רע"א 7616-23 רע"א 7616-23

1.הבקשה, אשר כותרתה "בקשה דחופה לעיון חוזר ומחודש לביטול שתי החלטות שניתנו ביום 3.3.2022 וביום 5.11.2023 בפני מותב שיפוטי אחר שאינו מצוי בניגוד עניינים" (החלטות אלה ניתנו על ידי ברע"א 1179/22 וברע"א 7616/23, בהתאמה, והן יכונו להלן: ההחלטה הראשונה ו-ההחלטה השנייה בהתאמה, ויחדיו: ההחלטות) היא במהותה בקשה לפסלות שופט. בשתי ההחלטות נדחו בקשות רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות בית המשפט המחוזי בת"א 32908-12-21 (מהימים 18.1.2022 ו-20.6.2023, בהתאמה) שדחו את בקשותיו למתן סעד זמני. הבקשה שלפניי הוגשה לאחר שביום 15.11.2023 דחיתי בקשה לעיון חוזר בהחלטה השנייה.

2.בתמצית, המבקש טוען כי מאחר שעו"ד הלל איש-שלום (להלן: עו"ד איש-שלום) נכלל ברשימת המניעויות שלי בין חודש יוני 2020 לחודש ספטמבר 2023, ולאור העובדה שעו"ד איש-שלום הוא שותף במשרד עורכי הדין שבלת ושות' (להלן: משרד שיבולת), בו שותף גם המשיב 2, אשר משמש גם כבא-כוחו של המשיב 1 (הן ברע"א 1179/22 והן בהליך הנוכחי), עו"ד שמואל גלינקא (להלן: עו"ד גלינקא) – הרי שההחלטות ניתנו בחוסר סמכות, באופן המצדיק את ביטולן ועיון מחודש בהן על ידי מותב אחר.

3.דין הבקשה להידחות על הסף, וזאת מהטעם שהדין אינו מכיר בהליך של פנייה למותב שנתן החלטה בבקשה לביטולה מטעמים שעניינם פסלות (השוו: בג"ץ 4542/21 אלמגור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 1 (25.8.2021) (להלן: עניין אלמגור)). כך, לאור הקביעה העקרונית לפיה הליכי פסלות הם הליכים צופים פני עתיד, שתכליתם אינה "לדון בהשגות 'ערעוריות' על החלטות שניתנו בעבר אלא לברר אם המותב יכול להמשיך ולשבת בדין" (ע"א 7843/20 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 7 (31.1.2021) (ההדגשה במקור); ע"א 7678/22 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (15.12.2022)). בענייננו, כל טענותיו של המבקש ממוקדות בהשגות כאלה ואחרות על ההחלטות כאמור, שניתנו על ידי זה מכבר, כאשר לא נותרה בפניי כל סוגיה תלויה ועומדת הנוגעת לענייננו. די בכך על מנת לדחות את הבקשה.

4.הרבה למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. עו"ד איש-שלום אכן נכלל ברשימת המינעויות שלי בעבר, ואולם זאת באופן אישי הנוגע לו בלבד, ומבלי שהדבר ישליך על האפשרות שאדון בתיקים בהם מייצגים עורכי דין אחרים ממשרד שיבולת. עו"ד איש-שלום עצמו לא ייצג, למיטב ידיעתי, את המשיב 1 ולא עסק בהליך שבכותרת – לא בשנת 2023, לא בשנת 2022, ולא לפני כן. עצם העובדה שעו"ד גלינקא ועו"ד איש-שלום הם שותפים למחלקה מסוימת במשרד שיבולת אינה מקימה מניעות יש מאין (והשוו: עניין אלמגור, שם), וממילא עובדה זו אינה מהווה אמת מידה רלוונטית לעדכון או הוספה של מאן דהוא לרשימת מניעויות של שופטים ורשמים, כפי שאלו באות לידי ביטוי במסמך שפורסם על ידי הרשות השופטת ביום 7.8.2020 שכותרתו "אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים" (כן ראו ע"א 8675/20 שגיא נ' אחוזות החוף בע"מ, פסקה 6 (10.2.2021)). לפיכך, ולאור הכלל הידוע לפיו על המבקש את פסילתו של שופט להצביע על נסיבות אשר מקימות, מבחינה אובייקטיבית, חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"ב 10349/08 מדינת ישראל נ' גנאמה, פסקה 65 (20.7.2009); ע"א 5112/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (10.8.2021)), ברי כי אין בבקשה כדי להקים חשש כלשהו למשוא פנים, לא כל שכן חשש ממשי.

5.סוף דבר: הבקשה נדחית.