רע"א 7786/10 מרדכי שמלצר נ. ש. גוזלן חברה לעבודות בניין ופיתוח בע"מ

1.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ואגו בע"א 30582-03-10 מאוחד עם ע"א 37663-03-10) לפיו נדחה ערעורם של המבקשים ונתקבל ערעור המשיבות על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט ג' גדעון בת.א. 999/99 מאוחד עם תיקים נוספים).

המבקשים רכשו משרדים מהמשיבה 1 בבניין הידוע כ"בניין גוזלן" בבאר שבע. במקביל הם חתמו עם משיבה 2 על הסכמים למתן שירותי אחזקה וניהול בניין, במסגרתם הם התחייבו לשאת יחד עם הדיירים האחרים בתשלום דמי אחזקה. הצדדים הגישו תביעות הדדיות לבית משפט השלום לעניין הפרת התחייבויות שונות על פי חוזי המכר וחוזי האחזקה. בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבות באופן בו חייב את שני

המבקשים לשלם למשיבה 2 סך של כ- 15,000

₪ בגין חוב דמי אחזקה.

התביעה לסעדים כספיים שהוגשה מטעם המבקשים נדחתה. בית משפט המחוזי שדן בערעור קבע כי אין כל טעות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום. מנגד, ערעור המשיבות התקבל ביחס לריבית הפיגורים. נקבע משהוכח שהמבקשים לא שילמו את חובם ללא כל הצדק, הרי שהם מחויבים על פי ההסכם בתשלום ריבית פיגורים. מכאן קבע בית משפט המחוזי כי יוגש תחשיב לבית משפט השלום לתיקון שערוך החיוב, כפי שנקבע. צוין כי הדרך להתמודד עם טענות בדבר איכות שירות ניהול ואחזקת הבניין, אינה בדרך של הימנעות מתשלום דמי האחזקה, אלא יש לפעול בהליכים מתאימים לבירור הטענות. בהתאם, ערעור המבקשים נדחה והם חויבו בהוצאות המשיבה 2 בסך של 7500 ₪. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

2.

לטענת המבקשים יש להעניק להם רשות ערעור נוכח חשיבות העניין, שכן הותרת פסקי הדין על כנם יעניק למשיבות זכויות וסעדים בניגוד לדין תוך ריקון מתוכן של הוראות חוק המקרקעין. לשיטתם, פסקי הדין של בית המשפט השלום והמחוזי לא הכריעו במספר שאלות שעמדו להכרעה. כך למשל לא נידונה טענת המבקש 2 שכתוצאה מסגירת השירותים הציבוריים נגרמו לדייר המשנה נזקים והוא נאלץ לעזוב את המושכר, מצב שגרם לאובדן הכנסה בשיעור של 39,400 ₪. בנוסף לא הוכרעה הטענה לפיה דמי הניהול חושבו בניגוד לנקבע בסעיף 58 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 – קרי, על פי שטח הרצפה ולא על פי תחשיב אחר. כמו כן, אין התייחסות לטענות נוספות חשובות אודות זכויות קנייניות אל מול זכויות חוזיות. כך למשל שימוש ברכוש המשותף מצריך אישור של כל הדיירים, כדוגמת הקמת אנטנות סלולאריות. עוד נטען כי המשיבה לא משתתפת בהוצאות האחזקה ודמי הניהול הגם שהיא מחזיקה בבעלות בחניון. בעניין ריבית הפיגורים נטען שקיימת מחלוקת כנה בין הצדדים ולפיכך לא היה מקום לחייבם בריבית פיגורים.

לא מצאתי טענות המבקשים נימוק משפטי המצדיק מתן רשות ערעור. כלל מושרש הוא, כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עסקינן בהכרעה פרטנית בסכסוך שבין הצדדים, על בסיס הראיות שנשמעו ועל פי ניתוח הוראות ההסכמים להם הם התחייבו. הליך כזה אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כפי שנפסק :

"רשות ערעור בגלגול שלישי לא תינתן כאשר עסקינן בפרשנותו של מסמך ספציפי או בבירור המשמעויות המשפטיות הנובעות מהתקשרות חוזית ייחודית קונקרטית בין הצדדים (רע"א 4051/08 יורם דויטש נ' עיריית פתח תקוה (לא פורסמה, 8.7.2008)" (רע"א 5415/08 - אדוארד (עדי) נבעה ואח' נ' בנימין מסיכה ואח', תק-על 2009(1), 310 ,עמ' 312). מעבר לנדרש יודגש, כי בית המשפט אינו חייב להתייחס לכל טענה וטענה שמועלית על ידי הצדדים, די להתרכז בשאלות שבאמת דרושות להכרעה, על פי משקלן הראוי. כפי שציין בית המשפט המחוזי גם אם קיימות למבקשים טענות רבות בדבר אחזקת המבנה, אין בהם כדי ליצור טענת הגנה המאפשרת להם שלא לשלם את התחייבויותיהם על פי ההסכם. הסוגיות המשפטיות אותם מעלים המבקשים צריכות להישען על תשתית עובדתית שהוכחה בבית המשפט ואין זה המצב בעניינו. בהתבסס על הממצאים שנקבעו בבית משפט השלום, לא מצאתי כי בכוחן של השאלות העקרוניות שהועלו כדי להעניק למבקשים את הסעד המבוקש על ידם. כך למשל הטענות בדבר האנטנות הסלולאריות לא הוכחו כנדרש ומנגד הטענות בדבר חישוב שטח החיוב הוכחו על בסיס חוות דעת מומחה והראיות שנותחו בהרחבה על ידי בית משפט השלום. כמו כן, יש לבחון את התביעות שהוגשו, על פי הסעדים שנתבקשו בהן, תביעה תביעה על פי נסיבותיה וסעדיה.

3.

מהאמור עולה כי דין הבקשה להדחות. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.