רע"א 7697/11 נידאל גבילי נ. כונס הנכסים הרשמי

מיום 15.6.2008, בה הורה בית המשפט על מכירת דירתו של החייב.

2.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, במובן שאפרט.

רקע

3.

להלן הרקע לבקשה שבפניי, כפי שהובא בתשובת הנאמן: ביום 28.1.2002 נתן בית המשפט המחוזי צו לכינוס נכסי החייב. ביום 9.9.2004 הוכרז החייב כפושט רגל. ביום 17.4.2007 מונה המשיב 1 כנאמן על נכסי החייב, במקום הנאמן הקודם.

4.

כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של למעלה ממיליון ש"ח. הנאמן אישר 3 תביעות חוב בסכום כולל של 139,836.37 ש"ח. יתר תביעות החוב נדחו משום שהחובות נוצרו לאחר מתן צו הכינוס, ולכן הם אינם בני תביעה בהליך פשיטת הרגל. החייב הגיש בקשה לצירוף תיקים לתיק הפש"ר (בש"א 6459/07), במסגרתה ביקש לצרף תיקי הוצאה לפועל פתוחים בגין חובות שנוצרו בהיות החייב פושט רגל בסך של 2,200,000 ש"ח. בקשתו זו נדחתה.

5.

הדירה שבמוקד הבקשה שלפניי נמצאת בבעלות החייב ואשתו בחלקים שווים. על הבעלות של החייב ואשתו רשומה משכנתה מדרגה ראשונה לטובת בנק ירושלים. יתרת החוב המובטח במשכנתה היא 82,876 ש"ח נכון ליום 5.7.2009.

ביום 11.10.2007 מונה הנאמן ככונס נכסים על זכויות אשתו של החייב, סוהילה, בדירה, במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 03-12333-03-2 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים לצורך מימושה, והערה על דבר המינוי נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה ביום 21.10.2007.

במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייב, ביום 15.6.2008 נתן בית המשפט המחוזי צו פורמלי המסמיך את הנאמן, בין היתר, למכור את הדירה.

6.

הנאמן פעל למכירת הדירה. על פי הערכת שמאי מיום 5.8.2008, שוויה של הדירה – 425,000 ש"ח במימוש רגיל, ו-360,000 ש"ח בהליך של כינוס נכסים. בסוף ישיבת התמחרות שנערכה במשרד הנאמן ביום 29.3.2009, התקבלה הצעה בסך 580,000 ש"ח. ביום 1.4.2009 הוגשו בקשות לאישור המכר בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק מספר 03-12333-03-2) וכן בתיק פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המכר אושר על ידי בית המשפט. אלא, שהקונה חזר בו מהעסקה, לאחר שהחייב ואשתו פלשו לדירה. ביום 20.4.2009 בוטלה העסקה בהסכמת הצדדים.

7.

ביום 13.5.2009 הגיש החייב בקשה לעיכוב הליכי הפינוי. ביום 16.7.2009 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ד' קרת-מאיר ) בקשה זו, תוך שציין כי החייב אינו מגיש דוחות ואף לא שילם סכומים, למעט סכומים זניחים, לקופת פשיטת הרגל. עוד ציין בית המשפט, כי פעולת הפלישה לדירה נועדה לסרבל ההליכים נגדו ולעכבם.

8.

ביום 16.8.2009 הגישה אשת החייב בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים "בקשה בהולה לעיכוב הליכים לרבות הליכי פינוי" אליו צירפה צו כינוס שניתן נגדה בתיק פש"ר 12245/04-09 (בית המשפט המחוזי בחיפה) ביום 6.8.2009. ביום 8.12.2009 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בבית המשפט המחוזי בחיפה בה עתר, בין היתר, להורות על ביטול צו הכינוס שניתן כנגד אשת החייב. בפסק דינו מיום 19.5.2011 דחה בית המשפט את בקשתה של סוהילה להכרזתה כפושטת רגל. בעקבות ביטול צו הכינוס, הגיש הנאמן בתיק פשיטת הרגל ובתיק ההוצאה לפועל בקשות להמשך הליכי המכירה והפינוי של הנכס.

9.

ביום 7.2.2010 הגיש החייב בקשה למתן הפטר. דיון בבקשה נערך ביום 14.10.2010. במהלך הדיון בבקשה הודיעה באת כוחו של החייב, כי "לאחרונה נודע לנו" שיש לחייב בחברות ביטוח כספים בסך של כ-90,000 ש"ח. הבקשה להפטר נדחתה. בית המשפט ציין כי ההצעה לתשלום שהעלה החייב היא בבחינת לעג לנושים. בית המשפט ציין עוד, כי החייב אינו משתף פעולה עם ההליך. הוא אינו מגיש דו"חות כדין ואינו עומד בתשלומים שהושתו עליו.

