רע"א 7636/16 רע"א 7636/16

1.

בין המבקשת – חברה העוסקת בבנייה – לבין המשיבה – העוסקת באספקת חומרי בנייה ובטון – נתגלעה מחלוקת כספית אשר לתשלומים שבהם חבה לכאורה המבקשת למשיבה. על רקע זה הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת לתשלום כספים בגין סחורה ושירותים שסיפקה המשיבה למבקשת בין השנים 2012-2010. המבקשת הודתה כי רכשה חלק מהסחורה האמורה, אולם טענה כי פרעה את מלוא חובה למשיבה בגין הסחורה והשירותים שאכן סופקו; וכי אינה חייבת בפירעון יתרת החוב, שכן זה נוצר כתוצאה מאספקת סחורה ושירותים לגורם שלישי (להלן: הסחורה שבמחלוקת ) . ביום 15.20.2016 דחה בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט ע' כפכפי ) את תביעת המשיבה. בית המשפט ציין כי העובדה שהמשיבה הנפיקה למבקשת חשבוניות עבור הסחורה שבמחלוקת, והעובדה כי המבקשת עשתה שימוש בחשבוניות אלו לשם ניכוי מס תשומות, אינה מהווה הודאת בעל דין – היינו המבקשת – בכך שהסחורה שבמחלוקת אכן סופקה לה.

2.

ביום 4.9.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת ) את ערעור המשיבה. נקבע כי עצם השימוש שעשתה המבקשת בחשבוניות לצורכי ניכוי מס תשומות מעיד – בנסיבות העניין – כי המבקשת אכן קיבלה את הסחורה שבמחלוקת מהמשיבה, ולפיכך היא חבה בתשלום עבור אספקתה. בית המשפט המחוזי ציין כי אם הייתה נכונה טענת המבקשת כי היא לא קיבלה את הסחורה שבמחלוקת, היה מצופה ממנה לתקן את הדו"חות השגויים שהגישה לשלטונות המס. אולם, במקרה דנן החוב הנתבע התייחס לשנים 2012-2010; בעוד שעד ליום הגשת התביעה על ידי המשיבה – בחודש יוני 2013 – לא עשתה המבקשת דבר על מנת לתקן את הדו"חות האמורים, כדי לגרוע את החשבוניות. בכך – לפי בית המשפט המחוזי – יש משום ראייה לכך שהמבקשת אכן קיבלה את הסחורה. עוד נקבע כי לא הוצגו מסמכים המעידים כי המבקשת פנתה למשיבה כדי לבטל את העסקה, כפי שהיה מצופה ממי שטוען כי כלל לא קיבל את הסחורה. משכך, חויבה המבקשת בתשלום סכום של 106,465 ש"ח למשיבה – הוא סכום התמורה בעבור הסחורה שבמחלוקת – בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי עת חייב אותה בתשלום למשיבה, על יסוד הקביעה כי השימוש שעשתה בחשבוניות שנופקו לה על מנת לנכות מס תשומות מהווה הודאת בעל דין בקבלת הסחורה שבמחלוקת; וכפועל יוצא בקיומו של חוב. נטען כי על מנת להגיש דו"חות מתקנים לשלטונות המס היה על המבקשת לקבל מאת המשיבה חשבוניות זיכוי בעבור הסחורה שלא סופקה. המבקשת טוענת כי היא אכן פנתה למשיבה לקבלת חשבוניות זיכוי, אולם פניות אלו נותרו ללא מענה, שכן – כנטען – המשיבה נמנעה נוכח המחלוקת בין הצדדים מהנפקת חשבוניות זיכוי למבקשת. לפיכך, לא עלה בידיה להגיש דו"חות מתקנים לשלטונות המס. מכאן, נטען, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מביא לכך שהמבקשת תישא בתשלום עבור סחורה שכלל לא סופקה לה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, אמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה היא מצמצמת ותינתן מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הצר של הצדדים (רע"א 3989/16 כרמל נ' שפייזר , פסקה 3 (4.7.2016) (להלן: עניין כרמל ); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה דנן אינה באה בגדר אמת המידה האמורה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי תוחם עצמו לנסיבות המקרה הפרטניות, ומשכך – לא ראיתי עילה למתן רשות לערער. הכרעתו נשענת על הראיות והעדויות שהציגו הצדדים שעל בסיסן נקבע כי לא הוכחה טענת המבקשת כי הסחורה שבמחלוקת לא סופקה לה. קביעות אלו הן קביעות עובדתיות ופרטניות ואינן מעוררות שאלה משפטית רחבה יותר. לכך אוסיף כי אין בעובדה שבית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מזו של בית משפט השלום כדי להצדיק כשלעצמה את קבלת הבקשה (עניין כרמל ,

שם ).

הבקשה נדחית אפוא

ומאליה מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.