רע"א 7543/04 שמואל ליסטר נ. אשר ליסטר

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 8.7.04 (כבוד השופטת צ' ברון), במסגרתה חויב המבקש להפקיד ערובה כספית להבטחת הוצאותיהם של המשיבים. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.בשנת 2001 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה על דרך המרצת פתיחה נגד המשיבים. במסגרת התובענה עתר המבקש, בין היתר, לסעד הצהרתי לפיו נתונה לו הבעלות במחצית מהזכויות במקרקעין מסוימים. ביום 3.2.04 הגישו המשיבים בקשה לחייב את המבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית משפט קמא נענה לבקשה, וביום 8.7.04 הורה למבקש להפקיד ערובה כספית בסך של 25,000 ש"ח. מכאן הבקשה שלפניי.

3.תכליתה של ההוראה המסמיכה את בית המשפט להטיל ערובה הינה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט במקרים בהם נראה כי סיכוייה של התובענה קלושים (ראו למשל, ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ , פ"ד מז(3) 846, 850; רע"א 8010/01 מימון נ' אלדן (לא פורסם)). עם זאת, לאור חשיבותה הרבה של זכות הגישה לערכאות שיפוטיות, הכלל הוא כי אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד (רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מד(1) 647, 650; רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים (לא פורסם)). בהחלטתה קבעה הערכאה הדיונית, כי קיים חשש ממשי שלאור מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, לא יהא באפשרותו לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים באם תידחה תובענתו. אילו היה בית משפט קמא מוסיף וקובע כי סיכוייה של התובענה נמוכים מאוד, ייתכן כי היה מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערובה. אולם, כל שציין בית המשפט המחוזי בעניין זה הוא כי "סיכויי התביעה להתקבל לא גדולים מסיכויי דחייתה..". במילים אחרות, אף לגישתה של הערכאה הדיונית - אשר בפניה מתנהל ההליך - לא ניתן לומר כי סיכוייה של התובענה נמוכים מאוד. בנסיבות אלו, ומשזו הערכתו של בית משפט קמא לגבי סיכויי התביעה, לא היה די במצבו הכלכלי הקשה של המבקש כדי להצדיק חיובו בהמצאת ערובה.

4.התוצאה היא, כי הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. המשיבים ישאו בהוצאות וכן בשכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסך 10,000 ש"ח.