רע"א 7666/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי ) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה למשיב על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ).

רקע

1.המשיב נפגע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי למשיב נותרה נכות אורולוגית בשיעור של 70 אחוזים ונכות בתחום הנפשי בשיעור של 10 אחוזים. המבקשת, אותה תבע המשיב בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, ביקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל ביחס לנכותו האורולוגית של המשיב. המבקשת טענה, כי בפני הוועדה הרפואית לא עמד תיעוד רפואי שממנו עולה, כי כבר בתקופת שירותו הצבאי התלונן המשיב על בעיות אורולוגיות שונות. עוד טענה המבקשת, כי ממסמכי השחרור של המשיב מבית החולים לאחר התאונה לא עולה אינדיקציה לפגיעה או לתלונות בתחום האורולוגי.

2.בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור. בית המשפט עמד על כך שבקשת המבקשת מתייחסת לתלונות שנפרשו על פני פרק זמן קצר, וזאת לפני כחמש שנים, וכי מאז המשיב לא התלונן על בעיות בתחום האורולוגי. עוד התייחס בית המשפט לכך שמתוך חמשת המסמכים שהציגה המבקשת, המתעדים תלונות של המשיב בתחום האורולוגי, רק שניים מתעדים תלונות הקשורות במצבו הנוכחי של המשיב (בריחת שתן) ואין בצדם כל ממצא קליני. וכך סוכמו הדברים בהחלטה:

"נוכח דלות התיעוד אליו הפנתה הנתבעת [המבקשת] והעובדה שהוא מתייחס לפרק זמן קצר כחמש שנים עובר לתאונה, לא מצאתי מקום לקבוע כי לו עמד אותו תיעוד בפני הוועדה הרפואית היה הדבר מביא לתוצאה שונה מזו שהתקבלה".

3.כלפי החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור דנא. לטענת המבקשת, לא היה מקום לדחות את הבקשה, שכן הוכח כי בפני הוועדה הרפואית שקבעה את נכותו הרפואית של המשיב לא עמדו עובדות "רלוונטיות וחשובות". לגישת המבקשת, די היה בכך כדי לקבל את בקשתה להביא ראיות לסתור, ולא היה מקום לקביעה כי אין בתיעוד הרפואי כדי לשנות את הקביעות בעניינו של המשיב, שכן מומחה רפואי הוא המוסמך לקבוע מה המשמעות הרפואית שיש ליתן לאותם מסמכים.

4.המשיב מתנגד לקבלת הבקשה וחוזר על הטענה כי מאחר שמדובר במסמכים בודדים, המתעדים תלונות לא עקביות של המשיב, שאין בצדן כל קביעה רפואית, אין מקום לקבל את בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור.

דיון והכרעה

5.לאחר ששוכנעתי כי לא תפגענה זכויות הצדדים כבעלי דין, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה. להשקפתי, דין הערעור להתקבל.

אכן, כפי שמציין המשיב, בפסיקה נקבע לא אחת, כי היתר להביא ראיות לסתור קביעת דרגות נכות לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, לא יינתן כדבר שבשגרה. בין המקרים החריגים "הטיפוסיים" שבהם יינתן היתר כאמור נמנה גם מקרה שבו " לא היו לפני הוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות לגבי מצבו הרפואי של הנפגע, אשר אילו היו לפניה היו עשויות להביא להחלטה שונה" (רע"א 4707/10 המאגר הישראלי לביטוח נ' כדמור (21.12.2010), ההדגשה הוספה).

בענייננו, מוסכם כי בפני הוועדה הרפואית מטעם המל"ל, אשר קבעה את נכותו האורולוגית של המשיב, לא עמדו מסמכים המתעדים תלונות של המשיב באותו תחום שבו נקבעה נכותו. אמנם, תיעוד זה אינו עוסק רק בבעיה האורולוגית ממנה סובל המשיב עתה, אך שני מסמכים מתוכו מתעדים תלונות על בעיה דומה. כך שאף אם מדובר בתיעוד "דל", כלשון בית משפט קמא, יש לתת את הדעת לכך שעדיין מדובר בתלונות ממוקדות, ששתיים מתוכן עוסקות באותה בעיה שבגינה נקבעו למשיב אחוזי נכות . גם אין מדובר בתלונה שניתן להתייחס אליה כאל תלונה רפואית "שכיחה", נפוצה או כללית, כגון כאב ראש, וגם לכך יש משקל. כמו כן, אף אם מדובר בתיעוד שאינו עדכני לא ניתן לומר כי מאז שנרשמו אותן תלונות חלף זמן כה רב שיש בו כשלעצמו כדי לשלול מניה וביה את האפשרות שיש קשר בין הסיבות לאותן תלונות שנרשמו במהלך שירותו הצבאי של המשיב לבין מצבו הנוכחי. בכל מקרה, וכפי שיובהר להלן, מסקנה מסוג זה ראוי שתתקבל לאחר שייערך בירור רפואי בעניין, ולהשקפתי אין זה רצוי שבית המשפט יגיע למסקנה כאמור על דעת עצמו.

בנסיבות המפורטות, נראה כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהתיעוד הרפואי שבמוקד הבקשה עשוי היה להביא את הוועדה הרפואית לקבל החלטה אחרת בעניינו של המשיב. במילים אחרות, התיעוד הרפואי שלא עמד בפני הוועדה הוא בעל פוטנציאל להשפיע על קביעת הוועדה בעניינו של המשיב, זאת, בעיקר, מאחר שהוא עוסק בתלונות שגם אם אינן עדכניות אין מדובר בחלוף פרק זמן שבוודאות שולל את הקשר בין המצב עובר לרישום התלונות לבין המצב שלאחר התאונה. בנוסף, התלונות מתייחסות לתחום רפואי שאינו מאופיין בתלונות שכיחות ונפוצות בקרב הציבור וחלקן אף ממוקדות בפגימות מהן סובל המשיב עתה (השוו לרע"א 4396/13 אשכנזי נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 7 (22.12.2013)). דומה, כי על בסיס האמור נדרש היה להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור. אכן, ייתכן בהחלט שלתלונות המשיב מתקופת שירותו הצבאי אין כל קשר לנכויות מהן הוא סובל כיום, אך קביעה זו צריכה להיות פרי בירור רפואי מוסמך ומקיף (ראו רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי , פסקה 6 (8.4.2013)).

סוף דבר. הבקשה מתקבלת. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.10.2015 מבוטלת. ניתן למבקשת היתר להביא ראיות לסתור את קביעת ועדת הערר של המל"ל ובית משפט השלום ידון במינוי מומחה מטעמו לעניין זה. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,000 ש"ח.