קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי השירות הצבאי (ראו: דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן , פ"ד נו (5) 732 (2002). כן ראו: ע"א 4748/02

קצין התגמולים נ' בירתי (27.4.2003); רע"א 7737/01

ורובל נ' קצין התגמולים (27.4.2003) עוד ראו פסקאות 6-13 לפסק דיני בעניין פלונית).

שאלת יישומן של ההלכות הרלבנטיות על המקרה הנידון אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו: רע"א 9373/08

שרעבי נ' קצין התגמולים (23.2.2009); רע"א 3401/13

בסל נ' קצין התגמולים (4.7.2013)).

10.

סוף דבר : הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.