10.

ביום 15.6.2011 הגיש החייב לבית המשפט המחוזי "בקשה בהולה" לביטול הצו הפורמלי מיום 15.6.2008 או לחילופין להורות על עיכוב הליכי הפינוי מהדירה. המבקש טען, כי הצו הפורמלי ניתן לפני שנבדקו תביעות החוב, כאשר הוצג בבית המשפט כי היקף חובותיו של המבקש בתיק זה מסתכמים בלמעלה מ-2,000,000 ש"ח. לטענתו, לאחר בדיקת תביעות החוב, התברר לאחרונה לבית המשפט כי היקף חובותיו הוא 139,000 ש"ח. החייב שב על טענתו בדיון שהתקיים ביום 14.10.2010, כי יש לו כספים בחברות הביטוח בסך של כ-90,000 ש"ח. החייב הוסיף, כי הנאמן פנה רק לאחרונה לחברות הביטוח לשם איסוף הכספים. לטענת המבקש, כספי הביטוח יספיקו לשם סגירת תיק זה בעתיד הקרוב, מבלי שיהיה צורך במימוש דירת מגוריו. החייב טען עוד, בתצהיר מטעמו, כי חובו נמוך אף מהסך שצוין לעיל, מכיוון שערבה שלו משלמת כספים לאחד מנושיו, שתביעת החוב שלו אושרה. על כן התבקש בית המשפט לבטל את הצו הפורמלי או לעכב את הליכי הפינוי עד לאיסוף הכספים מחברות הביטוח, תהליך שנמצא, לטענת המבקש, בעיצומו.

החייב טען, כי אם הפינוי לא יבוטל או יעוכב, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך, אם תימכר דירת מגוריו ובסופו של יום יתברר שיש מספיק כסף בחברות הביטוח לכיסוי החוב.

11.

הנאמן טען בתגובתו, כי יש לדחות את בקשת החייב על הסף, שכן החלטת בית המשפט מיום 15.6.2008 היא החלטה חלוטה, החייב לא ערער עליה, ורק עתה, בחלוף כשלוש שנים, הוא מנסה להשיג עליה בדרכים לא דרכים. גם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.7.2009, בה נדחתה בקשתו לעיכוב הליכי הפינוי, היא החלטה חלוטה ומהווה מעשה בית דין.

לגוף העניין טען הנאמן, כי החייב אינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו, כי קיים לחובתו חוב פיגורים בסך 81,600 ש"ח, וכי החייב טרפד את מכירת הדירה ופרץ אליה, תוך שהוא מפר צווים והחלטות חלוטות.

הנאמן הוסיף, כי לחייב חובות רבים בסך של כ-2,500,000 ש"ח, חובות שהוא יצר בעצמו בחוסר תום לב, בהיותו פושט רגל. הנאמן הוסיף, כי במשך שנים החייב לא גילה לנאמן על כספים המצויים לזכותו בחברות הביטוח. עניין זה הועלה על ידי ב"כ החייב רק בדיון מיום 14.10.2010. מכל מקום, טענת החייב כי קיימים בחברות הביטוח כספים בסך של כ-90,000 ש"ח מוכחשת על ידי הנאמן, שכן אין בה ממש והיא נטענת על ידי המבקש בעלמא וללא הבאת כל אסמכתאות להוכחת הסכומים.

הנאמן ציין עוד, כי כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך של כמיליון ש"ח, מהן אושרו 3 תביעות חוב בסכום כולל של 139,836.37 ש"ח, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית סך של כ-150,000 ש"ח. תביעות החוב שנדחו נדחו משום שהחובות נוצרו לאחר מתן צו הכינוס, ולא משום שאין חובות, כפי הרושם שמנסה ליצור החייב. לחייב חובות רבים בסך של כ-2,500,000 ש"ח, שחלק גדול מהם יצר בהיותו פושט רגל.

אשר לטענת החייב כי ערבה שלו משלמת כספים לנושה שתביעת חובו אושרה: הנאמן טען, כי החייב לא הביא כל אסמכתאות לביסוס טענתו, ולכן לא ניתן לבחון אמיתותה. טענה זו נטענה בעלמא, ללא ציון פרטי הנושה, פירוט הסכומים שהתקבלו ובאילו תאריכים ועוד. גם אם טענה זו נכונה, הרי שמדובר בעדות נוספת להתנהלותו הבעייתית של החייב, שלא גילה לנאמן דבר על כך. בנוסף טען הנאמן, כי אין בעובדה שננקטים הליכי גביה נגד ערב של אחד הנושים כדי להפחית מחובותיו של החייב בתיק פשיטת הרגל, כל עוד התשלומים אינם משולמים על חשבון קרן החוב.

