פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7799/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
עמותת מרכז חינוכי בנות ירושלים
נ ג ד
המשיב:
אברהם צמח
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 7498-04-17
שניתן ביום 16.8.2017 על-ידי השופט ר' יעקובי.
בשם המבקשת:
עו"ד ג'רמי שטרן
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 7498-04-17 שניתן ביום 16.8.2017 על-ידי השופט ר' יעקובי .
1.
בין הצדדים מתנהלת בוררות זבל"א לפני שני בוררים. בפתח הליך הבוררות הוחלט כי יש למנות בורר שלישי כבורר נוסף בסכסוך. לאורך תקופה מסוימת נעשו ניסיונות למנות את הבורר הנוסף, אך הדבר לא עלה יפה. על כן, פנה המשיב לבית המשפט המחוזי כדי שימנה בעצמו בורר נוסף, וכך היה.
2.
על רקע זה הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור דנא, כשטענה מרכזית בה היא שסעיף ב' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק ), שולל את סמכותו של בית המשפט המחוזי למנות את הבורר הנוסף, שכן הסעיף קובע כי רק הבוררים עצמם רשאים למנותו.
3.
סעיף ב' לתוספת הראשונה לחוק קובע כך:
"בבוררות לפני מספר זוגי של בוררים ימנו הבוררים , על פי דרישת אחד מהם, בורר נוסף..." (ההדגשה הוספה).
4.
מן הפשט ניתן לטעות ולחשוב, לכאורה, כי הסעיף תומך בעמדת המבקשת, כיוון שנקבע בו כי " הבוררים " הם שימנו את הבורר הנוסף, אך לא כך הדבר. סעיף ב' לתוספת הראשונה לחוק קובע אמנם, כי דרך המלך למינוי של בורר נוסף עוברת בהסכמת הבוררים המקוריים. אכן, זוהי דרך המלך. ואולם, מובן כי אין בכך כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט למנות בורר נוסף בנסיבות שבהן הבוררים לא עושים כן. ברי אפוא, כי בסיטואציות שבהן הבוררים אינם מגיעים לכלל הסכמה, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה שימנה את הבורר הנוסף, במסגרת סמכותו לפי סעיף 8(א) לחוק. אלמלא כך, אפשר היה שהליכי הבוררות היו נעצרים ואף "נתקעים" כליל בהיעדר הסכמה על מינוי הבורר הנוסף, והדבר אף היה עלול לשמש כלי שרת בידם של צדדים המעוניינים לטרפד את הליך הבוררות. על כן מובן, כי כאשר מוצתה האפשרות שהבורר הנוסף ימונה על-ידי הבוררים המקוריים בהסכמה, תהא נתונה לבית המשפט הסמכות
למנות בורר נוסף בעצמו (ראו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל 386 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005); והשוו: רע"א
6353/17
פוני נ' אופק עד פיננסים (2014) בע"מ
(29.10.2017) ).
5.
שאלה אחרת – הנעוצה בנסיבותיו של כל מקרה-ומקרה – היא האם יש מקום להפעיל את הסמכות ולמנות בורר נוסף. שאלה זו היא שאלה יישומית שהמענה לה משתנה ממקרה אחר למשנהו. על פי רוב, החלטה לכאן או לכאן בנדון לא תצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה, בשים לב לאמות המידה המחמירות להתערבות מצדו של בית משפט זה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות, בפרט כאשר מדובר בהחלטה על מינוי בורר שהתקבלה מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות (ראו למשל: רע"א 2979/16 Magic Softare Enterprises Ltd
נ' פאיירפליי בע"מ , פסקה 6 (16.6.2016)). בענייננו, על כל פנים, החלטת בית המשפט המחוזי להפעיל את סמכותו ולמנות בורר נוסף אף אינה מגלה פגם לגופה. ודוק, בית המשפט התרשם כי "התמונה המתקבלת כי בהינתן המחלוקות שבין הצדדים, הבוררים הנוכחיים לא יצליחו להגיע להסכמה לגבי זהותו של הבורר השלישי", וכי המבקשת "עושה כל אשר לאל ידה כדי למנוע בירור המחלוקת שעל הפרק באופן ראוי" (פסקה 11 לפסק הדין). בנסיבות אלה, החליט בית המשפט המחוזי – ובדין עשה כך – להורות על מינוי בורר נוסף בעצמו.
6.
נוכח האמור לעיל בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בכסלו התשע"ח (30.11.2017).
ש ו פ ט