רע"א 7591/12 חנפי סיהאם נ. מרג'יה זויה

1.

עניינו של ההליך שבכותרת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.9.2012 אשר ניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו של המשיב 2.

בהליך זה הגישו הצדדים מספר בקשות: המשיב 3, הנאמן, וכן המשיבה 1 הגישו בקשות לסילוק ההליך על הסף; המבקשת הגישה בקשה להפחתת סכום העירבון (אשר הועמד על סך של 10,000 ש"ח); ואילו המשיבה 1 הגישה בקשה להגדלת סכום העירבון. ראשית אבחן את הבקשות שעניינן סילוק ההליך על הסף.

2.

הטענות אותן העלו המשיב 3 והמשיבה 1 לסילוק ההליך על הסף הן בעיקרו של דבר כי המבקשת למעשה משיגה בהליך שהגישה גם על החלטה קודמת של בית המשפט קמא, מיום 2.4.2012, עליה הגישה בשעתו בקשת רשות ערעור, אך זו נמחקה לבסוף משלא הופקד עירבון ועל כן ההחלטה הפכה חלוטה. כן טוענים המשיב 3 והמשיבה 1 כי ככל שההליך מופנה כלפי החלטת בית המשפט קמא מיום 12.9.2012, הרי שמדובר בהחלטה אשר אין ליתן רשות ערעור בעניינה בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ), שכן מדובר בהחלטה הקובעת מועד דיון גרידא.

בתגובה שהגישה הבהירה המבקשת כי בקשתה למתן רשות ערעור "מופנית כנגד ההחלטה מיום 12.9.2012 ולא נגד ההחלטה מיום 2.4.2012" אך הוסיפה כי "[א]ין זה סוד כי ההחלטות קשורות ושלובות האחת עם השניה". כן טוענת המבקשת כי בניגוד לנטען החלטת בית המשפט אינה עוסקת במועד הדיון בלבד וכי בקשתה למתן רשות ערעור מופנית כלפי עצם חיובה בהגשת תצהירים, וכי אי קיום דיון ענייני בבקשתה יגרום לה לעיוות דין.

3.

המבקשת הבהירה כאמור כי בקשתה למתן רשות ערעור מופנית כלפי החלטת בית המשפט מיום 12.9.2012 בלבד, אך עיון בבקשתה מלמד כי היא עתרה במסגרתה גם ל"ביטול ההחלטה מיום 2.4.2012 ככל שיש בה מתן מעמד למשיבה [1] ומתן אפשרות להביא ראיות מטעמה". בנסיבות העניין ונוכח הבהרת המבקשת איני מוצאת לנכון לסלק את ההליך על הסף, אך יחד עם זאת אני מורה לה להגיש בקשה מתוקנת אשר תופנה כלפי ההחלטה מיום 12.9.2012, אשר רק כלפיה היא משיגה בהתאם להצהרתה שלה.

המזכירות תשיב למבקשת את הבקשה שבתיק בית המשפט והמבקשת תגיש בקשה מתוקנת המופנית כלפי החלטת בית המשפט מיום 12.9.2012, בהתאם להצהרתה כאמור, וזאת בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה.

4.

אשר לטענתם הנוספת של המשיבה 1 ושל המשיב 3 ולפיה אין ליתן למבקשת רשות לערער על ההחלטה בהתאם לצו בתי המשפט - המבקשת טוענת כי עניינה של ההחלטה אינו בא בגדר צו בתי המשפט באשר אין היא משיגה על מועד הגשת התצהירים כי על עצם חיובה בהגשתם, ודומני כי אין מקום להכריע בטענות אלו בשלב מקדמי זה, מה גם שספק אם צו בתי המשפט מקים עילה שבדין לסילוק הליך ערעורי על הסף (ראו: רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל , פיסקה יב (לא פורסם, 10.8.2011); רע"א 3846/12 יגרמן נ' רו"ח חן ברדיצ'ב 10.6.2012)). אשר על כן הבקשה לסילוק ההליך על הסף מטעם זה נדחית, בלא שיהא בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלת תחולתו של צו בתי המשפט על נסיבות העניין, וטענות המשיבה 1 והמשיב 3 בהקשר זה שמורות להם.

5.

מכאן לשאלת גובהו של העירבון. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה להפחתת סכום העירבון ולהיעתר לבקשה להגדלת שיעורו בחלקה.

המבקשת עותרת ל"הנחה ריאלית" בסכום העירבון אך טענתה לפיה הסכום שנקבע - סך של 10,000 ש"ח - הינו גבוה בנסיבות העניין דינה להידחות משנקבע עירבון בשיעור מתון ביותר. בנוסף, אף שהמבקשת טוענת לקושי כלכלי הדבר נטען בשפה רפה ולא נתמך באסמכתאות מתאימות, ואף היא מציינת בבקשתה כי היא מתגוררת בבית שבבעלותה בו השקיעה את "מיטב כספה". מובן כי בכך אין כדי להוכיח קיומה של חוסר אפשרות כלכלית להפקיד עירבון בשיעור שנקבע. כן לא ניתן להתעלם מן האמור בתצהיר המבקשת שהוגש בבית המשפט קמא, אותו הציגו בפניי המשיבים 1 ו-3, בו הצהירה על הכנסותיה מנכסים ה מוש כרים על ידה ומקצבת שארים.

בבקשה הנגדית שהגישה המשיבה 1 להגדלת סכום העירבון נטען על ידה כי בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת בשעתו כלפי ההחלטה מיום 2.4.2012 נקבע

עירבון בשיעור כפול וכי יש להעמיד את העירבון על שיעור זהה גם בהליך זה; כי המבקשת לא שילמה למשיב 3 את ההוצאות שנפסקו לטובתו באותו הליך; וכי מן הראוי להגדיל את שיעור העירבון גם נוכח מספר המשיבים. המשיבים 3 ו-4 השאירו בקשה זו לשיקול דעת בית המשפט.

כידוע תכליתו של העירבון הינו להבטיח את יכולתם של המשיבים בערעור להיפרע בגין הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו, ומשכך גובה העירבון בהליך הערעור נקבע לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך (ראו: בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי. בי אי ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ , פסקה 2 (28.10.2001)). בענייננו היקפו של ההליך אמנם צר, אך בשים לב לכך שקיימים ארבעה משיבים המיוצגים בנפרד נראה לי כי אכן ראוי להורות על הגדלת שיעור העירבון במידה מסויימת, ובנסיבות העניין מצאתי להעמידו על סך של 15,000 ש"ח.

עירבון בשיעור זה יופקד בתוך 21 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחיה ללא הודעה נוספת.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים החלטה זו, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה ותתייקה בתיק השופט.