הנאמן הוסיף, כי לאחר תשלום החוב לנושה המובטח במשכנתה ולאחר תשלום תביעות החוב במסגרת תיק הפש"ר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, תשולם יתרת התמורה בגין חלקו של החייב בנכס, פרו-רטה, לנושים שהטילו עיקולים על הנכס.

כונס הנכסים הצטרף לעמדת הנאמן והוסיף, כי בקופת הכינוס קיים סכום של כ-29,370 ש"ח, פחות מהסכום הנקוב בתגובת הנאמן.

החלטתו של בית המשפט המחוזי

12.

בהחלטתו מיום 15.9.2011 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב לביטול ההחלטה מיום 15.6.2008. מבחינה דיונית ציין בית המשפט, כי מדובר בבקשה תמוהה לביטול החלטה וצו פורמלי שניתנו לפני חודשים רבים ונותרו חלוטים זה מכבר, וכי אין מדובר בפעם הראשונה שהחייב מגיש ולמעשה ממחזר את אותן הטענות בעניין הפינוי, חרף העובדה כי כל ההתנגדויות שהגיש נדחו בהחלטות חלוטות הן בבית המשפט והן בתיק ההוצאה לפועל. זאת ועוד; חרף העובדה כי ההחלטה על מכירת הנכס ניתנה לפני למעלה משלוש שנים, עד כה עלה בידי החייב לעכבה בדרכים שאינן מוכרות בדין, ולעיתים אף על ידי מסירת מידע שאינו אמת. בית המשפט קבע, כי די לכאורה באמור לעיל כדי לדחות הבקשה על הסף. ואולם, בית המשפט הוסיף, כי ייתכן והיה שוקל להלך עם החייב לקולא לו היה ממש בטענתו המהותית, כי בקופה מצויים ממילא כספים אשר יש בהם כדי לכסות את חובותיו. אלא, שבדיקת הדברים מעלה כי פעם נוספת החייב חוטא בטענות הנראות רחוקות מן האמת: אכן, לעת עתה אושרו תביעות חוב בסך של כ-139,000 ש"ח בלבד, אלא שהחייב מתעלם מן העובדה כי תלויות ועומדות נגדו תביעות נוספות בסך של כ-2,500,000 ש"ח. גם אם יאושר רק חלק מזערי מתביעות אלה, לא יהיה בכסף המצוי בקופה כדי לכסות את החובות. בית המשפט הוסיף, כי אם מנסה החייב להיבנות מן העובדה כי אותן תביעות נוספות או חלקן אינן בנות תביעה במובן זה שנוצרו לאחר תחילת פשיטת הרגל, הרי שמדובר בניסיון פסול של החייב להיבנות מעוולתו. באשר לכספים המצויים בחברות הביטוח ציין בית המשפט, כי דבר קיומם לא התגלה, כנראה, ביוזמת החייב, אלא לטענת הנאמן, נתגלה רק בדיעבד, לאחר משך זמן בו החייב ניסה והצליח להסתיר את המידע. על יסוד האמור דחה בית המשפט את הבקשה ואישר לנאמן לפעול הן למימוש הנכס והן למימוש הכספים בחברות הביטוח.

13.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

עיקר טענות הצדדים

14.

המבקש שב על טענותיו בבית המשפט המחוזי והוסיף, כי בחברות הביטוח מצויים כספים שלו בסך 123,826 ש"ח. עוד פירט המבקש, כי ערבה שלו, הגב' יסמין ג'בילי, שילמה, נכון למועד הגשת בקשת רשות הערעור, כ-80,000 ש"ח לנושה של החייב – החברה הישראלית להכשרה מקצועית בע"מ, שתביעת החוב שלה שאושרה עומדת על כ-66,000 ש"ח בלבד. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי משלא התייחס לעניין זה. עוד טוען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע, כי יש להתייחס לחובותיו של המבקש מעבר לחובותיו בהליך פשיטת הרגל. המבקש הוסיף, כי לעניין החובות האחרים הוא מצוי באיחוד תיקים.

15.

הנאמן שב על טענותיו בתגובתו בבית המשפט המחוזי והדגיש, כי החייב אינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו ואף לא שילם את חוב הפיגורים שהולך וגדל. החייב שילם סך של כ-9,000 ש"ח בלבד, כאשר חוב הפיגורים בתיק עומד על כ-96,000 ש"ח. היתרה בקופת הכינוס עומדת על כ-29,000 ש"ח.

