פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7641/11
לפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
אסף נמרוד
נ ג ד
המשיב:
שער אפרים
מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע''מ – בפירוק
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בע"א 3726-08-11 מיום 10.10.11 שניתן על ידי כבוד סגן
הנשיאה השופט אילן ש' שילה
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד איתן ארז
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד סגן הנשיאה א' ש' שילה), אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופטת ס' קולנדר אברמוביץ').
2.
המבקש שימש כיועצה המשפטי של אגודת שער אפרים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (בפירוק) (להלן - האגודה ). ביום 26.4.2004 הורה רשם האגודות השיתופיות על מתן צו פירוק לאגודה ועל מינויו של המשיב כמפרק מפעיל (להלן - המפרק ). המבקש הגיש תביעת חוב נגד האגודה. תביעה זו נדחתה על ידי המפרק ביום 8.9.2005. המבקש הגיש ערעור על החלטת המפרק לרשם האגודות השיתופיות (להלן - הרשם ). הרשם הורה, כי הדיון בתביעת החוב של המבקש יועבר למפרק נוסף, אשר יכריע בה. המפרק הנוסף שמונה מצא, כי יש לדחות את תביעת החוב של המבקש ואף קבע כי המבקש חייב להשיב לקופת האגודה סך של 506,973 ש"ח. המבקש הגיש ערעור לרשם אף על החלטה זו. בהחלטתו בערעור קבע הרשם, כי לאגודה אין כל חוב למבקש, אך עם זאת דחה את קביעת המפרק הנוסף לפיה על המבקש להשיב כספים לאגודה. יצוין, כי המבקש עתר לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נגד החלטותיו של הרשם בהקשר זה. עתירותיו נדחו ביום 28.4.2010 (בג"ץ 9176/05, בג"ץ 6178/09); עתירה לקיום דיון נוסף נדחתה אף היא (דנג"ץ 3678/10, 5.7.2010)).
3.
ביום 30.3.2011 הגיש המפרק לבית משפט השלום בנתניה תביעה כספית נגד המבקש בגין החוב שחב המבקש לאגודה לפי קביעת המפרק הנוסף. ביום 5.5.2011 הגיש המבקש תביעה שכנגד נגד האגודה, המפרק ונתבעים נוספים, במסגרתה תבע לקבל את הסכומים אשר לשיטתו חבה לו האגודה. המפרק הגיש בקשה לסלק את התביעה שהוגשה נגד האגודה על הסף, בין היתר מהטעם כי האגודה חוסה תחת צו עיכוב הליכים מכוח סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. ביום 16.6.2011 הורה בית משפט השלום על סילוק התביעה נגד האגודה על הסף. בית המשפט קבע, כי אין לקבל את טענת המפרק לעניין תחולת צו עיכוב ההליכים מכוח פקודת החברות על האגודה. לצד זאת נקבע, כי המבקש אינו רשאי לתבוע את הסכומים המבוקשים מהאגודה עקב קיומו של מעשה בית דין. זאת, לאחר שתביעת החוב שלו נדחתה וכל השגותיו בנושא נדחו אף הן. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. המפרק, מצידו, הגיש בקשה לעיכוב ההליכים לבית המשפט המחוזי. ביום 10.10.2011 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ההליכים ביחס לערעור. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקש מבוססת על טענותיו ביחס לחוב שחבה לו האגודה. טענות אלה נטענו על ידו במסגרת תביעת החוב שהגיש נגד האגודה. כפי שפורט לעיל, תביעת החוב נדחתה על ידי המפרק. כך גם כל ההשגות שהגיש המבקש על החלטה זו, לרבות במסגרת של עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק. במצב דברים זה, צדק בית משפט השלום בקובעו כי יש לדחות את התביעה שכנגד על הסף מחמת מעשה בית דין. לפיכך, אף אם יתקבלו טענותיו של המבקש בכל הנוגע לסוגיית עיכוב ההליכים, הרי שממילא תעמוד הקביעה בדבר קיומו של מעשה בית דין. משכך, אינני מוצא לנכון להידרש לתחולת סעיף 267 לפקודת החברות על ההליכים שלפנינו.
5.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח לטובת המשיב.
ניתנה היום, ט"ו בטבת תשע"ב (10.1.2012).
ש ו פ ט