רע"א 7478/07 י.גיתן מסחר והשקעות(1993)בע"מ נ. עיריית רמת גן

1.

המבקשת 1, י. גיתן מסחר והשקעות (1993) בע"מ (להלן: המבקשת ), הינה חברה בע"מ המצויה בבעלות משותפת של המבקש 2 ושל חברה נוספת. המבקש 2, גויטין יצחק (להלן: המבקש ), הוא נכה צה"ל (להלן וביחד: המבקשים ). בבעלות המבקשים נכסי מקרקעין המצויים בשטחי עיריית רמת גן (להלן: המשיבה ). המשיבה הגישה כנגד המבקשים שתי תובענות בסדר דין מקוצר שעניינן חוב ארנונה בגין נכסי מקרקעין המוחזקים על ידם, המסווגים בפנקסי העירייה בסיווג עסקי. בשתי התובענות ניתנה רשות להגן והן אוחדו לתובענה אחת. המבקש טוען כי הוא זכאי להינות מהנחה בשיעור של שני שלישים מהסכום בהתאם לסעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953) (להלן: חוק הרשויות המקומיות ).

המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ההליכים לבית משפט השלום מהטעם כי סוגית פרשנותו הראויה של סעיף 6א לחוק הרשויות המקומיות תלויה ועומדת בבית המשפט העליון בתיק עע"מ 259/05 שי נ' עיריית נצרת עילית . בית משפט השלום (כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל ) קיבל את הבקשה ועיכב את ההליכים עד למתן ההחלטה בבית המשפט העליון. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (השופטת ש' דותן ). בית המשפט קיבל את הערעור לנוכח התנהלותה חסרת תום הלב של המבקשת, אשר לא שילמה למשיבה גם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (דהיינו, שליש מחיוב הארנונה). עוד נקבע כי היה על בית משפט השלום להכריע בשאלות שאינן תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון. המבקשים לא הגישו בקשה לרשות ערעור על החלטה זו.

ביום 13.2.2007 הגישו המבקשים לבית משפט השלום בקשה נוספת לעיכוב הליכים המוגבלת לשני שלישים מסכום התביעה. בית משפט השלום (כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל ) החליט לעכב את ההליכים בתיק לעניין הסכום המבוקש עד למתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 259/05 הנ"ל. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופטת ש' דותן ) אשר קיבל את הערעור וביטל את החלטת בית משפט השלום. בית המשפט קמא קבע כי לא חל שינוי המצדיק התערבות בהחלטתו הקודמת. בית המשפט קמא הוסיף כי לא תצמח כל תועלת מעיכוב ההליכים לענין טענת הפטור ביחס לשני שלישים מגובה הסכום, שכן מדובר בשאלה משפטית "...ולא יהיה מקום לשמוע ראיות נוספות מעבר לראיות שיהיה על המבקשת להציג בקשר ליתרת החוב, אשר לגביה החליט ביהמ"ש להמשיך את הדיון".

2.

מכאן בקשת הערעור שלפניי, בגדרה טוענים המבקשים כי יש לעכב את ההליכים בתיק, על מנת למנוע הכרעות סותרות ולחסוך בזמן שיפוטי.

החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

הלכה היא כי בית משפט רשאי לעכב הליכים כאשר מתקיים במקביל הליך אחר המעורר שאלות דומות. העיקר הוא שבשתי התובענות עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה, ואין צורך שתהא חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט(2) 477, 481 (1975); רע"א ). ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד מספר שיקולים, ובהם יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, מניעת הכרעות סותרות, חסכון במשאבי זמן והוצאות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (ראו: רע"א 3765/01 הפניקס ישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (לא פורסם, 28.1.2002); רע"א 8901/06 ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ

(טרם פורסם, 25.12.2006)); רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (טרם פורסם, 14.5.2006)).

המשיבה אינה חולקת על כך שההליך התלוי ועומד בפני בית משפט זה (בעע"מ 259/05) וההליך נשוא בקשת רשות הערעור שלפנינו מעלים שאלות דומות במהותן, הנוגעות לזכאותם של נכי צה"ל לפטור מארנונה בגין נכסים עסקיים. מוצא אני כי שיקולי חסכון בזמן שיפוטי, יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות מטים את הכף לטובת עיכוב ההליכים לגבי מרכיב זה של התביעה, וזאת עד להכרעתו של בית משפט זה בתיק עע"מ 259/05. טיעונים אלו בעלי משקל הם, גם כאשר הסוגיה הדומה העומדת לדיון בשתי התובענות היא סוגיה משפטית ולא עובדתית.

היה והצדדים בתיק עע"מ 259/05 יגיעו ביניהם להסדר מוסכם שייתר את הערעור, ידון בית משפט השלום גם לגופן של הטענות לעניין הפטור.

למותר לציין כי בית משפט השלום ימשיך לדון, ללא עיכוב, בטענות הצדדים לעניין יתרת סכום הארנונה שאינה שנויה במחלוקת, קרי, שליש מגובה החוב הנטען, ובכל הטענות הנוספות שאינן נוגעות להליך התלוי ועומד בפני בית משפט זה בעע"מ 259/05.

בנסיבות הענין והדברים איני עושה צו להוצאות.