אשר לכספי הביטוח: הנאמן מכחיש את הטענה כי למבקש כספים בחברות הביטוח בסך של 123,826 ש"ח. הנאמן ציין, כי עוד ביום 14.10.2010, לאחר הדיון בבית המשפט המחוזי, שלח מכתב בדואר רשום לכל חברות הביטוח, בו דרש כי יעבירו לידי הנאמן את כל הכספים שבידיהן השייכים לחייב. בניגוד לטענת החייב התברר, כי בחברת "כלל חברה לביטוח בע"מ" אין נכסים על שם החייב. כמו כן, בקשת הנאמן למימוש כספים הנמצאים בחברת "מגדל" נדחתה, משום שמדובר בכספים המיועדים לקצבה. הנאמן מוסיף, כי עד כה הועברו ויועברו בקרוב לקופת פשיטת הרגל על ידי חברות הביטוח או קופות הגמל כספים בסך 56,093.42 ש"ח. גם אם יצטרף לסכום זה הסך של 40,000 ש"ח ברוטו מחברת הפניקס, היתרה תעמוד על 96,000 ש"ח – סכום שאינו מכסה את תביעות החוב לנושים, ולו קרן בלבד. גובה החובות שאושרו עומד על 139,000 ש"ח, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות, שכ"ט נאמן ואגרת השגחה לכנ"ר – למעלה מ- 300,000 ש"ח.

שווי דירת החייב הוא 425,000 ש"ח במימוש רגיל, ו-360,000 ש"ח בהליך כינוס נכסים. לאחר סילוק יתרת החוב לבנק ירושלים בסך של כ-80,000 ש"ח ובניכוי שווי זכויות חלקה של אשת החייב, יוותר סך של כ-170,000 ש"ח בגין חלקו של החייב בדירה, לפני הוצאות המימוש. בתוספת היתרה בקופת פשיטת הרגל, יוותר לחייב סכום של כ-226,000 ש"ח. מכאן עולה, שגם התמורה שתתקבל ממימוש חלקו של החייב בדירה, בנוסף לכספים מקופת פשיטת הרגל, אינה מכסה את חובות הנושים בתיק פשיטת הרגל. הנאמן חזר על עמדתו, לפיה תמורת מחצית הדירה תשמש לכיסוי חובותיו של החייב לנושים בתיק פשיטת הרגל, והיתרה – אם תהיה – תועבר לתיק ההוצאה לפועל, לתשלום יתר חובותיו, ובפרט חובותיו לנושים שהטילו עיקול על הדירה.

הנאמן חוזר על טענותיו בדבר חוסר תום ליבו של החייב, ומדגיש כי החייב ואשתו פלשו לדירה, שהושכרה על ידם בשלוש השנים שקדמו לפלישה. אשר לטענה בדבר תשלום לנושה על ידי ערבה טוען הנאמן, כי מדובר בטענה כללית וסתמית, וכי החייב לא הציג אסמכתאות לביסוס טענתו. יתרה מכך, לגוף העניין, אין בעובדה כי ננקטים הליכי גביה כנגד ערב של אחד הנושים כדי להפחית מחובות החייב בתיק פשיטת הרגל, כל עוד התשלומים אינם משולמים על חשבון קרן החוב.

16.

הכונס בתשובתו מעלה טענות דומות לאלה שהעלה הנאמן.

דיון והכרעה

17.

אכן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לאור העובדה שההחלטה על מכירת הדירה ניתנה לפני כשלוש שנים, לכאורה דין בקשת העיכוב הנוכחית היה להידחות על הסף. כאמור, ההחלטה על מכירת הדירה ניתנה עוד ביום 15.6.2008. הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי נדחתה עוד ביום 16.7.2009. המבקש לא ביקש לערער על החלטות אלו. למעשה, העובדה כי הדירה טרם נמכרה נובעת, במידה רבה, ממאמצי המבקש לסכל את המכירה, גם באופן לא חוקי. כך בוטל חוזה מכר עם קונה פוטנציאלי, בעקבות פלישת החייב ואשתו לדירה. הנה כי כן, אלמלא התערב החייב באופן לא חוקי, ככל הנראה היתה הדירה נמכרת לפני זמן רב והבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, עליה מבוקש עתה לערער בבקשה שבפניי – כלל לא היתה באה לעולם.

18.

