רע"א 7592/06 דבל השקעות ונכסים מניבים בע"מ נ. עו"ד יעקב בויאר,נאמן בפשט"ר

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' מאיר-קרת), בה נדחתה בקשת המבקשת למתן הוראות. בגדרה של בקשה זו ביקשה המבקשת, כי בית המשפט יורה למשיב 6 לעכב את ההליכים למכירת דירה ברחוב לטריס בתל אביב (להלן - הדירה) ולאפשר לה לפדות את המשכנתה הרשומה על הדירה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה משום שסבר כי המבקשת מושתקת מלהעלות טענת בדבר פדיון המשכנתה בשלב בו עומדים ההליכים ומשום שסבר כי לא מתקיימות במקרה דנא דרישות סעיף 13(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק המשכון). לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. גם אם אניח לטובתה של המבקשת כי שגה בית המשפט בקביעותיו לעניין קיומו של השתק ולעניין דרישותיו של סעיף 13 לחוק המשכון, הרי שבנסיבות המקרה לא היה מקום להיעתר לבקשת המבקשת. מהחומר שבפניי עולה כי ההליכים המשפטיים הנוגעים למימוש המשכנתה החלו כבר לפני כשלוש וחצי שנים. המבקשת לא ניסתה לפדותה כל אותה תקופה ואף לא שילמה תשלום כלשהו על חשבון חובה לבנק. הבקשה לפדיון המשכנתה הוגשה לאחר שנפתחו הליכי מכר הדירה, שהגיעו בינתיים לשלב מתקדם מאוד. אציין כי כונס הנכסים מטעם הבנק הגיש לא מכבר בקשה לאישור מכירת הדירה. בבקשתה ובתצהיר הנלווה לבקשה לא פירטה המבקשת כיצד בכוונתה לממן את פדיון המשכנתה וטענתה הסתמית לפיה בכוונתה לפדותה באמצעות נטילת הלוואה מבנק אחר לא נתמכה בראיה אודות פניה בעניין זה לבנק כלשהו. בנסיבות אלה כולן צדק בית משפט קמא משדחה את בקשת המבקשת.

2.הבקשה נדחית. משנדחתה בקשת רשות הערעור נדחית ממילא עימה הבקשה לעיכוב ביצוע.