פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
3678/10
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקש:
רחל נמרוד
נ ג ד
המשיב:
רשם האגודות השיתופיות
בקשה לקיום דיון נוסף
החלטה
1.
לפני בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 9176/05 נמרוד נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם ,
28.4.2010)) , שניתן מפי השופט י' דנציגר ובהסכמת הנשיאה ד' ביניש
והשופט א' רובינשטיין . בפסק הדין נדחתה עתירתם של המבקשים לבטל את החלטת המשיב – רשם האגודות השיתופיות (להלן: רשם האגודות ).
2.
המבקש 1 (להלן: המבקש ) שימש בתקופה מסוימת כעורך דינה ויועצה המשפטי של האגודה השיתופית שער אפרים (להלן: האגודה ). בשלב מסוים נקלעה האגודה לקשיים ומונה לה מפרק. המבקש ואשתו (להלן:
המבקשת ; שניהם ביחד: המבקשים ) הגישו למפרק תביעת חוב (להלן: תביעת החוב ). המפרק דחה את תביעת החוב. המבקשים סברו כי המפרק טעה בבירור תביעת החוב וכי נפלו פגמים שונים בהחלטתו, וערערו על ההחלטה בפני רשם האגודות. בערעורם טענו המבקשים, בין היתר ,
כי המפרק שגה בכך שלא לקח בחשבון סכום של כ-300 , 000 ש"ח ששילם המבקש – לטענתו – לאגודה. עוד נטען כי המבקשת רכשה זכות לקבלת מגרש בתחומה של האגודה (להלן: המגרש ). התמורה עבור המגרש, כך נטען, שולמה מקיזוז שכר טרחה שהמבקש אמור היה לקבל מהאגודה בעבור שירותים משפטיים שסיפק לה.
השגותיהם של המבקשים נדחו. רשם האגודות קבע, על בסיס חקירה כלכלית שערך באגודה ,
כי לא הוכח הקיזוז הנטען בין חובותיה הלכאוריים של האגודה כלפי המבקש לבין ערך המגרש, וכן לא הוכח כי בעת חתימת ההסכם בין המבקשת לבין האגודה היתה זו האחרונה בעלת כושר פירעון. עוד נקבע כי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , התש"ם-1990 (להלן: פקודת פשיטת הרגל ), שעניינו "בטלות הענקות" , חל במקרה זה. מעבר לצורך ציין רשם האגודות, כי קיזוז אפשרי רק מקום בו שני החובות הנדונים הם חובות כספיים , בעוד שבמקרה זה מדובר בהתחייבות להעברת רכוש אל מול חוב כספי – ואף מן הטעם הזה נדחו טענות המבקשים. יצוין , כי לנוכח טענות שונות שהפנו המבקשים כלפי המפרק , מינה רשם האגודות – לפנים משורת הדין – מפרק נוסף אשר שב ודן בתביעת החוב. המפרק הנוסף דחה אף הוא את טענות המבקשים בעניין זה. המבקשים ערערו אף על החלטה זו בפני רשם האגודות , וגם בעניין זה נדחה הערעור. המבקשים לא השלימו עם החלטותיו של רשם האגודות, ועתרו לבית משפט זה.
3.
בית המשפט העליון נדרש לבחינת החלטותיו של רשם האגודות. נקבע כי צדק רשם האגודות בהחלטתו שלא לכלול בתביעת החוב את הסכום האמור בשיעור של כ-300 , 000 ש"ח ,
אותם שילם המבקש לכאורה לאגודה , מן הטעם שסכום זה אינו נוגע לתביעה לשכר טרחה בגין שירותים משפטיים שהעניק העותר לאגודה. בהתאם להלכה שנקבעה בבג"ץ 8405/02
B.V.
SYSTEMATE NUMAFA נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם ,
12.12.2002) (להלן: פרשת סיסטמייט ) , הודגש כי בית המשפט העליון אינו בוחן את החלטות רשם האגודות באשר לפירוק אגודות שיתופיות כערכאת ערעור, אלא הבחינה נעשית רק בהתאם לעילות ההתערבות הנהוגות בבית המשפט הגבוה לצדק. זאת בעיקר – כך נקבע – מקום בו מדובר בהשגה על החלטת רשם האגודות שדן בערעור על החלטת מפרק לפי סעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות, שעניינו "סמכויותיו של מפרק". במקרה זה , נקבע כי החלטתו של רשם האגודות היא מפורטת , מנומקת וניתנה לאחר שבחן ביסודיות את טענות המבקשים ,
ומשכך אין מקום להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.