ואולם, בית המשפט המחוזי לא דחה את הבקשה על הסף מהטעמים הפרוצדורליים, אלא הוסיף ובחן אותה לגופה. בית המשפט ציין, כי אם היה ממש בטענתו המהותית של החייב, לפיה כספי הביטוח מספיקים לכיסוי החוב, ייתכן והיה "מהלך עם החייב לקולא", על אף האמור לעיל. בית המשפט דחה את טענת החייב, כי אין צורך במכירת הדירה לשם כיסוי החוב, מכיוון שמלבד הסכום של 139,000 ש"ח של תביעות החוב שאושרו, "תלויות ועומדות תביעות נוספות" כנגד החייב בסך של כ-2,500,000 ש"ח. נקבע, כי אף אם חלק מזערי בלבד של תביעות אלה יאושר, לא יהיה בכספים המצויים בקופה כדי לכסות את החובות. את טענת המבקש, כי חובות אלו נוצרו לאחר תחילת פשיטת הרגל ועל כן הם אינם בני תביעה בהליך דחה בית המשפט בנימוק שמדובר בניסיון של החייב להיבנות מעוולתו, קרי, מהעובדה שהמשיך ליצור חובות בהיותו בהליך פשיטת רגל.

19.

כאמור, סך תביעות החוב שאושרו עומד על 139,000 ש"ח. יתר תביעות החוב, בסך 1,062,380 ש"ח נדחו , ברובן מן הטעם שהחוב התגבש לאחר מתן צו הכינוס, ועל כן אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, החייב המשיך ליצור חובות, וגובה חובותיו – לבד מתביעות החוב שאושרו על ידי הנאמן בהליך פשיטת הרגל – כ-2,500,000 ש"ח.

20.

כידוע, חוב שהתגבש לאחר מועד מתן צו הכינוס אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל, ואין מניעה שהנושה יגיש בגינו תובענה לבית המשפט (ראו: ש'

לוין, א' גרוניס פשיטת רגל ( מהדורה שלישית, 2010), בעמ' 226). לפיכך, מקובלת עליי טענת החייב, כי לא היה מקום להביא בחשבון את חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל, שאינם בני תביעה בהליך, לצורך הכרעה בטענתו כי ברשותו סכום הכסף הדרוש לכיסוי החוב, מבלי לממש הדירה. אכן, מדובר בחייב שאינו תם לב, אינו עומד בצו התשלומים שהושת עליו ואינו משתף פעולה עם ההליך. החייב אף סיכל את מכירת דירתו בכך שפלש אליה באופן לא חוקי. אולם, משהחליט בית המשפט לבחון לגופה את טענת החייב, לפיה ברשותו סכום הכסף הדרוש לשם פרעון חובותיו מבלי שיהיה הכרח לממש את דירתו, לא ניתן, בשל התנהלות החייב, להביא בחשבון חובות שכלל אינם בני תביעה בהליך. משהוחלט לבחון את טענתו המהותית של החייב, יש לעשות זאת בלי להתייחס לאותם חובות שאינם בני תביעה בהליך פשיטת הרגל. יש לבחון כמה כספים על שם החייב מצויים בחברות הביטוח (בדיקת הנאמן בעניין זה לא מוצתה, נכון למועד הגשת תשובתו לבקשת רשות הערעור שבפניי), ויש לבדוק את טענתו בנוגע לתשלום על ידי הערבה. כן טעונה בירור טענת הנאמן בתשובתו לבקשת רשות הערעור, לפיה גם בהתעלם מהחובות שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס, יש הכרח לממש את הדירה. בדיקות אלה אין מקומן בערכאת הערעור ועל כן יש להמשיך הבירור בעניין בפני בית המשפט המחוזי. אוסיף, כי לנושים שהחוב כלפיהם נוצר לאחר מתן צו הכינוס שמורה הזכות, כמובן, לפעול כהבנתם, ואפשר שפעולותיהם יביאו לשינוי נסיבות גם במסגרת הליך פשיטת הרגל. אולם, לעת הזו, אין הצדקה לכאורה לממש את הדירה במסגרת הליך פשיטת הרגל כדי לפרוע את חובות החייב כלפי נושים אלה, שאינם נמנים על

הנושים בתיק פשיטת הרגל.

21.

בקשת רשות הערעור מתקבלת, אפוא, במובן זה שהתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בחינת טענת החייב כי בכוחו לפרוע את חובותיו בהליך פשיטת הרגל מבלי שיהיה צורך במימוש הדירה. יש לאפשר לחייב להוכיח, תוך זמן סביר, כי בידו לפרוע את חובותיו שבהליך פשיטת הרגל. אין לאפשר לו למשוך את הבדיקה מעבר לזמן סביר. כל טענות הצדדים שמורות להם, ואיני מחווה לגביהן דעה. אין צו להוצאות בהליך זה.