4.
המבקשים סבורים כי יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין. לטענת המבקשים נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה בעניין תחולתה של פקודת פשיטת הרגל על פירוק של אגודה שיתופית, וזאת בניגוד להוראות סעיפים 48(2) ו-59 לפקודת האגודות השיתופיות. מפסק הדין עולה – כך נטען – כי על הנושה להוכיח כי בעת שרכש את הנכס הייתה האגודה השיתופית בעלת כושר פירעון. לטענת המבקשים מדובר בהלכה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת , בעיקר בתקופה בה אגודות שיתופיות רבות נמצאות בהליכי פירוק. עוד טוענים המבקשים כי החלטת רשם האגודות עומדת בניגוד לסעיף 37 לפקודת האגודות השיתופיות שעניינו " פקדונות והלוואות משאינם חברים", וכן בניגוד לתקנה 15(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) , התשמ"ד-1984, שעניינה "תביעות נושים והוכחות". אף מטעם זה מוצדק, לשיטת המבקשים, לבחון מחדש את ההכרעה שהתקבלה בפסק הדין.
5.
לאחר שבחנתי את טענות המבקשים , באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כידוע , בהתאם להוראת סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד-1984 , בית המשפט יורה על קיומו של דיון נוסף רק במקרים נדירים וחריגים בהם נקבעה הלכה חשובה ,
קשה או כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון. המקרה שלפנינו אינו מקיים אף לא אחת מעילות מצומצמות אלה. פסק דינו של בית המשפט העליון כלל אינו דן בתחולת פקודת פשיטת הרגל על אגודות שיתופיות, אף לא ביישום הוראות הפקודה על המקרה שלפנינו. עניינו של פסק הדין אך בגדרי ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בשיקול דעתו של רשם האגודות בענייני פירוק. במובן זה פסק הדין אינו מגלה – לא בנסיבותיו ולא בקביעות המצויות בו – עילה לקיומו של דיון נוסף. פסק הדין תואם את ההלכה שנקבעה ב פרשת סיסטמייט , אשר לפיה השגות על החלטות רשם האגודות בענייני פירוק אינן נבחנות במשקפיים ערעוריות , אלא הן נבחנות בעיניו של בית המשפט הגבוה לצדק בלבד. תחום ההתערבות בהחלטת רשם האגודות בענייני פירוק "מצומצם ומוגבל למצבים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה או כאשר שיקולי צדק מחייבים זאת" ( פרשת סיסטמייט , פס'
6; וראו גם: בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות , פ"ד מז(2) 424 (1993); בג"ץ 2786/94 מנא נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם, 11.9.1994)). במקרה שלפנינו בית המשפט העליון בחן את החלטת רשם האגודות – ובא לכלל מסקנה כי לא נפל בה כל פגם וכי אין הצדקה להתערב בה. הכרעה זו עולה בקנה אחד הן עם ההלכה האמורה שנקבעה ב פרשת סיסטמייט הן עם ההלכה המושרשת והמוכרת בדבר עילות ההתערבות המצומצמות של בית המשפט הגבוה לצדק. המבקשים שבים ומעלים היום טענות בעלות אופי ערעורי. כאמור, בית המשפט העליון שדן בעתירתם לא נדרש לטענות אלה, ומקל וחומר אין להידרש להן במסגרת בקשה לדיון נוסף.
מעבר לצורך יצוין ,
כי ייתכן שיש מקום לשקול את הסדרת סמכותם של בתי המשפט האזרחיים לדון בהשגות על החלטת רשם האגודות בענייני פירוק. כפי שכבר ציינה, בצדק, חברתי השופטת פרוקצ'יה ב פרשת סיסטמייט , "אנו חוזרים ומסבים את תשומת לב המחוקק לצורך בהסדרת סמכויות הערכאות האזרחיות לדון בערעורים על החלטות הרשם בכל אותם נושאים שלא מצאו את דרכם למסגרת ההסדר שעוגן בחוק בתי המשפט המינהליים [ חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000] " ( פרשת סיסטמייט , פס' 8).
התוצאה היא שהבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
המשנה-לנשיאה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
10036780_P02.doc
יל
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il